שיחות- הארי פוטר

היה זה בוקר חורפי בחודש מרץ. בחדר אחד שנמצא בבית החולים סנט מרי שלונדון ישנו שתי נשים. אופמיה פוטר ואמיליה אוונס.

לידה אופמיה הייתה עגלה, שם שכב תינוק בן יום. ליד אמיליה הייתה עגלה, שעליה הייתה תינוקת, שהייתה קצת יותר גדולה. היא הייתה בת חודשיים.

איש עם שיער לבן ועיניים בצבע חום דבש התיישב ליד אופמיה. שניהם היו כבר מבוגרים, והיה להם רק בן אחד. התינוק הקטן.

כעבור חצי שעה, כמה דקות אחרי שאמיליה ואופמיה התעוררו, איש נוסף נכנס לחדר, ואיתו פעוטה בת שנתיים. לילדה היה

שיער חום ועיניים שחורות, ממש כמו לאביה. האיש והילדה הלכו לשבת ליד אמיליה, שבניגוד להם, לה היה שיער ג'ינג'י ועיניים ירוקות.

"ארתור, כל כך טוב לראות אותך." אמיליה אמרה לבעלה ונישקה אותו. "שלום פטוניה."

"אמא, מתי תחזרי הביתה?" הילדה, פטוניה, שאלה את אימה.

"גברת אוונס, איך את מרגישה?" רופא נכנס לחדר ושאל את אמיליה.

"הכל בסדר, דוקטור. רק יש לי שאלה. מתי אוכל להשתחרר? אנחנו בבית החולים כבר חודשיים." אמיליה שאלה.

"גברת אוונס, את הרי יודעת שלילי הקטנה נולדה חודשיים לפני הזמן. זה לא אמור לקרות. אני אבדוק את הנושא, וכנראה ששתיכן תשתחררו כבר מחר."

"תודה רבה, דוקטור אבוט." ארתור אוונס אמר.

"זאת עבודתי." דוקטור אבוט אמר ואז פנה אל אופמיה. "גברת פוטר, מה איתך?"

"אנחנו בסדר. תודה דוקטור אבוט." אופמיה ענתה. הרופא יצא מהחדר, והשאיר את שתי המשפחות לבדן.

"אופמיה, אני חושב שכדאי שתעברי לקדוש מנגו." האיש עם השיער הלבן אמר לאשתו.

"פלימונט, חשבתי שדיברנו על זה כבר. אני נולדתי בבית החולים הזה."

"ואני נולדתי בקדוש מנגו. אופמיה, החברה שלך, אנבל, אני חושב, היא מנהלת בית החולים."

"אתה יודע טוב מאוד, פלימונט, שאם אני אעבור לקדוש מנגו, אחיי לא יוכלו לבקר אותי, ואת ג'יימס הקטן שלנו." אופמיה אמרה.

"אופמיה, אמרת שתספרי להם." פלימונט אמר. "לפני שנים אמרת שתספרי להם הכל."

"איני מסוגלת לעשות זאת, אהובי. לא אחרי המוות של טוני. תוכל להשאיר אותי לבד?"

"בטח אהובתי." פלימונט אמר ויצא מהחדר. כמה דקות אחריו, יצאו גם פטוניה וארתור.

"אני אמיליה אוונס." אמיליה אמרה לאופמיה.

"נעים מאוד להכירך, אני אופמיה פוטר." אופמיה ענתה בחיוך. "אני יכולה לשאול משהו?"

"בטח שאת יכולה."

"הבת שלך נולדה לפני חודשיים, ואת עדיין בבית החולים?"

"בקשר לעניין זה, היא עדיין פגה. גילו לי מחלה נדירה, וילדתי את שתי הבנות שלי הרבה יותר מוקדם ממה שצריך." אמיליה הסבירה.

"יש לי שתי בנות. לילי הצעירה, ופטוניה, בתי הבכורה. אני יכולה לשאול משהו?"

"כמובן." אופמיה ענתה.

"למה ילדת בגיל כזה מבוגר?"

"כבר שנים שאני ופלימונט רוצים ילד. אולם זה אף פעם לא עבד. רק לפני כמה חודשים, זה עבד, בפעם הראשונה יש לי ילד. קוראים לו ג'יימס."

והן המשיכו לדבר, אך הן לא ידעו בעצם, ששני הילדים שלהם עומדים להתחתן, וכך אחרי עשרים שנים, נולד ללילי וג'יימס

תינוק מתוק. אבל לילד לא היו סבים. פלימונט ואופמיה חלו במחלת אבעבועות דרקון, ונפטרו כשהם בני שבעים. ואילו, אמיליה וארתור, נהרגו בתאות דרכים.

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

בבקשה תכתבו תגובות.

הפרק הקודם		הפרק הבא