היקום בראשות גרינדלוולד

היקום בראשות גרינדלוולד

חלק ד'- מול גרינדלוולד

יש אינסוף יקומים בתוך העולם.

רק שבריר מתוכם יצאו ממסלולם.

אבל גם מספר היקומים שיצאו ממסלולם הוא אינסופי, כי שבריר מאינסוף גם הוא אינסוף.

מספיק שיקום אחד מאלו ישתלט על העולם כדי להביא לסופו ולסוף כל היקומים.

ולכן על העולם להתערב ולמנוע מזה לקרות.

אנחנו צופים כעת ביקום אחד מני רבים.

יקום שיצא ממסלולו.

וכעת אנו מתקרבים לנקודת הסיום.

הקצוות התחברו.

כולם נמצאים במקומות המתאימים.

ברוכים הבאים אל תחילת המערכה האחרונה.

המתמודדים: העולם מול הגרסה של גרינדלוולד מהיקום שיצא ממסלולו, היקום שבו גרינדלוולד ניצח את דמבלדור.

נציגיו של העולם: הגרסה של וולדמורט מאותו היקום, המכונה אחת, וחמישה גרסאות של הארי פוטר.

נציגיו של גרינדלוולד: הוא עצמו.

בואו נראה את תחילת הסוף.

את הרגע שבו הנציגים מתחילים להילחם זה בזה פנים מול פנים.

הרגע שבו נודע לאחת, שתיים וארבעת הגרסאות האחרות של הארי שגרינדלוולד בדרך אליהם, שהוא יודע על המרד שלהם, שהוא מתכוון להילחם בהם.

הרגע הזה מתרחש בחדר קטן בטירה גדולה, הטירה היא לא פחות מטירתו של שתיים, והחדר הקטן הא חדר התכנונים, שבו נמצאים כעת אחת, שתיים, רידל, לסטריינג' ודרסלי בעודם מתכננים איך להיאבק בגרינדלוולד.

אין להם מושג שכל התכנונים שלהם לא שווים כלום, כיוון שזה לא שהם יתקפו את גרינדלוולד, אלא שגרינדלוולד יתקוף אותם. ובקרוב.

דמות נוספת הקשורה לאותו הרגע היא אוואנס סנייפ, שעוד לא החליט האם לתמוך במרד של אחת ושתיים או לחזור ליקום שלו בלי להתערב בנעשה.

כרגע הוא רץ לעבר בחדר התכנונים, מחזיק בידו האחת ינשוף שחור לחלוטין ומרושע למראה שלרגלו קשורה מעטפה שהוא לא מסכים לאוואנס סנייפ להוריד.

אז בואו נראה את הרגע הזה.

נראה איך מתחיל הסוף.

"חתיכת ציפור מחרפנת."  אוואנס סנייפ התנשף בעודו רץ וניסה עוד פעם לתלוש את המעטפה מהרגל של הינשוף, אך הינשוף היה זריז ממנו והרחיק את המעטפה מהישג ידו.

אוואנס סנייפ פלט קללה מכוערת שלא הייתה ברורה לגמרי בגלל ההתנשפויות שלו.

הינשוף הגיב לקללה שאוואנס סנייפ פלט בצווחה קלה, כאילו הוא משועשע מהעניין.

בתגובה לכך אוואנס סנייפ ניסה שוב פעם לתלוש את המעטפה מהינשוף, אך הינשוף היה מהיר ממנו שוב פעם.

"יש לך מזל שכל בקבוקוני השיקויים שלי נמצאים בחדר שלי ולא פה," התנשף אוואנס סנייפ לעבר הינשוף. "אחרת הייתי משתק אותך מזמן עם אחד מהם ולוקח את המעטפה נגד רצונך."

הינשוף הגיב לאיום בקריאה שקטה "אווווווווווו" שאוואנס סנייפ חשד שהמשמעות שלה היא גלגול עיניים, כי הינשוף השמיע אותה לא מעט פעמים במהלך הריצה.

