סיימו ללמוד בהוגוורטס

את שארית חופשת האביב בילו הארי וג'יני יחד. אבל אז, החופשה נגמרה. ג'יני נאלצה לחזור להוגוורטס למשך עוד שלושה חודשים. הארי נהיה פחות מאושר, אבל שמח. ג'יני אוהבת אותו. היא לא כועסת עליו.
אפילו הדביקיות של שני חבריו, רון והרמיוני, כבר לא הפריעה לו. הארי התכתב עם ג'יני אחת ליומיים- שלושה. לפתע הוא הביע יותר עניין במה שסיפרה לו. הוא לא היה צריך לדאוג שהיא לא מספרת לו שהיא יוצאת עם מישהו.
שאר החודשים עברו עליו דומה. בפעם הראשונה מאז שהוא זוכר את עצמו, לא היו לו דאגות על הראש. הוא התחיל לפזם שירים במקלחת. רון אמר לו שהוא לא יודע איך, אבל הארי נראה שונה.
בתחילת חודש יוני הגיעו מכתבים לכל שוהיי הבית. הארי, רון, הרמיוני, מולי, ארתור וג'ורג', כולם קיבלו הזמנות לטקס הסיום של תלמידי השנה השביעית. ביום של הטקס, כולם היו לחוצים. הם היו צריכים להגיע להוגוורטס
עם רכבת אקספרס להורגוורטס- נסיעת ספיישל למוזמני טקס הסיום, ואף אחד מהם לא היה מוכן עדיין. הם היו צריכים להיות בתחנת הרכבת בעוד שעה, ורק הנסיעה לשם לוקחת חצי שעה.
לבסוף הצליחו השישה לצאת ממש בדקות האחרונות. למזלם, לא הייתה בעיה להתעתק לתחנת הרכבת. היה שם אזור מיוחד שנקרא "טרקלין VIP למזמינים מראש". בעצם זה היה שטח שלם שניתן היה אפשר להתעתק לתוכו מבלי שהמוגלגים ישימו לב. "איך לא ידעתי על האזור הזה עד עכשיו?" חשב הארי. כשכולם נדחקו לתא אחד ברכבת הייתה אנחת רווחה שהתפשטה בתא. הרכבת החלה בנסיעה. ג'ורג' התחיל לשמוח יותר, והוא ורון סיפרו בדיחות מצחיקות במשך כל הנסיעה. כשהם סוף כל סוף הגיעו להוגוורטס, היו שם המוני אנשים. את חלקם הארי, רון והרמיוני זיהו, אבל את הרוב בכלל לא הכירו. הם התיישבו על כיסאות ברחבת הטקס. מספר מורים דיברו סיפרו שהיום התלמידים גדלים, ושיבחו כמה מהם, כמו כל טקס סיום. הארי ראה את ג'יני עומדת יחד עם עוד קבוצת תלמידים בני גילה. ואז החלה חלוקת התעודות. "אמנדה ג'ילבר... מונה טריקסי... ארנולד מור..." רשימת השמות הלכה ונגמרה.  
ואז "ג'יני וויזלי". החבורה מחאה כפיים בחוזקה. ג'ורג' אפילו שרק לאות שמחה. הארי נעמד. הוא מחא כפיים חזק יותר משאר האנשים. לאחר הטקס הייתה "אפטר- פארטי" (המסיבה שאחרי- after party). ג'יני הלכה לכיוון החבורה שבאה בשבילה. מולי וארתור חיבקו אותה, ג'ורג' לחץ את ידה. הרמיוני חיבקה אותה. רון טפח לה על הכתף. הארי נעמד מולה ונשק לה. רון וג'ורג' התלוצצו והשמיעו קולות של "אווו....".
הארי וג'יני סלחו להם, מכיוון שראו שמצבו של ג'ורג' השתפר עד מאוד. "ג'יני, מותק, לא הזמנת את פרסי, צ'ארלי וביל?" שאלה מולי כשחיפשה אותם במבטה. "אני דווקא כן, הם לא יכלו להגיע... הם אמרו שיבקרו במחילה במהלך הקיץ." "אמרת להם שאת כבר לא תהיי פה באוגוסט?" שאל ארתור. ג'יני הנהנה. "למה לא תהיי פה?" שאל הארי. שארית החבורה החלו להתרחק. זו שיחה פרטית בין הארי לג'יני. רון עדכן את הרמיוני כשהתרחקו.
"הוי, הארי..." אמרה ג'יני בעצב. "אני... אני התקבלתי למכללה בצרפת. אני אלמד אומנות החל משנה הבאה." אני אנסה לבקר פה, אבל אפילו בהתעתקות מצרפת לפה זה רחוק. הארי קפא.
לא יתכן שהוא שוב מתרחק ממנה... פשוט לא ייתכן! חשב לעצמו. נכון, הוא ידע שזה יקרה מתישהו, אבל הוא לא חשב שזה יקרה כל כך מהר... ג'יני חיבקה אותו חזק, אבל הארי נשאר קפוא.

הפרק הקודם		הפרק הבא