פרסי גקסון, שה"ה, ה"פ נפגשים

בבקשה תירשמו לפרק, זה ממש ישמח אותי🥰

ועכשיו, לפרק:

נ.מ הארי פוטר

שמענו שיחה מאחורי הדלת, משום מה הם שוחחו על להדליק את הדלת. אנבת קמה לפתוח להם והם נכנסו. הם היו שישייה ממש  מוזרה, וכל אחד היה שרירי בטירוף וקצת מפחיד.

פרסאוס היה ממש שונה ממה שציפינו. הוא לא היה מכוער, ובלי אף, כמו וולדרמורט, ולא יפה בקטע מפחיד כמו טום רידל. האמת, שהוא נראה ממש כמוני, חוץ מזה שלו יש יותר שרירים ואין לו משקפיים וצלקת היינו יכולים להיות אחים.

 הוא נכנס וישר התנפל על העוגיות הקסומות והכחולות שאמא שלו, סאלי, מכינה.

רק אחר כך הוא הלך לאנבת וחיבק אותה. "התגעגעתי אליך" שמעתי את אנבת לוחשת כשהיא חשבה שלא שומעים. "גם אני אלייך" הוא ענה לה. "איפה גייסון?" אנבת שאלה. לא ידעתי מזה גייסון, אבל פרסי נהיה ממש עצוב בשנים, ברגע שהיא אמרה את שמו. "הוא לא יכל להגיע" פרסי ענה לה. "טוווב,  למה הייתם צריכים את פרסי?" את החלק האחרון של השאלה היא הפנתה אל דמבלדור. "נעים מאוד, אני פרופסור אלבוס (מלא שמות) דמבלדור, ואלה הארי פוטר, רון וויזלי, הרמיוני גריינגר, סריוס בלק ורמוס לופין. ואנחנו קוסמים" וואו, דמבלדור ממש ישיר לפעמים. ראיתי שהם קצת נלחצו כשהם שמעו את השם סיריוס בלק, אולי הם שמעו אותו בחדשות, כשסיריוס היה פושע לדעת משרד הקסמים, וכמובן לא באמת. ראיתי גם שהם לא באמת מופתעים, זה היה ברור לחלוטין. אין לי מושג למה הם לא באמת מופתעים, אבל זה מדאיג אותי. אולי הם שמעו כבר על קוסמים, אבל איך הם ישמעו? אנחנו שומרים על סודיות! אבל אולי זה בגלל שקרה להם דברים מוזרים, אז הם מאמינים להכל? משום מה, אף אחד אחר לא שם לב. 

"ושוב פעם, איך זה קשור לפרסי?" שאלה שוב אנבת. "פרסאוס," התחיל דמבלדור, אבל נקטה על ידי פרסאוס. "פרסי, לא פרסאוס, פרסאוס גורם לי להישמע זקן". "אתה קוסם" המשיך דמבלדור כאילו לא נקטע. "מה אתה אומר" אמר אחד הנערים שנכנסו. אני חושב שקוראים לו ליאו. "ותן לי לנחש, יש שם איזה קוסם מרושע שאנחנו צריכים לעצור?". "דווקא כן, אבל לא אתם צריכים לעצור אותו. איך ידעתם?" שאל דמבלדור. "בואו נגיד, שקראנו הרבה ספרי מתח" אמרה הייזל. זה היה יכול להיות הרבה יותר אמין אם אנבת לא הייתה מגכחת, אבל מסיבה כלשהי, אף אחד לא שם לב. "טוב, הלוואי וזה היה פשוט יותר" התערב לופין, וסימן לדמבלדור להמשיך. "כן, לופין צודק. זה הרבה יותר מסובך. מסתבר.. שהקוסם רב העוצמה הזה הכיר משהי.. שעדיף לא להזכיר את שמה. נולדה להם ילדה. אבל הילדה היתה סקיבית, שזה השם בו אנחנו, הקוסמים מכנים את מי שנולד להורים קוסמים, אבל הוא עצמו חסר קסם. וולדרמורט, איך לומר? הוא לא כל כך אהב את העובדה שלו, ל'קוסם הכי חזק בעולם' כמו שהוא אוהב לקרוא לעצמו, יש ילדה סקיבית.

הוא זרק את התינוקת לרחוב, אבל אימה, שליבה היה טוב, ריחמה על התינוקת, ולקחה אותה אל הורים מאמצים, למשפחת גקסון. הם קראו לה בשם, סאלי" סאלי גקסון, שכרגע גילתה שהיא הבת של הקוסם הרשע ביותר בעולם, כבשה יבבת בכי. כל הנערות מיהרו לנחם אותה. פרסי נעץ בדמבלדור מבט נוזף. "כמובן, שזה לא אומר שום דבר עליך, יקירתי" אמר דמבלדור. "אז מסתבר שיש לי עוד סבא מרושע, מה?" שאל פרסי. מה זאת אומרת עוד? לא הבנתי. "אז מה אתם רוצים לעשות? בתם לפה כדי להאשים אותי או משהו כזה?" שאל פרסי. ממש ריחמתי עליו. סיריוס, רמוס, הרמיוני ורון באמת לא עשו רושם נחמד כל כך כשהם נעצו בו מבטים מאשימים. "חס וחלילה! אנחנו לא שופטים אותך לפי מה שסבא שלך עשה!" התערבתי ונעצתי מבט בשאר הקוסמים שהגיעו.

"תודה" הוא אמר וחייך אלי. "טוב, בכך מקרה מה אני אמור לעשות?" שאל פרסי. "הגענו, כדי להזמין אותך לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" אמר דמבלדור ברשמיות "שם תהיה מוגן מוולדרמורט, שברגע שיידע עליך ירצה אותך בצד שלא, ולא ימעיט במאצים שלו לשם כך". אנבת שלפה סכין במהירות גדולה כל כך, שאם לא היה לי הפרעות קשב, לא הייתי שם לב לזה. היא זרקה אותו לשולחם הקרוב וזרקה אותו במדויק לא למרכז השולחן. "אין מצב!" היא אמרה "אתם ממש לא יכולים להגיע, להגיד משהו פשוט בלתי אפשרי, ואז לקחת ממני את מוח אצה שלי". "אני מסכים עם אנבת לגמרי. אולי לא הקטע אם מוח אצה, אבל אתם בהחלט לא לוקחים את פרסי ונוטשים אותנו. לא אחרי.. לא משנה" אמר גם ליאו. "בדיוק, אתם לא לוקחים את פרסי, וגם אם כן, אנחנו באים ביחד איתו" אמרו גם כל השאר.  "בסדר גמור. אני מניח שזה תנאים הגיוניים לחלוטין. אנחנו צריכים את ההחלטה שלך פרסי. מה החלטת?" שאל דמבלדור. "אם החברים שלי באים, גם אני בא" הוא ענה. "אז מעולה, נדאג לכל הפרטים. רוצים קצת זמן להתארגן ולארוז?" שאל דמבלדור. "לא, אנחנו החצו... לא משנה. אנחנו תמיד ארוזים" ענתה פייפר בשם כולם.

הפרק הקודם		הפרק הבא