ישיבת ואולפנת בר-אילן לקוסמים ומכשפות

התאומים אורי וישראל נכנסו הביתה, וקראו לאבא שלהם, הרב וינשטין.

״אבא, הגיעה המכתב!״ צעק אורי מהקומה הראשונה.

״לשתייכם? ולמי עוד?״ שאל הרב בדרכו לקומה הראשונה.

״לכל אחדות״ ענה ישראל.

״יופי! קבעתם מתי ללכת לקוסם-מהדרין? או שיש עוד חברה׳ שאני צריך לדבר איתם?״ שאל הרב והרים את אחותם התינוקת של התאומים שתניסתה לעלות במדרגות.

״קבענו שנקבע בתפילת ערבית, אז יש לנו עוד כמה שעות״ ענה אורי.

״יופי. תעדכנו אותי אם יש בעיות.״

״טוב, תודה אבא!״ ענו התאומים ביחד, וטיפסו כל אחד לחדרו לעשות שיעורים.

זה קצר, אז אני עושה עוד ילד:

 יוסף נכסת הביתה, וכרגיל, רק אימו היתה בבית. אבא תמיד היה בעבודה. הוא היה דיין בבד״ק, בית דין רבני לקוסמים.

״אמא, הגיעה המכתב! זה מישיבת בר-אילן שאבא סיפר לך עליה.״ אמר יוסי לאמו העסוקה בלהאכיל את שלושת אחיו ואחותו הקטנים.

״יוסי!״ קראו לביא, נועם ואיתן, השלישיה בני החמש.

״לביא! נועם! מה קורה? איתן, איך היה בגן?״ הגיב יוסף בהתלהבות רגילה לאח הבכור. (יבינו הבכורים שבינינו :)

״יופי, יוסי! תמר לא ממש במצב רוח היום. היה לה היום ריב עם חברה שלה...״ ענתה אמא בתגובה לשאלה שלא נשאלה.

״על מה בנות בנות עשר יכולות לריב, אני לא מבין, אבל שתהנה. הנה המכתב אמא.״ אמר יוסי והושיט לה את המכתב. ״אני הולך להתכונן לקריאה של הבר מצווה.״ אמר, ועלה לחדרו.

הפרק הקודם		הפרק הבא