מלחמת הגילוי

ג׳יני ישבה בביתה שבמכתש גודריק.
הארי לא היה אמור לחזור בשעות הקרובות,
ושלושת ילדיה כבר עזבו להוגוורטס, לכן הבית היה ריק מלבדה.
היא הייתה עסוקה. היה לה דד-ליין להספיק.
מאז שהיא פרשה מקבוצת הקווידיץ׳ של ׳ההרפיות׳ היא הייתה עיתונעית ספורט במשרה חלקית בנביא היומי. אבל לאחרונה, היא עברה למשרה מלאה. והיא אהבה את זה.
היא קיבלה כרטיסים למשחקים, ובילתה הרבה זמן עם הארי במשחקי קווידיץ׳.
היא כתבה עת דעתה על הקבוצות והחלה לצבור מעריצים אדוקים שקראו כל מילה שלה בשקיקה.
שלשום היא הייתה במשחק של ׳ההרפיות׳ עם הארי והיה לה הרבה מה לכתוב.
היא תמיד כתבה יותר על משחקים של ההרפיות. לא משנה שהיא עזבה את הקבוצה, היא עדיין הרגישה הרפיה.
ג׳יני החליטה לעשות הפסקה וללכת להכין לעצמה ארוחת צוהוריים.
היא ניגשה למטבח וכבר התחילה להוציא את הכלים שהיא תצטרך, כשהיא שמעה רעש נפילה מחריד מבחוץ.
ג׳יני שלפה את שרביטה במהירות. רשימות הלחשים שהיא שיננה עוד בתקופת 'צבא דמבלדור' התרוצצו בראשה.

היא פתחה את הדלת ויצאה אל החצר בשרביט מונף.

מה שנגלה בפניה היה מחריד.

הריח השרוף היה נוראי, והמראה.. לקח לה כמעט דקה שלמה כדי להבין שהגוש השרוף מולה.. זה בן אדם.

"ה-הצילו.."

רק אחרי ששמעה את קולו, למרות שהיה צרוד וחלש, זיהתה ג'יני את טים.

"או אלוהים אדירים! טים! מה קרה לך?!" ג'יני מיהרה לרכון לידו.

"ז-זהירות! הם, הם באים!" ואז טים התעלף.

"טים? טים? מי בא? טים!"

קולות פקיקה שקטים קטעו את חוט המחשבה שלה.

שני בחורים עם גלימות התעתקו במרחק קצר מהם.

"קרושיו!" צעק הבחור מימין

"שתק!" שלחה ג'יני

שני הכשפים פגעו אחד בשני באויר וניתזו לצדדים

"פרוטוגו!" מיהרה ג'יני לצעוק, מקימה חומת מגן קסומה.

מה שהגן מקללת הקונפרינגו של הבחור משמאל.

ג'יני מיהרה לתפוס בידו השמאלית של טים. היא לא ראתה את הימנית.

ואז, החלה תחושת ההתעקלות המוכרת והלחץ מכל הכיוונים התחיל. והכל השחיר בעת שג'יני לקחה משם את טים בהתעתקות צד-לצד.

שני הבחורים התקדמו לנקודה שממנה טרפם נעלם.

"אתה יודע מי זאת הייתה נכון?" שאל הגבוהה מביניהם.

"כן.. שיער ג'ינג'י.. נמשים.. קשה לפספס. זאת אישתו של פוטר."

"אנחנו צרכים לחזור ולדווח.."

"אתה בטוח? לא עדיף שנמשיך במרדף? אם נחזור אז נקבל את הנקודה שהם התעתקו אליה."

"לא.  עדיף שנחזור ונדווח."

"אם אתה אומר."

שניהם התעתקו בחזרה לבסיס הזמני.

--------------------------------------

ג'יני התעתקה לביתה הישן.

פחות מרצון, יותר מתוך אינסטינקט. היא הסתכלה מסביב וראתה את אביה עובד על מכונית ישנה של מוגלגים בשטח ליד הבית.

מאז שהוא פרש לגמלאות, אביה ארתור פיתח את תחביבו לחפצי מוגלגים לרמה אחרת.

