נקודת מבט שונה

היה תיקו בין מאלפוי לפרסי, אז הנה לכם אחד מהם: 

מאז ומתמיד ידעתי שאגדל להיות אוכל מוות. הייתי גאה בזה. כל בוגדי הדם והבוצדמים יהיו תחת שליטתי. מי רוצה יותר מזה? טוב, ככה חשבתי, עד שנתי הרביעית בהוגוורטס. 

ידעתי על התוכנית. להרוג את הילד שנשאר בחיים. לא הייתה לי שום בעיה עם זה. שנאתי את פוטר בכל מאודי. שנאתי, שנאתי, שנאתי... זה מה שאמרתי לעצמי כל לילה לפני השינה. לשנוא. זה מה שאבי לימד אותי. לשנוא. 

זה מה שאימי לימדה אותי. לשנוא. זה מה שהמציאות לימדה אותי. ובכל זאת, תמיד היה כל שאמר לי ללמוד ממנו. בזכות אהבתו להוגוורטס, הוא לקח את אבן החכמים ועצר את אדון האופל. בזכות אהבתו לוויזלית בוגדת הדם ההיא,

הוא הרג את הבסיסליק ועצר שוב את אדון האופל. הוריי מעריצים את אדון האופל. אבל למה? חצוי דם מטונף מסוגל להביס אותו, בזכות דבר טיפשי כמו, כמו, כמו אהבה. אהבה. אולי זה לא טיפשי כל כך? אולי, אולי, אולי אני

מסוגל לאהוב? אבל לא. אני לא אלמד מהאר.. כלומר, פוטר. הוא כלום. הוא טיפש. הוא מוכן לסכן את חייו בכדי להציל אחרים. מי טיפש מספיק בשביל לעשות זאת? המשכתי להתעלל בו ככל האפשר עד סוף השנה. הוא נכנס

למבוך. זה נגמר. אדון האופל עומד ל... הוא עומד לחזור. גריינג'ר במרחק שתי שורות ממני, שחפרה את אצבעותיה בבשרה מרוב לחץ, תמות, בגלל היותה בוצדמית. זה לא הייתה אשמתה שהיא נולדה כזו, ובכל זאת יהרגו אותה בעינויים.  

וויזלי בוגד הדם, שישב לצידה, חיוור ומזיע עוד יותר ממנה, הולך למות. הוא בסך הכל קיבל מהוריו חינוך, שאומר להגן על החפים מפשע, ובכל זאת, הולכים להרוג אותו בהנאה מרובה.

לפוטר, שנכנס אל תוך המבוך, לבן כסיד,  נשארו שעות ספורות. אדון האופל עומד להורגו, רק בגלל שלא הצליח לרצוח אותו כמו את הוריו. הוא עומד להרוג אותו, רק בגלל שפוטר רוצה עולם טוב יותר.

מה אם אני בצד הלא נכון?  מה אם... מה אם... לא.אסור לי לחשוב על דברים כאלה. אסור לי לאכזב את הוריי. 

כעבור שנתיים

הוא בחר בי להיות זה שיהרוג את דמבלדור. אבל אין לי את היכולות לזה. הוא יודע זאת. הוא פשוט רוצה לנקום באבי על עבודתו המרושלת. אחרי הנאמנות שאבי ואימי הפגינו, הוא רוצה לרצוח את בנם. כזה אני אגדל להיות?

אחד שירצח אנשים, רק כדי ללמדם לקח? 

פוטר חושד, הוא יודע. הוא מנסה לגלות אותי.  אבל לא יצליח לו. אני אעשה מה שאני מוכרח לעשות. אני אביא גאווה להוריי. עבר שבוע, חודש, חצי שנה, הזמן עבר מהר מידי. לא הרגשתי מוכן, אבל התייצבתי שם. דמבלדור נראה 

רגוע. הוא בטח חשב שאני לא מסוגל. הוא צדק. לא הייתי מסוגל. סנייפ זה שהרג אותו. הרג את דמבלדור. את דמבלדור, שהציע לי חיים טובים יותר. הציע לי הגנה. 

מעולם לא הרגשתי עצוב יותר.

הפרק הקודם		הפרק הבא