בלאגן על מימדי בהוגוורטס *גמור*

כמו שאפשר להבין מהשם של הפרק, בפרק הזה הם מגלים מה המרכיבים ולכן ההרפתקה האמיתית מתחילה. ההקדמה נגמרה. סוף!

נקודת מבט של בתאני

הלכנו אל המשרד של דמבלדור דרך חדר הנחיצות (זה פשוט לא יאמן כל הדכים המשונות שבהן סרינה מעבירה אותנו), והגענו מתוך הרצפה אל מול השולחן של דמבלדור.

דמבלדור היה מוכן הפעם לזה שנגיע אליו בדרך משונה, אז הוא לא הופתע. הוא ייצר בשבילנו כיסאות (או שהם היו בלתי נראים והוא הפך אותם לנראים), חיכה שנתיישב והתחיל לדבר.

"אז כמו שאתם יודעים, בשביל להחזיר אתכם אנחנו זקוקים למרכיבים שונים ומשונים." אמר דמבלדור. "כבר אמרתי לכם את הבסיס, ועכשיו גיליתי מה השאר. אבל זה כתוב בחידות. אמנם לא הייתי סתם ככה נותן לתלמידים חידות לא פתורות, אבל חשבתי שבטח תרצו לראות את זה ברגע שאפשר..."

"אנחנו נסתדר עם החידות," אמרתי. "יש לנו ניסיון בדברים כאלה. לפחות לחלקנו. למי יש ניסיון בדברים כאלה?"

"לי לרון והרמיוני יש הרבה ניסיון בחידות." אמר הארי. "כבר מהשנה הראשונה היו לנו מלא חידות משונות לפתור, ופתרנו כבר את כולן."

"גם לנו, החצויים, יש ניסיון." אמרה אנבת'. "כל הנבואות של האוראקל מדלפי הם חידה אחת ענקית, ואנחנו שורדים איתן. הייתה אפילו נבואה שדיברה על פרסי, ואמרה ש'להב מקולל את נפש הגיבור יקטוף'. אבל האם פרסי מת? לא נראה לי. הוא די מוצק. אז איך מסבירים את זה? אין לי כוח להסביר, אבל הבנו מה קרה."

"את יודעת, אנבת'?" אמר ליאו. "מוצק נשמע לי כאילו זה מישהו שמציקים לו. את רוצה שאני אעזור לו להיות מוצק?" פרסי ענה "לא", ובזה הסתיים העניין.

"נראה לי שזה נקרא שגם לי ולליאו יש ניסיון," אמר איידן. "אבל אני פחות בטוח בעיניין ליאו..." אמר איידן וזכה למכה מליאו.

"אני לא חושבת שיש לי," אמרה סרינה. "אבל אני עדיין רוצה לנסות לעזור. זה לא שאני טיפשה מטופשת או משהו כזה."

"לי יש, והרבה מאד." אמר ג'ינקס. "כל הזמן העצים מדברים בחידות, וגם השדונים, ואנשי הסנאי, ואנשי זאב מנסים לפתור חידות, וכל הספרים כתובים בחידות. כן, יש לי ניסיון."

"מעולה!" קרא דמבלדור. "אם ככה, אנחנו יכולים להתחיל לנסות לפתור את זה. אספתי את זה מחמש עשרה ספרים שונים, אבל זה בטוח המתכון הנכון. אני רק אביא את הרשימה..."

דמבלדור חזר עם גיליון קלף ארוך יחסית, והתחיל לקרוא. "רכיב מכל אחד מהמימדים המדוברים -  יש. אפרו של השומר האפל של מרכז מבצר הפוך - עדיין לא ברור."

"מה זה מבצר הפוך?" שאל ג'ינקס. "זו נקודת ההתחלה. מה ההגדרה או המטר של מבצר? להגן על מי שבפנים ממי שבחוץ?"

"אתה גאון!" קראתי. "זה אומר שמבצר הפוך מגן על מי שבחוץ ממי שבפנים, כלומר בית כלא! אמרתם שיש את הבית כלא המפחיד ההוא, אזקבאן, בטח זה שם!"

