חוזרים להוגוורטס

בס"ד

הארי פקח את עיניו, קם, וראה את ג'יני עומדת מולו.

רון והרמיוני הוזעקו, ככל הנראה בגלל ג'יני.

"איפה הוא? הוא נעלם, רון! פשוט נעלם!" 

"ג'יני, תרגעי. הוא בטח... הלך לרגע?" 

"הרמיוני, הוא לא פה. בדקתי בעזרת השרשרת שהוא נתן לי... לא הצלחתי לאתר אותו, אבל... זה ישמע ממש מוזר, אבל זה כאילו מסמן שהוא נמצא... בעבר."

"הרמיוני... מחולל הזמן אצלך?" 

"ברור,  רון, הוא לא יכל לקחת אותו, לא נפגשנו די הרבה זמן..." 

"אני פה!" הוא צעק, אך זה נדמה כאילו רק ג'יני שומעת אותו.

"ה-הארי?" שאלה ג'יני. "איפה אתה?" 

"ג'ין, שבי, את מתחילה... להזות. תנוחי." 

"רון, הוא פה. שמעתי אותו!" 

הארי הבין. רק ג'יני יכולה לשמוע אותו, וגם זה בקושי. 

רעיון צץ במוחו.

הוא ניגש אל מגירת הדפים.

"המגירה! היא נפתחת!" קראו רון והרמיוני יחדיו.

"אמרתי לכם! הוא פה!" אמרה ג'יני בתרועת ניצחון.

הארי לקח דף, עט נוצה וקסת דיו, והחל לכתוב:

"הרמיוני, רון, וג'יני. איני יודע מה קרה... חזרתי אחורה בזמן. הצלחתי לחזור לפה, בטעות. אני מנסה לחזור... הארי." 

"הארי!" קראה ג'יני. 

"זה תרגיל, נכון?" שאל רון.

"ברור שלא, אל תהיה טיפש, רון. אוהב אתכם." 

הוא נעלם. שוב. התעלף, ככל הנראה.

האם יראה שוב את אשתו וחבריו? 

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא