סנייפ לבד במוות

זה היה כמו לשקוע בסיוט ישן.
בהתחלה עמדתי ליד ג'יימס הקטן שקילל אותי בצעירותי והפח אותי באוויר מהכרסול.
אחר כך התמונה הישתנתה וניצבתי ליד רכבת האקספרס להוגוורטס, שם ראיתי את הארי עולה עליה.
התמונה השלישית הייתה לא ברורה... ילד קטן, דומה קצת להארי, יושב ליד אימו ומחבק אותה.
שיפשפתי את עייני.
פקחתי אותן. ילד ג'ינג'י שכב ללא רוח חיים בהוגוורטס, באולם הגדול. ידעתי מי זה. דמבלדור אמר זאת... היורש של משפחת פוטר, בנם של ג'יני והארי...

אלבוס סוורוס פוטר!

המשך יבוא...

הפרק הקודם