כישוף אהבה יהודי (אולי זמני עד פרק 10)

בוטא ע"י Darth Hader

בוקר שלמחרת, בני המשפחה התעוררו מוקדם. הם התארגנו בזריזות, וירדו לפנודק לפני שטום הצעיר הספיק להכין את ארוחת הבוקר. הארבעה התיישבו מסביב לאחד השולחנות, ושמעו ברקע את טום מנסה לזרז את הטבחית החדשה שלו, אותה, הם גילו בזמן שחיכו לאוכל, טום התחיל להעסיק לאחר פטירתה של הטבחית הקודמת - אישה בת מאה ושלושים, שעבדה אצל ארבעת הבעלים האחרונים של הפונדק.
לא הרבה לאחר מכן ריחות נעימים החלו להגיע מהמטבח, וטום יצא אליהם עם מגשים עמוסים המכילים חביתות, גבינה לבנה, סלט ירקות, לחם פרוס, קנקן מיץ תפוזים וכוס בירצפת לכל אחד מבני המשפחה. לאחר שסיימו את הארוחה הדשנה הם יצאו לעבר סמטאת דיאגון, ובשעה שמונה בבוקר הם כבר היו מוכנים להתחיל במסע הקניות שלהם.
רבקה פתחה את המכתב שסטיב קיבל, מעלעלת ברשימה:

"בית הספר הוגוורטס לכשוף ולקוסמות

תלבושות
תלמידי השנה הראשונה נדרשים להצטייד בפריטי הלבוש הבאים:

1. שלוש גלימות עבודה פשוטות (צבע שחור)
2. כובע מחודד פשוט אחד (שחור) לשימוש יומיומי
3. זוג אחד של כפפות הגנה (מעור דרקון או חומר דומה)
4. גלימת חורף (שחורה, אבזמי כסף)

נא לדאוג שכל בגדי התלמיד יישאו תוויות עם שמו.

ספרי לימוד
כל תלמיד נדרש להצטייד בעותק של כל אחד מהספרים הבאים:

ספר הכשפים הבסיסי (רמה א') מאת מירנדה גוזלי
קוסמים ומכשפות בראי ההיסטוריה מאת רונה קדומה
תורת הקסמים מאת אדלברט רוח
מדריך לשינוי-צורה למתחילים מאת אמריק חלפון
אינדקס צמחי קסם מאת אריק צומח
חיות קסומות מאת אלפרד טינטין
כוחות האופל: מדריך להגנה עצמית מאת קוונטין טרימבל

ציוד נוסף

1 שרביט
1 קדרה (ברזל, מידה 2)
1 מערכת בקבוקים (זכוכית או קריסטל)
1 טלסקופ
1 זוג מזאניים מנחושת

נוסף לזאת, מותר לתלמידים להביא עימם גם ינשוף או חתול או קרפדה.

תזכורת להורים: על תלמידי שנה ראשונה חל איסור להביא מטאטא אישי."

היא סיימה לקרוא את הרשימה, והביטה בבני משפחתה. "אני חושבת שנתחיל בחנות הבגדים של מאדאם מלקין". האחרים הסכימו, והם הלכו לכיוון החנות, מתפעלים שוב מהסמטה הקסומה.
צלצול פעמון נשמע כשהמשפחה נכנסה לחנות. לפני שהספיקו להסתכל סביבם, הופיעה לידם בחורה נאה, באזור גיל השלושים לחייה, מחייכת אליהם בשמחה. "רבקה!" היא קראה, וחיבקה את חברתה משכבר הימים. "מה שלומך? טוב לראות אותך. אני רואה שיש לך ילד שעומד ללמוד בהוגוורטס! מה הוא צריך?"
רבקה הקריאה את הרשימה, תוך כדי שהיא ומאדאם מלקין מסתובבות בחנות. סטיב ואברהם, שהיה עם נימפדורה בידיו, עקבו אחריהן.
"שלום, סטיב! אמא שלך סיפרה לי כל כך הרבה עליך. גדלת כל כך מהר, אני זוכרת את היום שבו נולדת," אמרה מאדאם מלקין, תוך כדי שהיא מדדה אותו.
לאחר סיום המדידות היא נעלמה לחדר אחורי בחנות, ממלמלת לעצמה דברים על אורכים ועל כפפות דרקון. כמה דקות לאחר מכן היא חזרה אל המשפחה, אוחזת בידיה שלוש גלימות עבודה שחורות, כובע מחודד יומיומי, זוג כפפות דרקון ושתי גלימות חורף. "שתיים במחיר אחד," היא אמרה לפני שרבקה הספיקה לומר מילה.
הקנייה כולה עלתה שתי אוניות. "הנחת חברות," קרצה מלקין לרבקה בזמן שאברהם הוציא את הכסף. "למשפחות אחרות הייתי לוקחת יותר."
"תודה רבה לך," השיבה גברת לאנגר וחייכה אליה.
מאדאם מלקין חייכה גם כן, והביטה באברהם. "תשמור עליה טוב, זה מגיע לה. אתה יודע, היא הייתה כמעט החברה היחידה שלי בהוגוורטס."

