חלומות מתגשמים

מצטערת שלא העליתי הרבה זמן! תודה למי שממשיך לקרוא את זה!

___________________________________________________

''מה הוא אמר?'' שאל רון.

''רון!'' קראה הרמיוני. '' לפחות תן לו להיכנס!'' 

''טוב, טוב, בסדר.'' אמר רון בחיוך.

הארי נכנס והתיישב בכורסא שמול האח.

'' אממ…'' הוא אמר. ''הוא לא ממש אמר משהו, יותר שאל. הוא אמר שאם אני אראה עוד משהו אז לבוא לעדכן אותו…'' 

''לא שאלת אותו?'' שאל רון ודפק את היד שלו במצח. 

''לא יודע, איך שסיימתי לספר הוא אמר לילה טוב, אז הלכתי.'' אמר הארי.

''אתם חושבים שאולי גם הוא לא יודע?'' שאלה הרמיוני בשקט. 

''אבל... הוא דמבלדור.'' אמר רון.

''וואו רון! עלית על זה לבד? דמבלדור הוא דמבלדור?!'' שאלה הרמיוני וגלגלה עיניים.

אוזניו של רון הפכו ורודות. ''את יודעת למה התכוונתי…'' אמר רון.

''טוב, בקיצור,'' התערב הארי. ''אם הוא לא יודע מה אנחנו יכולים לעשות?'' 

''אני מניחה שאני יכולה לחפש בספרייה דברים על המינוטאור והאמפוזות אבל איך זה עוזר לנו?'' שאלה הרמיוני.

''אני לא יודע, אבל אני חושב שכדאי שנלך לישון. יש שיקויים בבוקר ולא הייתי רוצה לאחר.'' אמר הארי.

''לילה טוב.'' אמרה הרמיוני ועלתה לחדרי הבנות.

נק' מבט הרמיוני

''נו?'' שאל אותי רון. ''חשבת על משהו?''

''רון, כבר אמרתי לכם אתמול, אני אעבור על מה שאני יכולה בספרייה, אבל-'' התחלתי לענות.

''אולי נוכל לשאול את דמבלדור אם אנחנו יכולים לעשות משהו.'' לחש הארי. ''אולי הוא יגיד לנו מה אנחנו כן יכולים לעשות.''

''אהה הוהב?'' שאל רון בפה מלא. 

איכס, זה פשוט מגעיל!

 ''רציני רון?'' שאלתי. ''מתי תבין שכדאי לבלוע את האוכל לפני שמדברים? זה ממש מגעיל!''

''סליחה'' הוא מלמל והאדים. ''אתה חושב?'' הוא שאל את הארי.

''אני לא יכול לדעת בוודאות, אבל יש לי שיעור איתו מחר בערב אז אני אשאל ונראה.'' אמר הארי.

סוף נק' מבט 

''סיסמא?'' שאל המפלץ.

''שוקולד''

הארי עלה במדרגות והגיע ל…

      חורבות?

''אדוני?'' שאל הארי.

''פוטר.'' ענה לו קול עמוק.

''פרופסור דמבלדור?'' שאל הארי בתמיהה.

''הארי'' נשמע שוב הקול.

הארי חיפש את מקור הקול, והופתע מאד כשגילה שהקול בקע מהארון של דמבלדור.

הפרק הקודם		הפרק הבא