הכי אמיתי שיש

היי! אז אני יודעת שהבטחתי המשך לפני איזה שבוע, אבל קצת שכחתי מזה אז סליחה..🥲 מחר אני אעשה עוד פרק.

אממ.. קריאה מהנה נראה לי:)

--------------------------------------------------------------------------------------------------

׳אני לא מאמין שעשיתי להארי פוטר התקף חרדה.. אני באמת עד כדי כך נורא?..׳  דראקו חשב. ״הארי,״ הוא ניסה לדבר איתו. הארי כמעט נחנק מרוב הנשימות, ״הארי תקשיב!״ דראקו צרח. הארי בהה בו במבט מסוחרר. ״אתה חבר שלי, ואני דואג לך.. ואני לא מוכן שתחווה כזה התקף חרדה ולא תיתן לי לעזור!!״ הוא נשמע מעט נלחץ. ״א-אני לא ידעתי א-איך לנשום, דראקו.״ הארי הסביר והשתדל לא לגמגם. ״אז לפחות עכשיו אתה יודע.״ הם הסתכלו אחד לשני עמוק עמוק בעיניים. ״הארי.. אני לא מסוגל לראות אותך במצב הזה, יש לך מושג כמה דאגתי? אני אוהב אותך!״ שניהם הסמיקו כששלושת המילים האלו יצאו בכזאת מהירות מהפה של דראקו. ׳פאק!!׳ דראקו האומלל חשב. ׳תשכח את זה.. תשכח את זה.. תשכח את זה בבקשה..׳ הוא היה על סף דמעות והתפלל שזה היה חלום רע. ״אתה מה?״ הארי שאל לפתע. ״אני..״ דראקו לא הצליח למצוא את המילים, עד שהתייאש. זהו, הארי צריך לדעת את האמת. ״אוהב אותך, הארי פוטר.״ אישוניו של הארי התרחבו, והוא הרגיש כאילו הוא על רכבת הרים. ״אני לא ידעתי איך זה ייתכן..״ דראקו המשיך. ״בן עם בן.. אבל עכשיו אני יודע.״ הם שוב הסתכלו זה לזה בעיניים. פתאום, עיניו של דראקו התמלאו בחרטה ואימה. ״כן.. אבל בכל-מקרה-נזכרתי-שאני-לא-גריפינדורי-ואסור-לי-להיות-פה.. סליחה-שהטרדתי-אותך-הארי.. תתקשר-אליי! לא רגע מה!? ביי!!!״ המילים יצאו מפיו בלי שליטה והן נשמעו כמו קטע ראפ רגוע, הוא יצא מהחדר בריצה. 

׳הוא אוהב אותי!!!״ הארי חשב. ׳דראקו מאלפוי אוהב אותי!׳ הוא לא היה יכול לשלוט על כמות החיוכים וההסמקות. ׳אני אוהב אותו, הוא אוהב אותי.. אני לא מאמין!..׳ לפתע, הוא החליט לעשות מעשה. הוא הולך לרוץ אחרי דראקו להתוודות על הרגשות שלו. הוא לא היה יכול להחזיק בבטן כבר. ״דראקו!!״ הוא זעק ורץ מחדר המועדון. מלפניו הוא ראה את דראקו רץ, אבל הוא היה ממש באופק. הארי רץ כל כך מהר כשהוא לא זיהה את עצמו. ״דראקו מאלפוי!!״ אחרי חמש דקות שהרגישו כמו נצח של ריצה, הארי תפס בחולצתו של דראקו. ׳אוח!! תודה לאל!׳ הארי חשב. ״דראקו, אני גם.״ הארי אמר ועדיין ניסה להתאושש מכל סערת הרגשות הזאת. ״גם מה?״ דראקו הסתובב אליו. ״אוהב אותך.״ 

״באמת?!״

״ברור שכן.. אתה גבוה, אתה נראה ממש טוב, אתה חזק, אתה חמוד, אתה דיי חתיך..״

דראקו לקח את ידיו של הארי וקירב אותו אליו. ״הארי,״

״כן, דראקו?״ עיניו נצצו.

״אני אוהב אותך. כל הזמן הזה בסתר.״

הארי התקרב ונתן לדראקו נשיקה רכה קטנה אחת על הלחי.

פרצופו של דראקו היה אדום כמו עגבניה, והארי חייך אליו חיוך שאמר הכל.

שניה אחר כך, דראקו התקרב, תפס את לחיו של הארי, קירב את שפתיו לשפתיים שלו ואז..

קרה הדבר שאף פעם שני בנים בהוגוורטס לא העיזו לעשות.

נשיקה.

 כן, כן נשיקה בין שני בנים.

 דראקו הניך את שפתיו על השפתיים של הארי, והרים את ראשו מעט. הארי החזיק במותניים של דראקו, בזמן ששניהם עושים את מה שהם רצו לעשות כל הזמן הזה.

הארי הרפה את שפתיו, ודראקו התרחק אחריו. שניהם הסתכלו זה על זה במבט מופתע. 

״א-אה..״ הארי ניסה להוציא קול.

״אני-אממ..״ דראקו לא ידע איך לדבר יותר.

״הארי!! אתה הומו!!״ שניהם התסתובבו בהלם לקול שאמר את המשפט בזעזוע.

-אוקייייי אז הפרק הזה יצא טיפה קיטשי אבל לא נורא כי בכל זאת, זה פאנפיק של דארי.. ;)-

הפרק הקודם		הפרק הבא