טורניר הקוסמים המרובע?!?

שלום לכם!

זהו הפרק השלישי שלי!

מקווה שתיהנו!

התעוררתי לקולו של מייקל בליין, שאמר שאולי אחיו הגדול יתקבל לטורניר, אבל ידעתי שעם ציון ט"מ אין מצב.

עברתי ליד מייקל בחוסר עניין מובהק והלכתי אל מיטתו של סקורפיוס, ששכח את שיעורי הבית על הכרית.

"סקורפיוס" אמרתי, "סקורפיוס, תתעורר".

סקורפיוס לא זע ולא נע. "סקורפיוס!" צעקתי כדי שיתעורר.

"אני קם, אני קם." אמר סקורפיוס והתיישב על המיטה. "מה השעה?" הוא שאל.

"שש ועשרים" עניתי.

"אז מה הבעיה לתת לישון עוד קצת?!" הוא התפרץ עליי. 

"הסיבה היא ששכחת את שיעורי הבית להיום על הכרית והם לא גמורים" הסברתי בחצי התנשאות (כן, זה יוצא לי לפעמים, בלי כוונה).

"אה, אתה צודק" הוא אמר ולקח אותם במהירות אל ידיו "אבל מה אתה עושה פה ער כלכך מוקדם?"

"מייקל הזה, דאג לספר לכל אחד שאולי אחיו יתקבל לטורניר, אבל אני מכיר את אח שלו ואפילו לג'יימס יש יותר סיכויים להתקבל מאשר לו" אמרתי.

רק עכשיו הבנתי שיש לג'יימס באמת סיכוי להתקבל לטורניר הקוסמים הזה.

שיעורי הבוקר היו מרעננים. שיעור תעופה ושיעור טיפול בחיות פלא עם האגריד.

כולם לא היו מרוכזים בשיעורים וחיכו להכרזה על הזוכים בהשתתפות בטורניר.

והנה הגיעה השעה המיועדת, 13:00 בצהריים באולם הגדול.

מקגונגל הופתעה לנוכח הדממה ששררה באולם והחלה בהקראת שמות הזוכים:

"ג'ורג'יה אליביה, אלברט ג'ורדן, אלכס בליין"

מייקל צעק צעקת שמחה שנשמעה כאילו הוגברה בסונורוס.

הפרופסור הקריאה עוד כמה שמות ואז אמרה את השם האחרון:

"ג'יימס סיריוס פוטר."

הייתי בשוק.

סקורפיוס ניסה להרגיע אותי: "תרגע, זה לא כמו שהיה עם אבא שלך, אין יותר וולדמורט."

ואני אפילו לא הקשבתי לו, אבל התנחמתי בכך שידעתי איזה קוסם טוב אחי, עם ציון קס"מ בכל המקצועות.

סמכתי עליו.

זה היה הפרק השלישי!

מקווה שאהבתם!

בבקשה תשאירו תגובות, תירשמו, תמליצו ותדרגו 5 כוכבים!

הפרק הקודם		הפרק הבא