שה"ה וארץ האגדות

סופי:

קמתי בבוקר, ולרגע חשבתי שאני בהייפנלד. לא הבנתי מה הוא החדר המוזר הזה, ואז נזכרתי. "אהה. אני בארמון הפיות, בארץ האגדות!" לחשתי לעצמי. כבר 5 ימים שאני מתגוררת בארמון הפיות ועדיין לא הפנמתי שכל האגדות כמו סינדרלה, שלגיה ורפונזל קיימות, למרות שזה לא שונה מהעובדה שהאלפים קיימים. "סופי? את קמה? הארוחת בוקר מוכנה!" שמעתי את קולה של אמרלדה מבעד לדלת חדרי. אני והיא נהינו חברות טובות. אמרלדה שולטת באבני אזמרגד ואבני חן וכל האבנים היקרות שיש בעולם. ונראה שהיא הפייה הראשית במועצת הפיות, כמו אמארי במועצה של האלפים. רק המחשבה על האלפים מילתה אותי געגועים לגריידי, אדליין, אולדן, דלה, פיץ, ביאנה, קיף, דקס, טאם, לין, ג'ולין וקסלר, אבל דחקתי אותם במהרה.  קמתי מהר והלכתי לפינת האוכל. קונר, האח התאום של אלכס, וכל מועצת הפיות ישבו שם וחיכו לי, "בואי, סופי, שבי." אמרה שמימית, הפייה הכחולה ,השקטה והמתוקה ששולטת במים. כמו לין. הנהנתי לעברה. "תודה." אמרתי, התיישבתי והתחלתי לאכול. הארוחה עברה עלינו בדממה. פתאום, באמצע הארוחה, המקשר שבכיסי החל לצפצף. הרמתי אותו ופניו המקומטות של מר פורקל נגלו לעניי. "מי זה?" שאלה מנדרינה, הפייה ששולטת בדבורים וחלת דבש על שערה. "זה מר פורקל." לחשתי לה "אני צריכה ללכת, אני כבר באה." אמרתי והלכתי לחדרי.

"מה קרה?" שאלתי את מר פורקל מהמקשר. "זה לא למקשר, עלולים לשמוע, היום אחר הצהריים אני אבוא לקחת אותך ואת כל מי שאת סומכת עליו לערים האבודות ושם נדבר. להתראות." אמר מר פורקל ונעלם מהמקשר, נותרתי המומה לגמרי כשמיליון שאלות מתרוצצות בראשי.

אלכס:

לא ממש הבנתי מה קרה. זה קרה מהר מדי. אז כדי שאני אחזור קצת אחורה, ליום החמישי שלי בערים האבודות. "אלכס? אלכס, את קמה? מר פורקל- את זוכרת שסיפרנו לך עליו? -הגיע להודיע לנו משהו, והוא אמר שזה כל כך חשוב עד שסופי תבוא לפה יחד עם אחיך ועם מועצת הפיות". העירה אותי אדליין. התלבשתי וירדתי למטה לסלון. כולם כבר היו שם: גריידי, אולדן, דלה, פיץ, ביאנה, דקס, קיף, טאם ולין, וגם סופי, קונר, מועצת הפיות והאיש הנפוח והמקומט שהוא כנראה מר פורקל, ועכשיו אני ואדליין ירדנו. "קונר!" אמרתי באותו הזמן שקונר אמר "אלכס!" שנינו רצנו אחד אל השנייה והתחבקנו. כל כך התגעגעתי אליו! מר פורקל כחכח בגרונו וכולם השתתקו והביטו בו. חוץ מסופי, שעוד לפני שמר פורקל פתח את פיו היא אמרה: "זה בעניין הנסתרים, נכון?" ברגע שאמרה את זה כל האלפים בחדר זעו, ואלכס נזכרה מי הם הנסתרים. החברים של סופי סיפרו לה עלייהם. "כן." אמר מר פורקל והביט בסופי. "זה קשור אליי" ניחשה סופי "תגיד את זה! פשוט תגיד את זה!" אמרה. מר פורקל עצם את עיניו. "יש לך אחות." אמר, אבל סופי לא נראתה מופתעת, וגם לא אף אחד אחר. "נכון. יש לי את איימי. קרה לה משהו?" שאלה סופי. "אתם הילדים לא הבנתם. אני לא מתכוון לזה אני מתכוון שיש לך אחות גנטית. מאותם הורים." אמר מר פורקל והפעם כולם הופתעו. מר פורקל המשיך: "היא אחותך הקטנה וגם היא אצל בני האדם, והנסתרים מחפשים אותה." אמר ועצר לרגע, ואז המשיך "יש לה את אותם היכולות שלך בדיוק. והנסתרים רוצים שהיא תיהיה הי%F

הפרק הקודם		הפרק הבא