בית הספר צברקסם

מוקדש לבטאית שלי בוצדמית גאה

__________________________

בשעה ארבע השולחן כבר היה מלא עוגות מעשה ידיה של גברת מור, וגאי ואביו ישבו על הספה וחיכו.
גיא שם לב שהזמן זז לאט, השעה היתה רק ארבע ודקה. למה הוא לא מגיע? אולי זו מתיחה שאחד מחבריו ארגן? הוא שאל את עצמו.
4:02- נו למה הוא לא מגיע כבר? גאי היה חסר סבלנות אם זו מתיחה הוא יתפוצץ מכעס אחרי שחיכה ככה. למען האמת, זו יכולה להיות מתיחה טובה, אבל למה שמישהו ישיג ינשוף במיוחד כדי לעבוד עליו? הוא תהה לעצמו.
4:04- דפיקות עדינות נשמעו על הדלת. גאי קפץ בהתרגשות והציץ מהסלון על אביו שפתח את הדלת. אל הבית נכנס אדם שנראה רגיל לחלוטין.
האדון התיישב על הספה השנייה אחרי שאביו של גאי הזמין אותו לשבת.
"שלום משפחת תם, אני יצחק היים, נציג ופרופסור של בית הספר צברקסם" הוא אמר בקול נעים וחייך אל גיא שבהה בו בהתרגשות.
האדון המשיך לדבר, ובסיכומו של ענין הוא הסביר להם שגיא הוא קוסם מלידה, ולכן נשמר לו מקום בבית הספר צברקסם, והוא מוזמן להתחיל את שנתו הראשונה שם.
"מחר נלך איתו לקניות" אמר אדון היים ונתן לגיא חוברת "תקרא, זה מסביר קצת על בית הספר" הוא הסביר ואז פנה לאביו של גאי ודיבר איתו על דברים טכניים.
גאי הביט בחוברת מכל צדידיה. על חזיתה היה מצוייר סמל גדול של כף יד פתוחה ושרביט מוצלבים, עם קקטוס באמצע. גאי שם לב שהקקטוס מכסה את ההצטלבות.
הוא פתח בעמוד הראשון וראה שהחוברת מלאה בפרטים על הבית ספר. גאי החל ועצר פתאום, כששמע את אדון היים קורא בשמו
"גיא" אמר אדון היים בחיוך נעים "מחר נצא לקניות. אתה צריך ציוד של קוסמים".
"רק רגע" עצר אותו גיא, שרצה להיות בטוח שהוא לא חולם "תוכל אולי להראות לי קסם"?
בזוית עינו ראה גיא את אביו מחייך, כנראה גם הוא רצה לראות כיצד קסמים עובדים, ומה בנו הולך ללמוד בבית הספר החדש.
אדון היים בחן במבטו את הסלון, וראה שאחת מרגלי הכורסא עליה ישבה אימו של גיא, עקומה מעט.
אדון מור, שראה לאן מבטו של אדון היים מופנה אמר מיד, בסוג של התנצלות "זה נהיה בשבוע שעבר, עוד לא הספקנו לתקן"
"אין שום בעיה" אמר אדון היים. הוא השיט את זרועו קדימה הזיז את ידו בתנועה מסובכת, והרגל תיקנה את עצמה במהירות.
"וואו" אמרו גיא והוריו בהשתאות.
"טוב" אמר אדון היים "עלי ללכת עכשיו, אז שלום לכם. ונפגש מחר באחת בצהריים" הוא הוסיף לכיונו של גיא.
"אני אוהב את הטיפוס הזה" אמר אביו של גאי מיד כשהלה יצא מביתם "מעשי ולענין".
"בהחלט" הסכים גיא "הוא עשה את זה ממש מהר" הוא התרומם מהספה שעליה ישב "אני הולך לקרוא את החוברת" הוא הפטיר ופנה אל חדרו.

הפרק הקודם