יותר מדי קסם

בלילה, חלמתי שאני עומדת מול בית ספר מרשים.

הוא הזכיר את בית הספר לרע- טירה גדולה ואפלה, אבל היה יותר מכובד ופחות מתפורר.

מולי היה ינשוף ענק שידיו היו של הנסיכה אומה. הוא פתח את פיו ואמר: "את רוצה לצאת למסע?" וללא היסוס, עניתי לו בקול שקט ובטוח: "כן".

לפתע הכל התערבל, ובתוך החלום נכנסתי לתוך עיגול של ערפל אפור, שממנו יצאה יד, שלקחה אותי וזרקה אותי אל תוך חדר אפל ומוזר.

התעוררתי בבהלה.

'מה השעה עכשיו?'

עוררתי נצנוץ דק מתוך אצבעי, לא חזק מדי- לא להעיר את השותפות שלי לחדר, ורמתי את האצבע על הקיר שליד מיטתי, שם היה אמור להיות שעון גדול.

אבל השעון לא היה שם.

במהירות הזזתי את האצבע שלי לאורך הקיר, מצפה לראות את הציורים המוכרים של נסיכות יפות מתנשקות עם נסיכים בחתונתם, קופידונים, ועננים וורודים- אבל הקירות היו לבנים.

פחד הזדחל במעלה גרוני- והרגביר את הניצנוץ הכחול עמוק של אצבעי, עד שהאיר את כל החדר- שכלל לא היה החדר המוכר במגדל טוהר.

על הרצפה הייתה מזוודה. היא נראתה מוכרת ולא מוכרת באותו זמן. אבל משום מה ידעתי שהיא שלי, מעניין למה, אולי בגלל שהשם שלי כתוב עליה.

פתחתי אותה. בפנים היו חפצים שלי מבית הספר לטוב, וגם חפצים לא מוכרים, כמו מטאטא ארוך.

לידי הייתה שידה, ועליה המכתב שהביא הינשוף אתמול.

עכשיו שמתי לב שאל המכתב היה מצורף עוד פתק. פתחתי אותו.

בפנים הייתה רשימת ציוד, עם כמה דברים מוזרים כגון גלימות, שרביט, קדרה, מטאטא...

ואז שמתי לב שהחפצים שבמזוודה הם החפצים שכתובים בפתק.

וגם היה תאריך להגיע לבית הספר המוזר ההוא.

והתאריך היה... היום.

הפרק הקודם		הפרק הבא