הקוסמים לומדים בזום

טובב אני מתנצלת!!!!!!

אני יודעת שלכך לי המון זמן לפרסם פרק כתבתי פרק הוא נמחק לי 

כתבתי אותו שוב-הוא שוב נמחק לי!!

התיעשתי מהפרק.

אבל היום החלטתי לכתוב פרק ולא להתיעש

אז אני יודעת שזה לא כל כך מצחיק וטוב כמו הקודמים

אבל בבקששששה תגיבו

את הפרק הזה אני מקדישה לכל המנויים לפרק שלי Dindinm 
hermione shweky 2673288 luni 
אנבת צ'ייס abigailE הארי פוטר5
חנונית גאה ג'ני כהן מגנוס ביין 
בןאדםדינחמד 
גולניסתית

והכי חשוב: תודה רבה לאלה(Vesper) שבטאה לי את הפרק מסכנה היתה לה עבודה קשה

טוב, הגעתי למסקנה-
ההורים שלי מדי פרנואידים. כאילו, מה הם חושבים?!
הם חושבים שהעובדה שהם יפטרו את גמדוני הבית שלנו תעלים את הווירוס?
כאילו - אנשים, תתקדמו!
אבל כמובן שאת כל זה אמרתי בראש שלי. ההורים שלי הם לא האלו שיביטו בעיניים מאוכזבות על הבן שלהם והבן שלהם יהיה כזה: 'אני כל כך מצטער, אני לעולם לא אומר את האמת שוב!'

כאילו - קבלו קצת כבוד מקצועי. (אני לא יודע איך זה קשור, אבל עדי אומרת שהיא אוהבת את איך שזה נשמע אז אין לי ברירה! אבל אל תחשבו שאני אמרתי כזה משפט מוזר!)

בכל מקרה, סיפרתי לכם שההורים שלי פרנואידים?
אם לא, אז אני חוזר - ההורים שלי מאוד פחדנים.
זה בטח היה מובן ולמקרה ש- טוב, בואו נפסיק את זה פה.

"דראקו יש לך שיעור עכשיו!" קראה אמא שלי.
"אני יכול להסתדר לבד עם מערכת הזמנים שלי, אמא." עניתי בקרירות.
"דראקו!" קרא אבא.
"אני אני צריך את המחשב כרגע!" צעקתי לחלל הבית.
"דראקו, כמו שאתה יודע יש מחלה בעולם. שחררתי את גמדוני הבית שלנו." ענה אבא.
"שימותו הסינים האלה..." מלמלתי.

עכשו אני צריך לחפש את המכשיר המוגלגי המטומטם ההוא.

"אז את יודעת איפה המחשב?" שאלתי את אמי.
"דראקו," היא ענתה. "אתה יודע טוב מאוד שאתה היחיד שמשתמש במחשב
והוא נמצא איפה שאתה השארת אותו!
ואולי תסדר קצת את המראה שלך?" היא הסתכלה עליי באכזבה.
"בסדר, אמא." אמרתי וניסיתי להיזכר.

איפה השארתי את המחשב?
אה! נזכרתי!
אתם מכירים את זה שבזום... איך אומרים...
אתה צריך להיראות כאילו... איך אומרים?
אתה צריך להיראות לא משועמם כמו שאתה באמת.
אז ירדתי לבריכה לקחת את המחשב.

איכס! אתמול, כשהייתי עסוק בלהיראות איך אני לא משועמם שתיתי כוס ענקית של קולה ועכשו מעל הכוס היו המוני זבובים.
בחיים לא ידעתי שאני כל כך אתגעגע לגמדוני הבית שלנו.
עליתי לחדר שלי ונכנסתי לזום שדמבלדור הולך לדבר בו עכשיו (הפעם אין לי כוח לפתוח מצלמה).

"תלמידים יקרים!" פתח דמבלדור. ,אני יודע שעוברת עכשיו תקופה קצת קשה ואנחנו פה בהוגוורטס מחכים לפגוש אתכם שוב ואנחנו חייבים לספר לכם שאנחנו ממש גאים בכם למרות המצב הקשה. אתם מתנהלים בצורה טובה ובוגרת!"
'זה לא שהוא רואה אותנו בבית,' חשבתי.

"אז תלמידים, יש לכם שאלות?"
כצפוי, אף אחד לא דיבר.
וכיותר צפוי, גריינג'ר פתחה את המיקרופון ושאלה: "פרופסור, מה עם מבחני סוף השנה?"

אז ככה, עם כל הכבוד שיש לי לבוצדמים מלוכלכים, זה היה יותר מדי.
כאילו, היא מנסה לעצבן את המזל המחורבן שלה?
טוב, אני עוד שנייה ממשיך. רק תודו שהפרק שלי הכי טוב.

רק חסר לי שלפוטר, או לבוגד הדם הזה וויזלי או לבוצדמית הזאת גריינ-
רגע, אתם בעצמכם מוגלים מטופשים. אז למה אני מדבר איתכם?
הלכתי. ביי.

תגיבו כי את הפרק הבא אקדיש למגיבים!!!

ותכתבו על מי מה"פ לכתוב

הפרק הקודם		הפרק הבא