"זה באמת מסתדר," אמר רון באיטיות. "הרי השומרים של אזקבאן אפלים, הם הסוהרסנים! אז זה אומר שצריך לשרוף סוהרסן שנמצא במרכז אזקבאן?"

"כן, אבל אני לא רוצה לחשוב על כמה שזה קשה..." אמר דמבלדור. "טוב, המרכיב הבא הוא: נוזל החיים שהציקו לו, מסוף מערת החיות שבייתו את עצמם. מה זה?"

"טוב, נוזל החיים הוא מים," אמרתי. "והחיות שבייתו את עצמם זה כלבים. ידעתם שלא בני האדם בייתו את הכלבים, אלא הכלבים את עצמם?"

"שמעתי על מקום כזה שקוראים לו מערת הכלבים." אמר פרסי. "הי, אתם זוכרים שליאו אמר שמוצק זה מישהו שמציקים לו? אז אולי זה אומר שזה מים מוצקים, כלומר קרח?"

"מדהים!" אמר דמבלדור. "אתם פותרים את החידות האלה במהירות עצומה, כאילו זה קל!"

"תודה שאתה מחמיא לנו," אמר איידן. "מה המרכיב הבא? או ליתר דיוק החידה הבאה?"

"חתיכה מפלאם של מי שנשפכו עליהם נדים של סופים אחרי פירוק לגורמים והפיכתם." אמר דמבלדור. "תנסו לראות מה קורה כשמחלקים את 'סופים' לשתי מילים, ואז הופכים את הסדר."

"ס ופים - לא." אמר ליאו2. "סו פים- לא. סוף ים- כן! זה ים סוף, הים ההוא שנמצא בקצה של השבר הסורי אפריקאי, אבל לא קניה!"

"אני מכיר את זה," אמר הארי. "כתוב בתנ"ך שהמצרים טבעו בים סוף, שהמים הפכו לקירות ואז הפכו עליהם למים. זה נשמע זה. מה היה הפלא של המצרים?"

"הפירמידה של גיזה." אמרה אנבת'. "היא אחת משבעת פלאי העולם העתיק, והיא במצריים. צריך לקחת משם אבן. מה החידה הבאה?"

"העצם החזקה ביותר של שני צידי השער לחצי המגן של אח של אבא בשגיאות קריא של בנו של יודע." אמר דמבלדור. "העצם החזקה ביותר היא שן, אבל אין לי עוד הסבר לחידה."

"אח של אבא זה דוד." אמרה סרינה. "נראה לי שאמורים לקרוא את זה עם טעויות בניקוד, ויצא לנו מישהו שיש לו מגן."

"זה מגן דוד!" אמר רון. "וחצי של מגן דוד זה משולש, אז זה אמור להיות משולש של מישהו..."

"נראה לי שצריך לשחק במילים." אמרתי. "יודע, מבין, מודע... הבנתי! מודע! בן/בר מודע! משולש ברמודע, משולש ברמודה!"

"אני מכיר את המקום," אמר ליאו. "ים המפלצות. נורא קשה להיכנס לשם, כי השער לשם זה כריבדיס וסקילה."

"ליאו, אתה גאון!" אמרה אנבת'.

"נכון, אני גם חזק ויפה, אבל מה הקשר?" הוא ענה לה.

"עזוב, אתה לא גאון." היא אמרה. "אבל השער למשולש ברמודה זה כריבדיס וסקילה! צריך שן מכל אחת מהן!"

"אוי לא, זה יהיה נורא קשה." אמר פרסי. "טוב, תמשיך. מה החידה הבאה?"

"החלוק הלא חלק השבע עשרה שהונח בניסיון לחיקוי אשת האסטרטגיה בעלת ההתלהבות הנצחית הכבויה." אמר דמבלדור. "נראה לי שהתלהבות הכוונה ללהבה."

"חלוק לא חלק זו אבן." אמרה אנבת'. "ואשת האסטרטגיה זו אמא שלי, אתנה."