אוואנס סנייפ פנה במסדרון ולעיניו נגלתה המטרה שלו- הדלת שמובילה לחדר התכנונים, שם נמצא אחת, האדם שאליו ממוענת המעטפה שעל הינשוף.

הוא פתח את הדלת בדהרה והאט לעצירה ממש לפני השולחן שלידו ישבו אחת, שתיים, רידל, דרסלי ולסטריינג' בעודם מתכננים איך להילחם בגרינדלוולד.

"מה קרה, אוואנס סנייפ?" אחת נעץ את עיניו באוואנס סנייפ בתהייה.

"זה." אוואנס סנייפ הושיט את הזרוע עליה נח הינשוף השחור.

"תן לי לקחת אותו." אמר לסטריינג' וניסה להרים את הינשוף, מה שגרם לכך הוא יחטוף נשיכה כואבת.

"למי מיועדת המעטפה?" שאל אחת ונעמד גם הוא.

"לך." אוואנס סנייפ קירב את הינשוף אל אחת, הינשוף הושיט את רגלו אל אחת בנחת. "הוא לא הסכים לי להוריד אותה ממנו, והוא אפילו לא נתן לי לגעת בה חוץ מהרגע שבו הוא הראה לי שהיא מיועדת לך, ותאמין לי שניסיתי."

שתיים נעמד בחטף עם מבט דאוג על פניו. "אני מזהה את הינשוף הזה." הוא אמר בקול חושש.

"כן." על פניו של אחת עלה חיוך מזויף. "זהו הינשוף האהוב על גרינדלוולד, לא כן, רמוס?" קרן אור אפורה כחולה בקעה מהשרביט שהוא החזיק בידיו ופגעה בינשוף, תוך כמה שניות הינשוף התחלף בגבר גבוה עם שיער אפור שבמבט ראשון היה נראה שכל גופו מקועקע, אך מבט שני היה מגלה לצופה שאלו לא קעקועים, אלא צלקות.

"רמוס לופין." שתיים כמעט ירק מפיו את השם. "אחד העוזרים הכי גדולים של גרינדלוולד, נאמן לו בכול נשמתו, מנהל המחלקה ליצורים מתועבים ומי שמוביל את המצוד אחרי אנשי הזאב בכול הכוח ונחוש להרוג את כולם עד האחרון."

"השליח האישי של גרינדלוולד להעביר הודעות חשובות כי הוא אנימאגוס של ינשוף." אחת השלים את שתיים, גם הוא דיבר בשנאה רבה.

"רק רגע," המצב בלבל את דרסלי. "אתה רודף אנשי זאב? אתה לא איש זאב בעצמך?"

היריקה של לופין פגעה ברגליו של דרסלי, "אני אעדיף למות אלף מיתות, העיקר לא להיות איש זאב מתועב."  הוא אמר בתיעוב עז.

"אל תתנו לו לברוח!" קרא שתיים וזימן חבל שעטף את לופין. "הוא ראה מה אנחנו מתכננים."

"אם הייתם קוראים את מה שכתוב במעטפה הייתם מבינים שזה לא משנה כלום. להית." לעג לופין לשתיים, הוא שינה צורה לינשוף חזרה, ניער מעליו את החבל שהיה רופף מדי בצורתו הציפורית ועף דרך הדלת שאוואנס סנייפ השאיר פתוחה כשהוא התפרץ לחדר, וכל זה לפני שאחד מהם הספיק להגיב.

"נורא ואיום. מה נעשה, אדוני?" לסטריינג' היה מזועזע מכך שמישהו העז להתנגד לאחת.

"נקרא את המכתב, כמובן," השיב לו אחת שעדיין שמר על רוגע. "וכך נדע למה לופין התכוון בדבריו."

"לא כדאי שנרדוף אחריו ונמנע ממנו לברוח?" שאל רידל. "הכישוף נגד התעתקות ימנע ממנו לברוח בהתעתקות."

"זה לא יעזור." שתיים היה מעוצבן על עצמו, אך הוא השתדל לדבר רגוע בכוח. "הכישוף מוטל רק על הטירה, ברגע שהוא יצא דרך אחד החלונות הוא יוכל להתעתק, והוא בטח כבר הספיק למצוא אחד."

