תחיית דמבלדור

הארי ישב מול האגריד בבקתה הקטנה שלו, דובי, גמדון הבית ישב לצידו.

"אז מה אתה אומר? כדאי לבטוח באברפורת'?" שאל הארי לאחר שהסביר להאגריד את כול העניין.

האגריד חשב לרגע ולבסוף אמר "דובי תמיד היה נאמן לך הארי, אני אומר שניקח את הצעתו של דובי ונלך לאברפורת'!"

"עכשיו?" שאל הארי.

"אני לא רואה פה שום סיבה למה לא...."השיב האגריד בעודו קם מהשולחן.

"רגע..." אמר הארי "אנחנו מתכוונים להישאר שם כמה זמן לא? אז תן לי שנייה לארגן תיק ואני בא!"

כעבור עשר דקות...

"איך אנחנו מתכוונים להגיע אליו?" שאל הארי כשהוא גורר את המזוודה שלו.

"בהתעתקות" ענה האגריד כאילו התשובה ברורה כשמש.

"הא! אבל אי-אפשר להתעתק בתוך תחומי הוגוורסט!" אמר הארי בניצחון.

"אבל אדונילי שכח משהוא..." דובי פתח את פיו לראשונה "הגנות הוגוורסט נפרצו בלילה ש_"

"כן! נזכרתי!" קטע אותו הארי, הוא העדיף למחוק את הלילה הזה מזיכרונו.

הארי והאגריד עמדו משני צידיו של דובי וגרמו לו להיראות כמו גמד (רגע.... הוא באמת גמד!!)

הארי עצם את עניו, מצפה לחוש את האפקט של ההתעתקות הוא עצר את נשימתו מתכונן ללחץ המעיק על חזהו,

אבל שום דבר לא קרה... הארי פתח את עניו ומצא את עצמו עומד ברחוב נטוש בין שני בתים והכול מכוסה שלג לבן.

הארי שלא התכונן לשינוי של מזג אוויר כזה התחיל ישר לרעוד מקור.

המקום היה די שומם ממה שהארי ציפה. 'מוזר...' חשב לעצמו. 'מקום כזה לא אמור להיות כזה ריק!'.

"נו אתה בא?" צעק את האגריד מאחוריו "אתה עומד כבר שלוש דקות ככה!"

הארי הסתובב ורץ אל האגריד שעמד (התכופף) בפתח של בית שהיה נראה הרבה יותר טוב מהבתים שמסביבו.

"למה לא הרגשתי את התחושה הרגילה של ההתעתקות?" צעק אל האגריד תוך כדי ריצה,

"התעתקות של גמדוני בית שונים משל התעתקות של קוסמים!" ענה האגריד.

הארי שפשף את ידיו אל מול האש החביבה שבערה באח הגדולה, רק עכשיו הוא שם לב כמה ידיו היו קרות.

הארי הסתכל סביבו, הבית של אברפורת' היה די דומה לסגנון של דמבלדור, לא היה הרבה רהיטים

אבל האלה שכן היו, היו מפוארים.

היה שם כול מיני דברים מוזרים\קסומים ,שלהארי לא היה מושג מה הם עושים, על המדף הגבוהה מול הפתח הרחב של המטבח,

הארי באמת תהה מי מכין לו אוכל? אברפורת' לא ניראה לו טיפוס בשלן....

הבית היה ווילה בת שלוש קומות ענקיות! 'מה אברפורת' עושה בוילה הענקית הזאת לבד?' שאל הארי את עצמו בפליאה.

בקומה הראשונה היה סלון רחב ידיים עם ספה בצבע טורקיז,

הקירות היו מכוסים בהרבה תמונות של אנשים שהארי לא הכיר, מן הסתם קרובי משפחה של דמבלדור.

במקומות שלא היה תמונות הארי שם לב שהקירות היו בצבע כתום בוהק,

בהתחלה הארי חשב שקוסמים הם משוגעים (הלבוש וכד'),

אחרי זה שהוא למד בהוגווסט הוא כבר לא חשב כך,

 עכשיו הוא שוב-פעם חושב ככה....

האגריד ודובי ישבו בשולחן רחב ידיים ליד אברפורת' (האגריד ישב על כיסא ענק-בטח מוגדל בלחש אנגורג'יו- ודובי ישב על כיסא פצפון שהונח על משהוא שניראה כמו ספר ענק, כדי שהוא יהיה בגובה של כולם...)

אברפורת'-אדם שלמרות זקנתו נראה חזק כמו מרביצן-ישב לידם בכיסא מרופד למדי בצבע כתום שתאם את צבעו של השולחן שהיה כתום-ירוק (כן! אני יודע, שילוב מוזר...) ושתו להנאתם בירצפת.

הארי (שנמשך באופן קיסמי אל הבירצפת, 'אולי הוא באמת כישף את הבירצפת?' חשב הארי בבהלה) ניגש וישב ליד האגריד. אברפורת' הסתכל עליו בחשדנות,

"ואתה בטח הארי פוטר..." אמר בעוד עניו משוטטות למעלה על מצחו של הארי.

הארי שם לב שבעניו הכחולות של אברפורת' היה את אותו ניצוץ שהיה בעניו של אלבוס 'כדאי שאני יתרגל לקרוא לו ככה כי אברפורת' הוא גם דמבלדור...'

"שמעתי שהית בקשר טוב עם אחי" הוסיף.

"כן" הודה הארי "אני גם הייתי איתו כשהוא מ_ ברגעיו האחרונים" מיהר הארי לתקן.

"למה המקום הזה כזה ריק?" שאל הארי "לא ראיתי אף אחד בחוץ..."

"אה!" אמר אברפורת' "התשובה לשאלה הזאת נראית לי די ברורה... המקום הזה קרוב למפקדה של אוכלי מוות

והם באים לכאן לעתים קרובות ועושים את מה שהם הכי אוהבים לעשות: צרות!!"

"איך זה שהם לא פגעו בך?" שאל הארי.

"לזה יש כמה סיבות הגיוניות" השיב אברפורת' "יכול להיות שמכיוון שאני אח של אלבוס אז ירשתי קצת מכישרונותיו

וגם יכול להיות, מכיוון שהם צודקים.... אל תשכח שגם אני ב'מסדר עוף החול'!" חייך אברפורת' לעצמו.

לפתע נשמע רחש מתוך האח, כול הראשים (חוץ משל אברפורת') פנו לכיוון האח, האש זינקה לפתע מעלה וצבעה הפך לירוק.

דמות כהה נראתה מבעד לאש....

תגובות!!! ואל תישכחו לדרג...

תרשמו לעדכונים (זה לא עולה כסף....:)

הפרק הקודם		הפרק הבא