"הי, החיקוי של אתנה זה פסל החירות!" אמר פרסי. "אמרתי את זה לקלאריס כשברחנו עם המרכבה של ארס מפובוס ודימוס! ויש לה לפיד שלא יכבה לעולם, אבל הוא לא דלוק אז זה כבוי."

"אז אנחנו צריכים את האבן השבע עשרה של פסל החירות." אמרה הרמיוני. "אבל איך נדע מה האבן השבע עשרה?"

"תסמכי על אנבת' בעניין הזה," אמר פרסי."ועכשיו, מה הדבר הבא? אני כבר קצת עייף מכל זה."

"חומר המילוי של המקום שבו נעשתה המתיחה שהבריחה מדינה ושל המקום שהשמיד את מנקה בית הכיסא הזכר בלשון רבים עם שיוך, וכדאי לצנן באש." אמר דמבלדור. " חידה קשה, אבל כנראה אפשרית."

"בית הכיסא זה שירותים," אמר ליאו2. "והמנקה של בית הכיסא זו פומפה, ובזכר פומפ, ברבים פומפים, ואם זה של מישהו זה פומפי המישהו."

"מה שהשמיד את העיר פומפי היה הר געש." אמר ליאו. "והמתיחה שהבריחה מדינה הייתה המתיחה שאיש אחד שם מאות צמיגים הלוע הר געש והבעיר אותם. חקרתי את כל המתיחות אי פעם, אני רציני!"

"אתה באמת רציני." אמר ליאו2. "איך הצלחת לעשות את זה? טוב, תגיד לי אחר כך, אני רוצה לשמוע את החידה הבאה."

"הדבר שנמצא שבקטשופ ללא חתול שנקראת הכוח שלי פחות עשרים לאות השלישית בתיבה, בן, ומעך בריכבו, לאחר שנלקח מבעל הכוח של הדבר."

"קטשופ ללא חתול?" שאלה סרינה. "מה זה קטשופ? טוב, לא משנה, חתול באנגלית זה קט, וקטשופ פחות קט שווה שופ, חנות. אחר כך מדברים על השם של החנות."

"תיבה זו מילה," אמרתי. "נראה לי שהכוונה היא פחות עשרים בגימטריה, והאות השלישית היא פחות מעשרים. נראה לי שצריך להשתמש במילה נרדפת."

"און זה כוח," אמרה הרמיוני. "אוני זה הכוח שלי, ונון פחות עשרים שווה למד. זה אומר שתחילת השם של החנות זה אולי, ממשיך בבן, ואז מעך בריכבו. מה זה מעך בריכבו?"

"דרס," אמרה אנבת'. "זה אומר שזה אולי-בן-דרס. אוליבנדרס! החנות של השרביטים! צריך שרביט שילקח מבעל הכוח של השרביט. הלאה. מה החידה הבאה?"

"מספר משממה פחות מתנה שנקרא כמו שבט המוכר כבעל יכולות קסומות עם הכפלת הברות." אמר דמבלדור. "שממה זה ישימון... אין לי עוד עזרה."

"מתנה זה שי," אמר ג'ינקס. "ישימון פחות שי שווה ימון, כלומר ים קטן. אגם."

"איזה שבט מוכר כבעל יכולות קסומות?" שאלה הרמיוני כשאלה רטורית. "שבט טיקה כמובן! ואם מכפילים הברות זה יוצא טיטיקקה, וזה השם של האגם המפורסם ביפן!"

"אין לי בעיה עם הטיטי, אבל למה ההמשך?" שאל ליאו. "טוב, מה המרכיב הבא?"

"הסיסמה השמונה מאות חמישים ושתיים של בית ללא דלת," אמר דמבלדור. "הבית הוא גריפינדור,  זה יוצא גריפין, והסיסמה השמונה מאות חמישים ושתיים היא קרמבו. הבאתי כבר אחד."

"כתוב כאן שמי שהביא או גילה או יצר את זה, לא יוכל לעזור בהבאת שאר המרכיבים," אמרתי. "זה אומר שנאלץ לעשות את זה בלעדיך. מה החידה הבאה?"