"המממ... אני מבין." רידל תלה את מבטו באחת, מצפה שהוא ידע מה לעשות.

"כפי שאמרתי כבר, כדאי שנדע מה כתוב במכתב לפני שנמשיך לתכנן או לדאוג." אחת שלף את המכתב מהמעטפה והציץ בו. פניו החווירו.

"מה כתוב שם, אדוני?" לסטריינג' חשש לאחת.

במקום לענות לו, אחת פשוט העביר לו את המכתב, לסטריינג' קרא אותו והזדעזע. "לא יכול להיות! זה הסוף! מה כבר נוכל לעשות אדוני?"

"במה מדובר?" רידל ודרסלי שאלו יחד בדאגה.

לסטריינג' נתן גם להם לקרוא את המכתב:

לכבוד טום וואנדרולו רידל, המכונה אחת, והארי ג'יימס פוטר, המכונה שתיים.

אני יודע על המרד שלכם ועל כל התוכניות שעשיתם.

יש לכם שעתיים בלבד מרגע קבלת המכתב הזה כדי למסור לידי את כל הגרסאות של הארי אשר אינן שייכות ליקום הזה, וכן את המכונה שפותחת פתח בין היקומים, כולל שרביט הבכור ושני החפצים האחרים שמפעילים אותה.

אני אחכה להם בטירה שלי.

אם תמסרו אותם בלי לעשות בעיות, אני אותיר אתכם בחיים ואסתפק בהחרבת הטירה בה אתם גרים ובהשמדתה.

אחרת, אתם לא תחיו עד השקיעה.

השליט של היקום.

גרינדלוולד.

נ.ב. רציתי לצרף למכתב את הראש של ההארי מיקום אחר שסיפר לי הכול, זה המכונה הארי אוואנס, אך למרבה הצער לא נותר ממנו כלום, אז תיאלצו להסתדר בלי זה.

"הוא חולה נפש!" אמר דרסלי.

"אוואנס הלך וסיפר לו הכול על המרד שלנו, והוא פשוט הרג את אוואנס!" אוואנס סנייפ היה כל כך מזועזע שהוא לא שם לב שהוא כבר כלל את עצמו במרד.

"הכול הלך." שתיים כמעט בכה. "כל מה שעשינו היה לחינם."

"וזה אפילו יותר גרוע," גם אחת היה קרוב לדמעות. "עכשיו הוא יודע על המכונה, אין לנו עוד הזדמנויות כמו בפעם הקודמת, אין לנו סיכוי.

"הוא בטח כבר הטיל מחדש את הקסם האחרון," על פניו של רידל היה נסוך ייאוש כזה עמוק שרק להסתכל בהם גרם לייאוש. "אנחנו חסרי תועלת עכשיו."

"הוא עדיין לא הטיל את הקסם האחרון," אחת השיב לו במכניות, כמעט בלי לשים לב מה הוא אומר. "זה טקס ארוך שלוקח עשר שעות לעשות וכולל קרבנות אדם, יש סיבה למה הוא מטיל אותו רק פעם בשנה ולא כל יום."

"הוא עוד לא הטיל את הקסם האחרון." אוואנס סנייפ כמעט לא האמין למשמע אוזניו.

"לא שמעת מה אדון האופל אמר? עוד לא היה לו זמן!" אצל לסטריינג' הייאוש התבטא בכעס שאותו הוא פרק על אוואנס סנייפ.

"אז מה הבעיה?" חיוך עלה על פניו של אוואנס סנייפ. "זאת ההזדמנות שלנו להילחם בו!"

"מה????????" זאת הייתה התגובה להכרזה של אוואנס סנייפ.

"כאילו תחשבו על זה ברצינות," ההתלהבות סחפה את אוואנס סנייפ. "כשהוא יגיע לפה להילחם בנו הוא בטח יבוא לבד, רודן כמוהו לא ירצה שאנשים ידעו על המכונה שפותחת פתח בין יקומים, וזה בדיוק מה שרצינו, הזדמנות להילחם בו לבדו."

