סוורוס וויזלי, פרד סנייפ

לקחו לפרד כמה דקות עד שהוא הצליח להחליף גרביים, אבל אז הוא הציץ שוב במערכת. כן, זה הרגע שבו הוא הולך להעביר שיעור לגריפינדור וסלית'רין, שנה שנייה. השכבה שלו. הבית שלו.

הוא הלך בלב הולם מהתרגשות אל הכיתה *שלו* ונכנס בדלת בסערה הידועה של הפרופסור סנייפ.

"שלום לכם, תלמידים יקרים ואהובים" זימר פרד אל מול מבטם המשתומם של התלמידים, אשר ישבו בשקט גמור במקומם "ברוכים הבאים לשיעור החווייתי שלנו!"

הוא היה מודע לכך שהכיתה נראית המומה, והיה מודע לכך שסנייפ, בגופו שלו, נועץ בו מבטי חימה לצדו של ג'ורג'. הוא גם נעשה מודע במעורפל, באופן מאיים, לכך שהוא לא בדיוק… מבדיל בינו לבין ג'ורג'. היה מוזר לראות את התאומים מבחוץ.

"היום נכין את שיקוי הפליטה" קבע פרד "השיקוי הזה גורם לשותה אותו לפלוט מפיו כל דבר שירצה. כמובן שהחפצים או הדברים שנשפכים מהפה הנם אשליה, ולא דברים אמיתיים, אך בהחלט אפשר למתוח כך את החברים. אני עושה כרגע, למי שלא שם לב, סדרת שיקויי קונדס לכיתות שאני מלמד, בהשראת פרד וג'ורג'"

הכיתה הריעה ופנתה להביט בתאומים. סנייפ האדים ונראה היה שהוא רוצה יותר מכל כרגע להקבר עמוק מתחת לאדמת האגם השחור בידי הדיונון הענק.

"אז לחמם קדרות" קרא פרד "הנה המתכון" הוא נפנף בשרביטו לכיוון הלוח והלוח הפך לירוק "לא, זה, א, לא הכישוף שחיפשתי" הוא נפנף שוב והמתכון הופיע על הלוח באותיות מסולסלות "בהצלחה!"

בזמן שהתלמידים הכינו את השיקוי, פרד הסתובב בין השולחנות ובחן אותם "איזה חוסר יצירתיות" הוא גער בדיק גאנט, תלמיד סלית'רין מגודל "השיקוי שלך מריח נורא" אמר לתלמידת סלית'רין בעלת פנים מוארכים.

תלמידי סלית'רין היו בהלם. הם הביטו אל פרד כאילו הוא נפל על הראש.

"וואו, טוב!" קרא פרד לצד שולחנה של אנג'לינה "מעולם לא ראיתי כזה שיקוי מוצלח! עשר נקודות לגריפינדור"

"תודה, א- פרופסור" גמגמה אנג'לינה ג'ונסון בפנים לוהטות. פרד בהה בה לכמה רגעים בחיבה, ואז פנה אל שולחנותיהם של שאר תלמידי גריפינדור, מריע מדי פעם "איזה שיקוי מקסים, קאי" "שתי נקודות להפלפאף, תיאה" "שיקוי מהמם, א- את"

ואז הוא הגיע לשולחן של פרד וג'ורג'. חיוך מסופק התפשט על שפתיו של פרד. סנייפ הביט בו במבט חודר "סנייפ, לא-" סינן

"פרופסור סנייפ" תיקן פרד באותו קול משיי, ידוע לשמצה "והראה לי בבקשה את השיקוי שלך"

הוא הציץ בשיקוי של המורה שלו, שעכשיו היה תלמיד שלו "זה שיקוי פשוט-" הוא קטע את קולו בכוונה

"פרד" הוא אמר בקול מזועזע "זה שיקוי נורא. זה שיקוי מזוויע. זה שיקוי מזעזע. זה שיא השיאים של שיקויי האימה הכי גדולים שהיו אי פעם"

"לא, לא, לא" מלמל סנייפ "לא, לא, פשוט תסתום. שתוק, אם אתה יודע מה טוב לך"

"מה אני שמעתי??" הרעים פרד בקולו העבה מדי, ואז הוא הנמיך את קולו "עונש, פרד. עונש אצלי במשרד, בחמש וחצי"

תלמידי סלית'רין גיחכו. סנייפ נראה נבגד וזועם.

