שושלת הדורות

הארי זכר הכל, אבל כשהוא נכנס לאחוזה הוא לא האמין שזה מה שיקרה שם. כאשר הארי, ג׳יני, הרמיוני ורון נכנסו לאחוזה קיבל את פניהם לוציוס מאלפוי.

ראו שהוא עצבני, אך עם זאת ניכר עליו שהוא מתאמץ להסתיר זאת. 

הוא חיך חיוך דקיק וחסר סבלנות. "תראו מי זה...'' הוא אמר בחלקלקות, ''נער הצלקת וחבורתו... מה יש לכם לחפש בביתי הצנוע?'' כשהחיוך עוד מרוח על שפתיו.

הארי הביט אל הרמיוני שעמדה לידו, אך להפתעתו היא לא השיבה מבט, אלה הביטה מטה הישר אל ידו של לוציוס מאלפוי.

לאחר רגע היא הבחינה שהארי מביט בה וניצלה את ההזדמנות, זה שם היא לחשה והצביעה אל ידו השמאלית של לוציוס. לוציוס כנראה ראה אותה בזווית עיניו, ובתגובה כיווץ את ידו. 

הארי הביט אל ג'יני ולא אמר דבר, אבל שניהם ידעו, האבן נמצאת שם. 

הרמיוני (שתמיד הייתה מהירות המחשבה מבין ארבעתם) הגיבה ראשונה. "שלום אדוני" היא אמרה בקול יציב ובטוח, ''אנחנו רוצים לפגוש את דראקו מאלפוי.''

לוציוס מאלפוי כיווץ את שפתיו עד שהיו לסדק דק בלבד.

לסוף הוא צעק ''דראקו! בוא הנה!'' כשדראקו הגיע הוא הביט בהארי ראשון. והארי השיב לו מבט בטוח, אף על פי שזו לא הייתה האמת.

לוציוס יצא מהחדר. 

שרביטו של דראקו היה שלוף, וכשרון ראה את זה הוא מיהר להוציא את שלו, והביט אל הרמיוני וג׳יני שישבו משני צדדיו. אך הארי ראה שבעיניו לא היה פחד, אלא זעם, זעם טהור.

ואז החלו הצעקות.

"תגיד!'' צעק רון, ''אין לך בושה? להיות גנב? ולשבת פה מולנו כמו תמים? תכניס את השרביט חתיכת חלאה!'' הארי הבין את הצד של רון את הצד של רון, אך עם זאת חשב שהתפרצות לא במקום.

אבל אז דראקו הגיב, " ומה הצד שלך? הא וויזלי? לשבת פה ולקטר? כמו תמיד! מעולם לא עשית משהו בעצמך! אז אל תאשים אותי, חתיכת חוצפן מוג לב!''

''שקט!'' זו הייתה ג׳יני, והיא הביטה פעורת עיניים באחיה, ''תירגעו, באו ניתן ל מאלפוי לדבר!''

''תודה ג׳יני" אמר מאלפוי "אז מה שקרה זה -'' אבל פיו נחסם והוא לא יכל לדבר ואז נורתה קללה, שפגעה בג׳יני והטיחה אותה ברצפה. 

היה שם דם. 

הפרק הקודם		הפרק הבא