עוד שנה לחיות

היי לכולם!!

ממש שמחתי שאנשים הגיבו, הייתי בטוחה שאני יקבל כל מיני דברים שאני מעדיפה שלא לומר אותם (אם אי פעם תגיעו לפנאפיק זוועתי שלא תגנבו לי אחר כך) אבל הופתעתי XD

אז קריאה נעימה

רעות

עד שהרמיוני חזרה מאוסטרליה, גברת וויזלי כבר הספיקה לחזור לעצמה והבית שקק חיים כרגיל. פלר נכנסה להריון וגברת וויזלי כמעט התעלפה שוב.

בוקר אחד, נשמעה דפיקה על דלת המחילה.

גברת וויזלי ירדה לפתוח את הדלת וכמעט התעלפה בפעם השלישית לאותו קיץ.

"הרמיוני!!" היא קראה והארי ורון התעתקו לידה. ג'יני ירדה במדרגות במהירות וחיבקה את חברתה הטובה.

"מה קורה, הרמיוני?" שאל הארי בנימה עניינית.

"כרגע, הכל בסדר." אמרה הרמיוני בחיוך, "ההורים שלי צריכים לחזור לעבודה. ואני צריכה כבר להתכונן להוגוורטס!"

"להוגוורטס??" שאלו הארי, רון, ג'יני וגברת וויזלי בתדהמה.

"כן." אמרה הרמיוני בפשטות, "שלחתי ינשוף למקגונגל, וביקשתי ממנה אם אני יכולה להישאר ללמוד בשנה הבאה, כי, כאילו, לא יכולתי ללמוד השנה. אז שלחתי לה ינשוף, והיא החזירה לי ינשוף והיא הסכימה. ונחשו מה? אני המדריכה הראשית!!! אבא ואמא היו ממש גאים בי."

גברת וויזלי חיבקה את הרמיוני בחוזקה. העובדה שכעת הרמיוני היא מדריכה ראשית חיזקה אצלה את תחושת האימהות שלה, כאילו היא אימצה את הרמיוני סופית.

"אז," המשיכה הרמיוני לדבר, כאילו זאת עוד שיחה על אלרג"ה מלפני 4 שנים "אני אלמד עם תלמידי השנה השביעית בגריפינדור, אבל כל התלמידים שרוצים לחזור על השנה השביעית שלהם יחלקו מעונות. אני לא זוכרת את כל מי שאני אהיה איתה בחדר, אבל נראה לי שאם חנה אבוט, סאלי-אן פרקס, סוזן בונז, מורג מקדוגל ועוד איזה מישהי, יש גם כמה בנים, אבל לא אמרו לי מי הם."

רון הביט בהרמיוני במבט קצת מוזר.

"אה, והארי, חשבתי שתרצה להסתכל בכשפים מורכבים כולל הכל." אמרה הרמיוני והוציאה מארנק הפייטים המפורסם בקרב הארי, רון והרמיוני ספר עבה, כרוך בקטיפה ירוקה כהה ומיושנת, בעל דפים צהובים וכותרת באותיות כסופות מתקלפות: כשפים מורכבים כולל הכל ומסרה אותו להארי.

הארי טפח מעט על הספר. עננת אבק אדומה עלתה ממנו. הוא פתח בספר באקראיות ומצא שם, בעמוד 563, את הלחש הבא:

סאטכנאס-לחש הרוחות

הלחש הזה ניתן להפעלה אך ורק על אבן האוב. לחש זה גורם לאנשים המופיעים להפוך לסוג של רוחות המשוחררות כרצונם עד שהמחזיק באבן יחפוץ להחזירם ללמעלה.

אופן אמירת הלחש: נקישה על האבן עם השרביט ואמירת מילת הלחש: סאטכנאס.

הארי בהה במילים ולמוחו התגנב רעיון. הוא ביקש מהרמיוני לעיין בספר לעומק והרמיוני, בחיוך קורן, אמרה שהיא ידעה שבסופו של דבר הוא יתמכר לספרים בדיוק כמוה. הארי לקח את הספר והתעתק לעליית הגג, שם הוא ורון ישנו. הוא הוציא את האבן, שעליה הטיל לחש אנדו עוד לפני חמישה ימים, כשהרמיוני כתבה להם איך משתמשים בלחש האנדו, נקש עליה עם השרביט שלו ומילמל: סאטכנאס!

הוא סובב את האבן מספר פעמים בכף ידו והם הופיעו.

הם נראו כמו אנשים רגילים, רק שהם נראו כאילו הם עשויים מאוויר, כי זה מה שהם באמת היו.

"תהיתי מתי באמת תעלה על הלחש הזה?" אמרה אחת הדמויות, בעלת שיער שחור פרוע, עיניים חומות ומשקפיים שחורות עגולות.

"ג׳יימס!!" נזפה בו דמות אחרת, אדומת שיער וירוקת עיניים, "אתה יודע שהלחש הזה רשום רק בספרייה המרכזית באוסטרליה!! תגיד תודה שהרמיוני גריינג׳ר בכלל הייתה שם!!"

"מה שתגידי לילי" אמר ג׳יימס ונישק אותה.

"אהם אהם" אמרה דמות בעלת שיער שחור ארוך, ונער ג׳ינג׳י הביט במהירות לצדדים ומילמל "לא שוב אמברידג׳!."

הארי הביט בנוכחים, ג׳יימס ולילי פוטר, סיריוס בלק, רמוס וטונקס לופין ופרד וויזלי, וחייך.

הפרק הקודם		הפרק הבא