"רגע, פרופסור!" קרא ג'ורג' "גם אני רוצה עונש! למה רק פרד? זו אפליה. אסור לך להפלות תלמידים"

"לא, ג'ורג', תהיה בשקט" מלמל סנייפ בקול הכי נמוך שהצליח להפיק מפיו של פרד

"במקום עונש, אני אתן לך סוכריה" אמר פרד בחביבות אל אחיו התאום והוציא סוכריה מכיסו. התלמידים נראו שוב המומים- סנייפ מחלק סוכריות?

ג'ורג' היה מבולבל "אמ, תודה" אמר ובחן את הסוכריה בחשדנות, ואחר הכניס אותה לכיסו "תודה, פרופסור"

"נאא, 'פרופסור' זה לא מספיק חמוד" אמר פרד בביטול, שוב תחת מבטים נבגדים מצד הסלית'רינים, זועמים מצד סנייפ ועליזים מצד הגריפינדורים "קרא לי סנייפי בבקשה"

"סנייפי??" שאג סנייפ בקול נוטף שנאה "עד כאן, פרד"

פרד הרים גיליון קלף מהערימה המוקפדת על השולחן במשרדו, קיפל אותו ועשה ממנו מטוס. הוא שחרר את המטוס לחופשי וצפה בו נוסק עד שהתרסק על הקיר "להזכירך, פרד, אתה בעונש"

"אני לא פרד, ואתה יודע את זה טוב מאוד" התיז סנייפ "ואני לא ארשה שתתנהג כך לתלמידים בשיעורים שלי"

"סנייפ או לא סנייפ, אלו השיעורים שלי עכשיו" אמר פרד בקלילות "ואני לא בטוח שאני מסכים שתתערב לי בהם"

"אם אתה לא תפסיק עם זה מייד-" סנייפ השתתק וניסה לחשוב

"אז מה?" חייך פרד

"אם אתה לא תפסיק עם זה מייד, אני אבלה מחר בספרייה" ניסה סנייפ

החיוך של פרד נמחק מפניו "אתה לא תעז!"

"למה?" אמר סנייפ בתמימות צינית "חשבתי שאתה אוהב ספרים"

"סנייפ!" צרח פרד

"נו, אז מה אתה אומר?" חייך סנייפ חיוך לעגני

פרד נשך את שפתיו "שאני אשתדל להיות קצת פחות נחמד" החליט לבסוף

"אז אני אשתדל שלא ללכת לספרייה" אמר סנייפ בקול רך

"סגור" פרד הושיט את ידו, אבל היד הבהירה והדקה מדי של סנייפ דחתה אותו "בלי לחיצות יד ושטויות כאלו" אמר בקרירות "העיקר שזה מוסכם על שנינו"

"אחלה" הסכים פרד בעיניים מצומצמות "ועכשיו לעונש שלך. אתה בכל זאת תלמיד שנה שנייה עכשיו"

סנטרו של סנייפ התהדק "אני מניח שלהכין שיקוי?"

פרד נפנף בידיו בביטול "פשוט תכין את שיקוי הנגד"

"זה ייקח לי זמן" אמר סנייפ "הכנת השיקוי לוקחת חודש לפחות. מה נגיד לתלמידים המטונפים מהבית שלך?"

פרד הרהר "אני בכל זאת תלמיד מופרע, נכון? חודש של עונשים לא יהיה דבר חדש" הוא חתם את השיחה וסנייפ פנה לכיוון הקדרה.

"אגב," קרא פרד מאחוריו "פיג'מה נהדרת של כלבלבים יש לך!" 

הפרק הקודם