"וזה טוב יותר מכל התכנונים שלנו, " ההתלהבות הדביקה גם את דרסלי. "כי זה מגרש הבית של אחת ושתיים, הם מכירים את הטירה מעולה, זה המקום המושלם להרוג אותו."

"האמת..." על פניו של שתיים עלה מבט מהורהר. "זה יכול להצליח."

"קדימה! צריך להתחיל להתכונן, יש לנו רק עוד שעה וחצי!" אחת זימן בהנפת שרביט מפה של הטירה.

וכך, תוך כמה דקות, מצב הרוח שלהם התחלף מייאוש עמוק לתקווה.

עוד יש להם סיכוי.

המהלך הושלם.

המט קרוב מאי פעם.

אך למי יהיה מט?

איזה צד יהיה המנצח?

מה יהיה גורלו של אותו יקום?

כל הכלים מתכוננים לסוף המערכה האחרונה.

הרגע שבו ייגמר הכול כמעט מגיע.

שני הצדדים מכינים את כל מה שיש להם.

מצד אחד נמצא גלרט גרינדלוולד, יושב בנחת בטירתו ומקים לעצמו צבא, אך לא צבא רגיל, אלא צבא של חייז"לים ולוחמי צללים, כאלו שכל מטרתם היא להרוג את מי שנגדם, חסרי רחמים, חסרי פחד, כי המתים כבר לא מפחדים מכלום.

מהצד האחר נמצאים אחת, שתיים, הארי אוואנס סנייפ, הארי לסטריינג', הארי רידל והארי דרסלי, הם מתרוצצים ברחבי הטירה של שתיים, מציבים מלכודות בכל מיני נקודות, פורשים מכשולים בלתי נראים, ומתכוננים בכל דרך אפשרית לפלישה של גרינדלוולד.

בואו נראה את הסוף של הסוף.

את הסיום של המערכה האחרונה.

בואו נראה את הרגע שבו גורל היקום יקבע.

הרגע שבו גרינדלוולד יוכנע.

או ינצח.

פתחו את עיניכם היטב, כי אפילו מצמוץ קצר יסתיר מכם חלק מאותו רגע גורלי, אמצו את אוזניכם, אתם לא רוצים לאבד אפילו צליל אחד מהסיפור.

הכינו את הפופקורן, כי עכשיו מגיע החלק המותח.

בואו נתקרב ונראה מה קורה.

היעד שלנו הוא הטירה של שתיים.

שעה וחצי אחרי שעזבנו אותה, הכול מתחיל.

בואו נתקרב ונראה מה קורה.

אה, ודרך אגב, תשמרו לי קצת פופקורן לסוף.

קדימה, מתקרבים.

הפיצוץ הראשון נשמע לא רחוק משם.

אוואנס סנייפ קילל, כי זה אמר שהצבא של גרינדלוולד כבר פרץ לתוך הטירה.

"כדאי שנצא לעזור להם, לא?" רידל שש לקרב, כי אבא שלו צד קוסמי אופל ביקום שממנו הוא הגיע.

"עדיין לא." לסטריינג' היה צמוד אל חור ההצצה שברצפה, מביט על האולם שהיה מתחתיו. "ההוראות היו ברורות, אנחנו צריכים להתערב רק כאשר הם יפרצו אל חדר האוכל.

שלשתם ישבו בשקט בחדר, דרוכים לכל קול, והמתח כמעט הרג אותם, כי הם לא ידעו מה קורה בחוץ.

"לפחות מישהו מהאחרים עדיין בחיים." העיר אוואנס סנייפ לשמע קול התרסקות מרוחק.

"אני רואה אותם! הם נכנסו לחדר האוכל!" קרא לסטריינג' ופרץ מהחדר, רץ להצטרף לקרב.

רידל ואוואנס סנייפ החליפו מבטים ויצאו בריצה אחריו, רידל פנה שמאלה ואוואנס סנייפ ימינה.

המסדרון שאוואס סנייפ היה בו נגמר במעין מרפסת קטנה שהשקיפה על חדר הכניסה מגובה של שלשה קומות, אוואנס סנייפ רץ לעברה ובשנייה האחרונה הוא קפץ מעל למעקה.