"נפט ממערה בשישן פחות ארבע בשני המשקה אלכוהולי קל," אמר דמבלדור. "זו חידה ממש קשה, אתם בטוחים שאתם לא רוצים לדלג על זה?"

"לא, זה בסדר." אמרה סרינה. "משקה אלכוהולי קל זה בירה, נכון?"

"כן, נראה לי שכן." אמר ליאו2. "נראה לי שפחות ארבע זה בגימטריה, כמו קודם עם השרביט, ובשני זו האות. אם מורידים ליוד ארבע זה יוצא וו, אז זה שושן הבירה!"

"כן, זה המקום הזה שיש במגילת אסתר." אמר איידן. "אם אני לא טועה זה יוצא בעיראק, אז צריך לקחת ממערה בעיראק נפט. מה עוד?"

"צור הנשקף כאלוקים מהעיר הכי עתיקה בעולם," הוא אמר. "נראה לי ש'הנשקף כאלוקים' הכוונה שהוא שקוף כמו אלוקים."

"צור זה סוג של אבן." אמר אריק. "אבל מה העיר העתיקה ביותר בעולם? אולי גם זה מהתנ"ך? הרי כל העולם נחרב אחרי המבול, אז האם נח או אחד מהבנים שלו בנה עיר?"

"נכון!" אמרתי. "יש את העיר יפו, שנקראת על שם יפת בנו של נח! זו העיר העתיקה ביותר בעולם, והיא מוזכרת בתנ"ך עוד פעם בסיפור על יונה הנביא. מה החידה הבאה?"

"לאן ברח שבסביבה היבשה של מרכז ההלך בכמויות שנקרא האוכל ברח." הוא המשיך לקרוא. "כאן באמת לא התחלתי להיות קרוב ללפצח חלק, אבל אתם די טובים בזה. אולי אתם תצליחו."

"הלך בכמויות..." אמר אריק לעצמו. "הולכים בכמויות זה נוהרים, ביחיד זה נוהר, ובעבר זה נהר... זהו זה! הכוונה היא לנהר!"

"האוכל ברח? מה זה כבר יכול להיות?" שאל ליאו. "האוכל - המזון. ברח - נס. המזון-נס, המזונס, אמזונס! נהר האמזונס! צריך לאן ברח משפת האמזונס! אבל מה זה לאן ברח?"

"ברח זה נס, אתה כבר אמרת." אמרתי. "לאן זה להיכן? לא מסתדר. מה זה יכול להיות? אה! אנה! אנה-נס, כלומר אננס! צריך אננס משפת מרכז האמזונס! מה המרכיב הבא?"

"חייל עוזב בעבר מהמלחמה שלא נפסקת לא על האדמה, לא בשמיים ולא במים, מהיער השרוף הפורח." אמר דמבלדור. "בהצלחה לכם, נשאר רק עוד קצת."

"חייל שפורש מהמלחמה? בושה!" אמר ליאו. "אני הייתי מפטר אותו על כזה דבר!"

"חייל שפרש כבר פיטר את עצמו." אמר פרסי. "וחוץ מזה, אני מכיר את המלחמה הזאת: שחמט. זה על עץ, והם רק נלחמים ולא שום דבר אחר. דרך אגב, טוב שאמרת את זה, עכשיו הבנתי שזה פרש."

"אז צריך לחפש פרש ביער שרוף פורח." אמרה הרמיוני. "יש יער כזה בישראל, יער הכרמל. הוא נשרף לחלוטין, אבל עכשיו הוא פורח ומלא עצים לא שרופים. צריך לקחת משם פרש. מה הלאה?"

"המצאה של המדינה הכי מתקדמת יחסית לגודלה," הוא אמר. "נראה לי שהכוונה לישראל, תגידו המצאות ישראליות."

"טנק מרכבה,"

"עגבניות שרי,"

"וויז,"

"שקדי מרק,"

"רובה עוזי,"

"דיסק און קי,"

"רומיקוב,"

"פתיתים,"

"אורז בן גוריון,"

"זה אותו דבר!"