"אבא!" היא קראה

ארתור הרים את ראשו בבהלה וחבט אותו במכונית

"ג'יני? מה קרה?" הוא שאל בעודו משפשף את ראשו.

"מהר תעזור לי!" צעקה ג'יני

ארתור מיהר לרוץ לעברה ואז קלט את טים

"מי זה? מה קרה?!"

"שאלות אחר כך! מהר! צריך לחבוש אותו. תעזור לי להכניס אותו פנימה!"

"אוקיי הבנתי. ונגארדיום לביוסה!" גופו של טים החל לרחף לכיוון הבית.

הדלת לבית נפתחה עוד לפני שעברו חצי דרך.

"ארתור? יכול להיות ששמעתי את ג'ינ- או אלוהים אדירים!" מולי יצאה מהדלת והתקדמה לכיוון בעלה

"ארתור! מי זה? איך זה קרה?"

"אמא זה טים, הוא הילאי שעובד עם הארי, חייבים לטפל בו עכשיו!"

"כמובן" מולי התעשתה "ארתור, תפסיק להתמהמה ותמהר להכניס אותו לבית."

"אבל- כמובן יקירתי מייד." ארתור מיהר להסכים.

ארתור הניח את טים בזהירות על הספה ומולי החלה לעבוד במיידי.

ארתור לקח את ג'יני לצד "ג'יני, איך זה קרה?"

"אני לא בטוחה, אבל שני חברה רעים בברדסים עקבו אחריו. ויכול להיות שהם יגיעו גם לפה."

"שני חברה רעים? בברדסים? ראית אותם? הם לא.. אוכלי מוות.. נכון?"

"לא אבא, וולדמורט מת כבר שנים!"

צמרמורת עברה בגבו של ארתור למשמע השם. הרגל ישן.

"טוב לפחות אני דיי בטוחה שאין קשר." אמרה ג'יני "אבל עדיין צריך להיזהר.. תגיד עדיין יש פה כמה מההגנות שהתקנו במלחמה האחרונה? "

"כן. חלקם לפחות.." ענה ארתור

"אז מהר! צריך להפעיל את מה שאפשר."

"אוקיי" אמר ארתור והתחיל להפעיל את הלחשים נגד התעתקות.

ג'יני עצמה החלה להסתובב סביב הבית ולהטיל לחשי הגנה שהרמיוני לימדה אותה לפני שנים.

אחרי כשעה ג'יני התיישבה תשושה על המדרגות בכניסה לבית. ארתור ומולי הצטרפו אליה.

"טים הוא-?" מיהרה ג'יני לשאול

"הוא בסדר." קטעה אותה אימה "עד כמה שהוא יכול להיות. אבל זה לא מספיק. צריך לקחת אותו לבית החולים ג'יני. זה רק טיפול ראשוני."

"את כנראה צודקת.." אמרה ג'יני "אבל אני צריכה לעדכן את הארי קודם.. אני לא יודעת על מה טים עבד, ואני מפחדת שיחפשו אותו ישר בבית החולים."

"ג'יני, זה לא צחוק. הוא איבד יד. וכנראה גם את עין ימין. בכלל כל הצד הימני שלו עם כוויות קשות."

"ובכל זאת כלום לא יעזור אם יהרגו אותו בבית החולים."

"אם ככה אז איפה הארי?" מיהר ארתור להתערב.

"אני לא יודעת.. הוא יצא לעבודה מוקדם אבל הוא לא במשרד שלו עכשיו.. בדקתי דרך רשת הפולו"

"יש לך דרך אחרת ליצור איתו קשר?" שאל ארתור

"לא.. אני לא חושבת.." ג'יני חשבה ביאוש

"רק רגע!" היא קפצה "אוי אני מקווה שזה עדיין פה!" היא רצה לחדרה הישן והחלה לחפש.

-------------

היי חברה.. תודה שקראתם ומצטער שיצא קצת קצר..

כרגיל אשמח לתגובה בונה, או סתם תגובה (:

הפרק הקודם		הפרק הבא