שלשה קומות למטה הוא נחת בשלום על הרצפה, בזכות שיקוי הפחתת המשקל שהוא שתה לפני שהקרב החל, ברגע שהוא נגע ברצפה הוא צעק "לומוס" והשמיד כמה לוחמי צל בעזרת האור החזק שנורה משרביטו, הלחש היה חזק פי חמישה מהרגיל.

לא רחוק משם, אחת היה מוקף בכעשרים חייז"לים, חיוך עלה על פניו, הוא אהב את הריגוש שבקרב, "מועיוס!" הוא קרא כששרביטו מופנה מעלה וצפה בנחת בחייז"לים שהועפו לכל הכיוונים על יד גל ההדף.

גם דרסלי נהנה מהקרב, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הוא היה בקרב רציני, וזה היה כיף, הוא הרחיף סביבו חמש עשרה פיסות מתכת מחודדות ושילח אותם להינעץ בכל מה שזז סביבו, מרטש לחתיכות קטנות את החייז"לים שהתקרבו אליו יותר מדי, וגם את אלו ששמרו על מרחק ממנו, למרבה מזלו לא היו לוחמי צל בסביבה, כי עליהם זה לא היה עובד.

רידל ושתיים עמדו גב אל גב מוקפים בשתי טבעות, אחת של מים קפואים והשנייה של אש לוהטת, הם סובבו סביבם את הטבעות במהירות, טבעת אחת שורפת את החייז"לים שסביבם ומאדה את לוחמי הצל, והטבעת השנייה מקפיאה את החייז"לים ולוחמי הצל ואז מרסקת אותם עם הלחץ של המים.

לסטריינג' רץ ברחבי הטירה, שולח לחשים אקראיים לפה ולשם נגד חיז"לים ולוחמי צל, הוא חיפש את אחת כדי לבדוק שהוא בסדר, הוא לא ייתן לאדונו להיפגע במשמרת שלו.

דרסלי היה מוקף בבועות ג'לי ענקיות, בכל בועה היה לכוד לוחם צל, לוחם צל נוסף חדר מבעד למתרס הבועות, ותוך כמה שניות גם הוא נלכד בבועה משלו, חסר אונים, "אני מרגיש שנהייה קצת צפוף סביבי" אמר דרסלי לעצמו, הוא ניפץ את הקיר שלידו ופרץ לתוך חדר אחר, משאיר מאחוריו את הבועות, ומפתיע כמה חייז"לים, או לפחות היה מפתיע אם הם היו חיים, אבל הם לא.

אוואנס סנייפ נשף אש מפיו, מאדה לוחמי צל ושורף לאפר חייז"לים, כאשר נגמר פרץ האש הוא התנשף קצת ואז לקח לגימה נוספת מהשיקוי ליריקת להבות שהוא החזיק בידו וחזר לירוק עליהם אש.

שתיים הניף את שרביטו בקשת, חותך לשניים את החייז"לים שעמדו קרוב אליו.

אחת עמד במרכזה של סערה שהעיפה כל דבר שעמד בחדר, כולל חייז"לים ולוחמי צל.

רידל ולסטריינג' רקדו באיטיות בחדר שבו הם היו, מתחמקים באלגנטיות מהמלכודות שהיו מפוזרות בכולו, לוחמי צל וחייז"לים שניסו לרדוף אחריהם מצאו את עצמם לכודים תוך זמן קצר.

היינו יכולים להמשיך לצפות עוד זמן רב בקרבות של השישה נגד החייז"לים ולוחמי הצל, אך הזמן דוחק, הסיור מתקרב אל סיומו, אז בואו נדלג קצת קדימה.

החייז"לים נהרגו כולם פעם נוספת, לוחמי הצל התמוססו כולם, וכעת גרינדלוולד נכנס בעצמו אל הקרב, נחוש לחסל את אלו ששרדו.

בואו נתקרב מעט יותר.

