הארי פוטר והטיול הגדול באירופה

הארי, רון והרמיוני חיכו לפונצ'ו מחוץ לאמפיתאטרון.
באיחור של ארבעים וחמש דקות, פונצ'ו הגיע, הנחית את העגלה עם ההיפוגריפים על הכביש הסואן ועצר בחריקה.
בזמן שהם עלו מאחור הוא שפך עליהם התנצלויות. "סליחה חבירוקוס, חבריקוס, אני מאוד מאוד, אתם מבינים..."
"זה בסדר", הם אמרו לו, "לא קרה כלום".
"לא, אתם לא מבינים, הייתי צריך לברוח מהמשטרה, אין לי רישיון לעגלה, הבנתם?..."
הוא תפס את המושכות וההיפוגריפים רצו והמריאו.
"מאוד מרגיע", אמר רון ותפס את המעקה. מתחתיהם העיר הלכה והתרחקה והבתים נראו קטנים. "עכשיו שאין לו רשיון הכל בסדר?!"
הארי חשב שפונצ'ו נוהג דווקא טוב. הוא שלט בסוסים והנסיעה היתה חלקה. כמו על מטאטא.
"אני יעשה פה עיקוף, אתם רואים, המשטרה תמיד מחכה שמה", הוא הצביע על אחד העננים, " אז אני נוסע כאן מאחורי ההר הזה..."
ברגע שהוא עקף את ההר נשמעה קריאה מרחוק. "אתה! עצור!"
"מרדה!" פונצ'ו הצליף בהיפוגריפים והתחיל לטוס במהירות.
מאחורי העצים צצו שלושה רוכבים על מטאטאים כחולים כהים, לבושים מדים אחידים וכובעי קסקט.
"שוטרים מסריחים", אמר פונצ'ו והיטה את העגלה אל עבר הנהר מימינם.
"אתה לא תצליח לברוח, הם יותר מהירים", צעק לו הארי.
"מרדה, כנראה זה נכון", פונצ'ו יישר את העגלה. אחרי חישוב קצר הוא החל להאט.
תוך דקה השוטרים הגיעו אליהם.
"לאן אתה בורח?" צעק לו המפקד.
"בורח? לא בורח, נו נו, ישר כשראיתי אתכם פניתי אליכם".
"ראינו אותך ממהר וחותך לצד השני".
"לא, לא, אני רק כמעט נתקעתי בציפור, וברחתי", אמר פונצ'ו, "אגב, אלו פה מאחורה הם אנגלים שבאו לראות את הארץ, מאמיה ספניה היפיפיה".
השוטר הביט בהם וחזר והביט בפונצ'ו. "תראה לי תעודות".
פונצ'ו קפא לרגע. הוא הושיט את ידו אל מתחת למושב שלו.
השוטר הביט שוב בהארי וחבריו.
"לה מאמיה", צעק פונצ'ו וקפץ מהעגלה.
השוטרים מיד פנו למטה וצללו לתפוס אותו.
פונצ'ו החזיק בידו מטאטא. הוא התיישב עליו תוך כדי נפילה ומיד התחיל לטוס רחוק משם, כשהשוטרים בעקבותיו.
"זה מה שהוא הוציא מתחת למושב," אמרה הרמיוני.
הארי הביט כעת על המושב הקדמי הנטוש. "נראה לי הוא מקווה שנחזיר בשבילו את העגלה הביתה".
"אתה לא יודע לנהוג בזה", אמרה הרמיוני.
"קלי קלות", אמר הארי, " זה לא פעם ראשונה שלנו שאנחנו רוכבים על היפוגריפים".
להרמיוני לא היה מה להגיד. "טוב, אולי אתה צודק. אבל השוטרים רצו שנחכה פה".
"הם לא אמרו דבר כזה", אמר הארי וקפץ למושב הקדמי.
המושכות היו מונחים על המעקה לפניו. ההיפוגריפים היכו בכנפיהם באויר ונשארו במקום. הארי תפס את המושכות ונתן טפיחה קלה.
ההיפוגריפים קפצו והתחילו לטוס קדימה.
"איך אתה יודע לאן ליסוע?" שאל רון.
"אני לא יודע. אני מקווה שההיפוגריפים יובילו אותנו".
"פעם אחרונה שאנחנו מתארחים אצל מישהו פה בספרד", אמרה הרמיוני.

הפרק הקודם