לאחר שסיימו את קניית הבגדים, המשפחה התפצלה. רבקה הלכה לקנות ינשוף, בזמן שמר לאנגר, סטיב ונימפדורה הלכו לדף וכרך בע"מ, הצמודה לחנות הבגדים.
גם בחנות הספרים צילצל פעמון כאשר הם נכנסו לחנות, ולעיניו של סטיב נשקפה חנות קטנה אך עמוסה, עם תור ארוך לקופה. הם נעזרו בעובד צעיר בשם ריצ'י, שמצא במהרה את כל הספרים שהופיעו ברשימה אותה הראה אברהם, ולאחר כחצי שעה הם יצאו מהחנות. בחוץ הם פגשו את רבקה, שקנתה לבנה תנשמת חומה עם נקודות כסופות.

"טוב, אתה יודע לאן הולכים עכשיו?" שאל אברהם את בנו, ולפי המבט המתרגש בעיניים של הוריו, סטיב הבין את התשובה.
"אוליבנדרס," הוא השיב ושאל בו זמנית, התרגשות מתחילה לעלות גם בו. השניים הנהנו, והמשפחה שמה פעמיה לכיוון התחנה האחרונה במסע הקניות שלהם - השרביט.
לאחר הליכה של כחמש דקות, הם הגיעו לחנות. פעמון חלוש צלצל בכניסה, ואוליבנדר, שעמד ליד המדפים המלאים, הסתובב אליהם. "שלום, מר וגברת לאנגר. נדמה כאילו רק אתמול הייתם כאן ובאתם לקנות שרביטים לעצמכם, ועכשיו אתם באים לקנות שרביט לבנכם הגדול סטיב."
תוך כדי דיבור הוא ניגש לסטיב והחל למדוד אותו, ולאחר רגע הוא הוציא שרביט מהמדפים. "באורך שניים עשר ורבע אינצ'ים, מעץ אלון עם ליבת שערות חד קרן," אמר אוליבנדר ונתן את השרביט לסטיב, אך ברגע שסטיב נגע בו הוא עף מידיו.
"לא, לא נראה לי, זה לא זה וגם לא זה... אולי זה" מלמל מר אוליבנדר, טיפס על סולם והזיז אותו ימינה. לאחר שמונה שלבים הוא שלף קופסה וירד מהסולם. "שרביט מעץ מהגוני, 14 אינצ'ים עם ליבת לב דרקון."
סטיב החזיק בשרביט, וחמימות פתאומית אחזה בו. הוא הרגיש כמו שסביו תיאר את הרגשותיו בנעילה של יום כיפור, וישר הוא ידע: "מר אוליבנדר, אני מרגיש שזה זה."
"מצויין," השיב יצרן השרביטים, "זה השרביט שלך. הוא עולה שבעים חרמשים, זה כל הסיפור."
מר לאנגר הוציא שבעים חרמשים מכיסיו ונתן ואוליבנדר. הם יצאו מהחנות עם שלל הקניות בידיהם, ולאחר מכן חזרו לפונדק של טום, אכלו ארוחה דשנה והלכו לישון.

הפרק הקודם		הפרק הבא