לה לה לנד- LA LA LAND

אפריל התהלכה בשקט במסדרונות, יחד עם ג'ו שהתהלכה לידה.

"יש שיעור משותף עם גריפינדור. אני כל כך רוצה כבר לראות את רמוס וטיילור" אמרה ג'ו בהתרגשות.

"למה את כל כך מתרגשת מהם? הם נחמדים, אבל..."

"נורא כיף לי איתם. בעיקר עם טיילור, רמוס יותר רציני" אמרה ג'ו.

"ג'ורג'יה, רמוס עוזר לך בשינויי צורה, ולדעתי הוא יותר נחמד מטיילור" אמרה לה אפריל.

"אני לא יודעת..." מלמלה ג'ו, "טוב, בואי כבר, אנחנו נאחר לשיקויים."

שתיהן מיהרו בצעדיהן, עברו את המדרגות במהירות ונכנסו לכיתה המיועדת.

"היי, אפריל, רוצה לשבת איתי?" נשמע קול מוכר.

"סיריוס?" היא חייכה ברוגע, "אוקיי."

היא הביטה בג'ו ששאלה את טיילור אם היא יכולה לשבת לידו, והוא פינה לה מקום.

היא התיישבה ליד סיריוס בדיוק ברגע שפרופסור סלגורהן נכנס לכיתה.

"שלום תלמידים" חייך סלגורהן את חיוכו החביב, "היום נלמד להכין שיקוי נגד לשיקוי אהבה,דבר הכרחי כאן לכמה תלמידים"

נשמעו כמה צחקוקים באזור.

"אתם מבינים, שיקוי אהבה הוא דבר מאוד מורכב..."

אפריל איבדה את חוט מחשבותיה,כי כבר למדה את זה-הרי הוריה כל כך רצו שתגדל להיות פרופסורית גדולה, עד כי שכרו לה מורים פרטיים שלימדו אותה את כל מה שהיא צריכה לדעת וגם את מה שהיא לא צריכה לדעת.

סלגורהן התחיל לכתוב את המרכיבים ובהנפת שרביט הוא חילק לכל זוג את המצרכים.

"כתוב לשים מים ושלוש זנבות עכברים" אמר סיריוס.

"תשים מים רק עד חצי הקדרה" אמרה לו אפריל ושמה את זנבות העכברים.

סיריוס שם בפנים את הדברים הבאים ואפריל ערבבה.

עד שסלגורהן הגיע הם ישבו ודיברו על דברים מצחיקים.

"מושלם" עיניו של סלגורהן נפתחו.

"כן, אני וסיריוס עשינו את זה" אמרה אפריל.

"בלק הצעיר, אני מאושר להגיד את זה," אמר סלגורהן בהתרגשות, "אתה מוזמן אליי לארוחת ערב בשבת הבאה."

כעבור כמה דקות סלגורהן שחרר אותם, וסיריוס ואפריל הלכו אחד ליד השני וצחקו תוך כדי.

"הוא היה בטוח שבזכותו הפכת להיות גאון בשיקויים" צחקה אפריל.

"כן, בטח" צחק סיריוס גם הוא.

"הוא כל כך מאושר מזה שבלק מצטרף לאוסף שלו" חייכה אפריל, "אני מחבבת את פרופסור סלגורהן, אבל הוא מתנהג כמו אידיוט לפעמים"

"כן. אני מניח שאם הוא היה צריך להכתיר מישהי מהאוסף שלו למלכה, אני כבר הייתי כלוא בצינוק של אוונס"

"הוא באמת אוהב את לילי" גיחכה אפריל.

"בא לך להבריז?" שאל סיריוס בשובבות.

"זה תלוי" היא חייכה, "לאן נלך? למזרקה? למגרש קווידיץ'?"

"טוב,אמרת לי שאת אוהבת גרפיטי, ויש לי כמה מהדברים האלה... בא לך לקשקש על מדרכה או משהו?"

"כן!" ניצוץ עלה בעיניה.

סיריוס ואפריל נבלעו בין מיליוני התלמידים והתחמקו החוצה.

"הנה," אמר סיריוס בחיוך, "הקיר המשעמם הזה זקוק לשיפור."

זה היה קיר צדדי של המדרגות שהובילו ליציאה מהוגוורטס.

סיריוס סיפר לאפריל שתמיד אהב להישען עליו ולדבר עם חבריו בימי שבת או חגים שבהם נשאר בהוגוורטס, אך תמיד הקיר היה נראה לו כל כך סתמי.

"מה נכתוב?" שאלה אפריל.

"יש לי רעיון" אמר סיריוס, "מה דעתך שנכתוב שם של כל תלמיד בשנה השביעית וליד זה נכתוב את התיאור שהכי מתאים לו?"

"קדימה" חייכה אפריל.

הוא זוכר פרטים. חשבה אפריל בחיוך, ויש לו רעיונות נחמדים. הוא יכול להיות ידיד נהדר.

בתחילה סיריוס כתב בשחור את שמות כל הילדים של השנה השביעית ואפריל עברה את הכתב לפי צבעים של בתים, ואז הגיעה הכתב של התיוגים.

"נתחיל ממני" אמר סיריוס בחיוך.

"למה אתה חושב שאתה כל כך חשוב?" צחקה אפריל.

"אני לא חושב, אני יודע"

"שוויצר-זה התיוג שלך" היא גיחכה.

"לא" אמר סיריוס, "אליל המין!"

"עם כבר מגעיל המין" עקצה אותו אפריל, "ולדעתי כדאי ללכת על החתיך."

"זה מה שאת חושבת עליי?" הוא חייך.

"זה מה שאחרים חושבים עלייך"

"שיהיה" אמר סיריוס וכתב ליד שמו "חתיך".

"ואני?"

"טוב, זה מאוד צפוי. היפית, כמובן"

"אוקיי" חייכה אפריל וסיריוס כתב ליד שמה "היפית".

"לילי?"

"שמרנית." אמר סיריוס בעיקום אף.

"יפה" חייכה אפריל.

"מעצבנת."

"חמודה."

"בואי נסגור על החכמה?"

"אוקיי" אמרה אפריל וכתב ליד שמה של לילי "חכמה" בכתב משורבט.

"מה עם אלכס?" שאל סיריוס, וכך הם המשיכו והמשיכו.

הפרק הקודם		הפרק הבא