עברתי בית

המון של תלמידים הסתער עליו בחיבוקים, לחיצות ידיים, פריעת שיער וצעקות. כל שחקני קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור,  צרחו והשתוללו. הארי החזיק בידו את גביע הקווידיץ' המוזהב שרשום עליו הארי פוטר, מחפש.

הם זכו בגביע הקווידיץ'. לאחר כמה שעות של מסיבה עם מלא אוכל  שכמה תלמידים סחבו מהמטבח, החור שמאחורי התמונה נפתח ופרופסור מקגונגל נכנסה פנימה.

"אני מבינה שאתם מאוד מתרגשים", אמרה בניסיון לגבור על הצעקות. "אך עכשיו הגיע העת ללכת לישון, מחר יש לכם לימודים ואני לא רוצה שתאחרו או תפסידו. קדימה! או שאיאלץ לחלק פה עונשים" אמרה ויצאה. התלמידים הקטנים יותר הלכו לישן כי כנראה היו עייפים, התלמידים הגדולים יותר הלכו לישון בלי חשק והיו גם כמה תלמידים שניסו להתחמק אבל הרמיוני שמרה על הכניסה ודאגה שכולם ילכו לישון. פתאום אחרי שנהיה שקט תקפו את הארי מלא זכרונות מהימים שהיה בבתים אחרים, אבל לא הצליח להבין כלום כי המעברים היו מעורפלים ומטושטשים. "הארי, בוא לישון" אמרה הרמיוני אחרי שהצליחה למנוע מכמה תלמידים לברוח. "שנייה, הרמיוני, תקשיבי רגע, יש לי בעיה. את מוכנה כמה דקות לעזור לי?" שאל הארי. "כמה דקות כן" הסכימה הרמיוני. הארי קפץ, "וואי תודה הרמיוני, את חברה טובה" הרמיוני חייכה וסימנה להארי להמשיך. "אחרי שנגמרה המסיבה הזאת על זה שניצחנו בגביע הקווידיץ', פתאום נזכרתי בימים שכאילו לא הייתי בגריפינדור, הייתי ב..בתים אחרים. "אני גם לא מבין איך זה קרה" הוסיף הארי למראה מבטה המבולבל של הרמיוני. "אבל חשבתי ש..את יודעת, את חכמה אז חשבתי שאת תוכלי להסביר לי איך זה קרה.

"תקשיב הארי" התחילה הרמיוני. "אין לי מושג איך זה קרה ומה קרה. אז אולי בלילה אני ואתה נחשוב על רעיונות ומחר נלך ביחד לפרופסור מקגונגל, או פרופסור דמבלדור. מה אתה אומר?" "זה רעיון מעולה!" קרא הארי וקפץ על הרמיוני. "טוב, בואי לישון".

למחרת בבוקר היה להם שעה פנויה כי פרופסור פליטיק לא הגיע, אז הארי והרמיוני הלכו ביחד למשרד של פרופסור מקגונגל. למה בלי רון? כי הרמיוני חשבה בריגשותה, שעדיף שרון לא יידע כדי שלא יצחק עליו או ינסה לפתור בדרכים שפחות מתאימות.  הארי דפק. "כן" נשמע קול מבפנים והארי פתח ונכנס עם הרמיוני פנימה. "אוהו, שלום פוטר. והנה אני רואה שגם העלמה גריינג'ר הגיעה איתך" אמרה הפרופסור מקגונגל. "ובכן, מה אתה רוצה?"

"פרופסור" מיהרה הרמוני לומר לפני הארי. "להארי היה מקרה מאוד מיוחד וחשבנו שאת תוכלי לעזור לו." "טוב, נשמע פוטר" והארי גולל בפניה את כל קורותיו בימים האחרונים, וגם הרמיוני הקשיבה בריתוק כי לה הוא סיפר בקצרה, ועכשיו פירט יותר. היה לו קל לספר לפרופסור מקגונגל למרות הבעת פניה הקפדני כי ידע שהיא מאוד נחמדה, למרות העובדה שהיא קשוחה.

"הממ, אני מבינה פוטר." אמרה פרופסור מקגונגל לאחר שהארי סיים את הסיפור. "אני חושבת שנחוצה לנו שיחה עם המנהל ושר הקסמים".

נ.ב: אני ממש מצטערת שמלא זמן לא היעלתי פרק. על כל אחד זה לוקח לי המון זמן ומחשבה, אז אני מקווה שתעריכו את זה.

הפרק הקודם		הפרק הבא