"דוד שמש,"

"טאקי,"

"הם המציאוו את הטאקי?!?!?"

"טפטפות,"

"במבה,"

"פלאפל!"

"זו המצאה עראקית."

"הוכחת הלמה של ג'ונסון וילדנשטראוס,"

"בתאני, מה זה?"

"הוכחה מתמטית ישראלית. לא משנה."

"גלולת מצלמה,"

"בי קיור לייזר,"

"אוקיי, אפשר לעצור, יש מאות אלפים."

"ויש המון לייזר!"

"ליאו, שתוק!"

"דמבלדור, מה ההמשך?"

"צריך לטחון את כל החומרים ולשים במים של מעיין, ואז לשים בכלי מבוץ שרוף. זה די קל, חרס." אמר דמבלדור. "רק שצריך להשפריץ עליכם עם משהו מוזר..."

"מה זה הדבר הזה?" שאל ליאו2. "מברשת שיניים? מברשת נעליים? גרב מסריחה? וילון? מגבת? פרוות בואש? מה יכול להיות כל כך מוזר?"

"לבנדר בשפה העתיקה בעולם, פחות הזכר של המת החי בקבר החי, המת מתפלל והקבר מתגלגל, לא בשמיים ולא בארץ," אמר דמבלדור. "עכשיו אתה מבין למה הכוונה 'מוזר'?"

"טוב, קודם כל, מה זו השפה העתיקה ביותר בעולם?" שאל איידן.

"לפי התנ"ך, עברית." אמרתי. "הרי פעם כולם דיברו עברית עד שהיה את מגדל בבל. איך אומרים לבנדר בעברית צחה?"

"אזוביון," ענתה סרינה. "רק השאלה היא מה זה החלק השני של החידה. מת חי בקבר חי? לא בשמיים ולא בארץ? טוב, זה היה במים."

"הי, זוכרים שאמרנו משהו על יונה הנביא?" אמר אריק. "אז הוא היה כמעט מת בתוך הלוויתן שהוא הקבר החי, הוא התפלל והלוויתן התגלגל לו במים, וזה לא בשמים ולא בארץ!"

"אז מה הזכר שלו? הוא בן!" שאלה הרמיוני ואז ענתה לעצמה. "אה, קוראם לו יונה, אז הזכר זה יון! אזוביון פחות יון זה אזוב, ואזוב זה צמח הזעתר! זה כל מה שצריך!"

"אז צריך לקחת אפר סוהרסן ממרכז אזקבאן, קרח ממערת הכלבים, אבן מהפירמידה של גיזה, שיניים של כריבדיס וסקילה, האבן השבע עשרה שהונחה בפסל החירות, לבה משני הרי געש בשתי יבשות שונות, שרביט שנלקח מבעליו של כוח השרביטים, מספר מאגם טיטיקקה, קרמבו, נפט ממערה בעיראק, אבן צור בלתי נראית מיפו העתיקה, אננס משפת מרכז נהר האמזונס, פרש מיער הכרמל והמצאה ישראלית, ואז לטחון את הכל ולשפוך לתוך מי מעיין בתוך כלי חרס ולהשפריץ עלינו עם זעתר. איזה קל!" אמר ליאו.

"טוב, עכשיו כשהבנתם שהמשימה שלכם הולכת להיות קלה אתם יכולים ללכת לישון בנחת." אמר דמבלדור. "לילה טוב!"

כל הזכויות על החידות שמורות לי, כי אני עבדתי כל היום קשה מאד ליצור אותן.

אם אתם תוהים אם באמת כל מה שאמרתי הוא באמת המצאה ישראלית, אז שתדעו שכן. אפילו הוכחת הלמה של ג'ונסון וילדנשטראוס.

"ואם תהיתם לגבי הלייזר, אז באמת יש הרבה. יש מלא ניתוחי לייזר שהם המצאה ישראלית, גם מקלדת לייזר, ואפילו הסרת ריח פה בלייזר. הזוי, נכון? אתם מוזמנים לבדוק!

הפרק הקודם		הפרק הבא