לתקן את העבר

היי. אני יודעת שהיו כמה דברים לא ברורים אז הנה ההסבר. 

-לרון לא אכפת מה סוג הדם של ג'יימס. הרי כולנו יודעים שהוא קצת חסר טקט אבל הוא באמת תהה לעצמו, זה לא משנה לו בכלל. 

-לגבי אחוזת פוטר: בית משפחת פוטר במכתש גודריק הוא ענקי אז אפשר לקרוא לו אחוזה.

-מולי מגישה אלכוהול כי כולם עברו כבר את גיל 21. היא לא תגיש להם שניצל או משהו. זה כמו שההורים שלכם יילכו למקדונלדס ויאכלו מנת ילדים. זה לא הכי מתאים.

והנה הפרק. 

נקודת מבט דראקו:

היה יום קריר, עמדתי ללכת לישון ושמעתי דפיקה בדלת. 

'מי זה יכול להיות?' חשבתי לעצמי. 

פתחתי את הדלת והרמיוני עמדה לפניי. 

האיפור שהיה על עינייה נמרח, עינייה אדומות מדמעות והיא פיהקה כמי שלא ישנה בערך 24 שעות. אך היא עדיין תהיה יפה מבחינתי. 

"שלום דראקו" היא אמרה לי בבכי. 

"מה קרה? היכנסי" הכנסתי אותה פנימה והכנתי לה כוס תה חם. 

"רון...הוא בגד בי ועוד עם לבנדר בראון" היא פרצה בבכי. 

חיבקתי אותה חיבוק חם. לוויזלי הטיפש הזה לא מגיע את הרמיוני. אפילו את פרקינסון לא מגיע לו. 

חולצתי נרטבה מדמעות אז פשטתי אותה. הרמיוני התנתקה מהחיבוק וכמעט הצמידה את שפתיה על שפתיי. 

"אני לא מתכוון לנצל אותך כשאת במצב כזה. לא היום. לא הפעם." הרחקתי אותה ממני. 

"רק הפעם..." היא התחננה.

"לא"

"דראקו." הקול השקט שלה שבר אותי ומיד נישקתי אותה נשיקה סוערת. 

הרמיוני זרמה איתי מיד. הרמתי אותו כמו כלה, משהו שחלמתי לעשות הרבה זמן. 

פתחנו את דלת חדר השינה ומפה אתם יודעים מה קורה... 

-בוקר למחרת-

נקודת מבט הרמיוני:

התעוררתי בבוקר בחדר לא מוכר. הסתכלתי מתחת לשמיכה וראיתי שאני עירומה. 

האיש שישן לידי במיטה היה דראקו. 

'דראקו' הרהרתי בבלבול. 

לאחר שתי שניות נזכרתי באירועי אמש. 

אוי ואבוי! למה עשיתי את זה?! אני בגדתי ברון! 

לאחר שנייה נזכרתי במה שאון עשה. 

הוא בגד בי, אני בו ואנחנו שווים. הוא לא צריך לדעת.

לבשתי בגדים חדשים שזימנתי, סידרתי את שיערי ויצאתי לעבודה במשרד הקסמים.  

-שבוע אחר כך; עדיין נקודת מבט הרמיוני-

המחזור שלי מאחר, אני מקיאה המון ויש לי תיאבון בלתי מוסבר. 

עליתי לחדר האמבטיה שבקומה השנייה, פתחתי את הארון העליון והוצאתי משם בדיקת היריון שהיה מצורף בעיתון 'למכשפה' שקיבלתי בדואר לא מזמן. 

לאחר כמה דקות של שתן המקלון הבהב. שני פסים כחולים חזקים. 

אני בהריון? ממי? מרון?

טוב זה חייב להיות מרון. הרי ממי זה יהיה? 

-9 חודשים אחר כך. עדיין הרמיוני-

"רון!!!!" צעקתי מהקומה הראשונה. 

הוא ירד מתנשף "אני יולדת" לחשתי לו. 

רון תפס אותי בזרועותיו, לקח את רוז בת השלוש על גבו והתעתקנו לקדוש מנגו.

לאחר לידה קשה וממושכת הוא יצא, החלטנו לקרוא לתינוק הוגו.

היה לו שיער כמו שלי ועיניים כסופות. 

כסופות? לא לי ולא לרון יש עיניים כסופות.

טוב זה בטח ההשפעה של האפידורל. לא משהו רציני. 

~~סוף פלאשבק~~

הפרק הקודם		הפרק הבא