אחת, רידל, דרסלי ושתיים עמדו במרכז חדר האוכל ההרוס, איפה שהם הרגו את שארית הצבא של גרינדלוולד, כאשר גרינדלוולד צעד לתוכו, גלימותיו מתנופפות מאחוריו.

"הממ... בך אין לי צורך." גרינדלוולד הניף את שרביטו ואחת הועף הצידה ישירות על השרידים המשוסעים של השולחן שנתקעו לו בבטן ופצעו אותו קשות, הוא בקושי הצליח לגרור את עצמו אל מאחורי אחת הספות ההפוכות.

"אימפדימנטה" רידל ירה לחש על גרינדלוולד בלי לחשוב בכלל, אך גרינדלוולד פשוט נפנף את הלחש הצידה.

"יפה, יפה, שלושה גרסאות של אותו האדם מיקומים שונים, ישעשע אותי לחקור עליכם איך זה פועל." גרינדלוולד חייך.

"אנחנו לא ניכנע ללא קרב." דרסלי ירק לכיוונו של גרינדלוולד, מסיח את דעתו משתי דמויות שחמקו בשקט לתוך החדר והתמקמו מאחורי אותה הספה שאחת גרר את עצמו מאחוריה, אלו היו לסטריינג' ואוואנס סנייפ.

תסתכלו היטב, זאת הסצנה שראינו בסוף הפרק הקודם.

בואו נחזור ונראה איך היא נגמרת.

גרינדלוולד עמד במרכז החדר ההרוס, שרביטו מופנה לעבר השלושה שעמדו מולו, השלושה היו שתיים, רידל ודרסלי, הם היו פצועים מהקרב אך שרביטיהם עוד היו בידיהם, ובעיניהם עוד זהר האדרנלין של הקרב.

גרינדלוולד לא ראה זאת, אך מאחוריו גם היו שלושה אנשים שנסתרו מעיניו על ידי ספה הפוכה, אלו היו אחת, ששכב פצוע על הרצפה ונעזר בגלימה שלו כדי לחסום את שטף הדם העז שבקע מהפצע, אוואנס סנייפ, שסקר את מלאי השיקויים המדלדל שלו, ולסטריינג', שמבטו נע שוב ושוב בין גרינדלוולד לאחת בעודו מתלבט האם לעזור לאחת, או להרוג את גרינדלוולד.

"תיכנעו עכשיו ואני אהרוג אתכם במהירות ובקלות, אחרת אתם תמותו בכאבים." גרינדלוולד לא שיחק משחקים, כשהוא דיבר על מוות בכאבים הוא התכוון לכך.

מאחורי הספה, אוואנס סנייפ בחר בסופו של דבר שני שיקויים, אחד מהם הוא שפך על הפצע של אחת, ואילו את השני, שהיה בצבע סגול קטיפתי והיה מלא בועות, הוא החזיק ביד וכיוון לעבר גרינדלוולד, לסטריינג', שראה שהשיקוי אטם את הפצע של אחת, כיוון את שרביטו אל גרינדלוולד.

הכול קרה באותה השנייה.

קרן אפורה נורתה משרביטו של רידל לכיוון גרינדלוולד.

קרן ירוקה- כתומה בקעה משרביטו של דרסלי לכיוון גרינדלוולד.

גרינדלוולד חסם את שתי הקללות וירה שתי קרניים חומות משרביטו, אחת על רידל והשנייה על דרסלי.

לסטריינג' ואוואנס סנייפ קפצו שניהם מאחורי הספה, "אבדה קדברה" קרא לסטריינג' ושילח קרן ירוקה זוהרת על גרינדלוולד, באותו הזמן שאוואנס סנייפ זרק את בקבוקון השיקוי על גרינדלוולד.

שתיים חסם את הקרן החומה היותר קרובה אליו, זאת שהייתה מכוונת אל דרסלי.

גרינדלוולד, ששמע את לסטריינג', הסתובב במהירות, ובאינסטינקט העיף הצידה את בקבוקון השיקוי, עוד לפני שהוא קלט את הקרן הירוקה.

הקרן החומה פגעה ברידל, הוא התפוצץ בצעקת כאב.

הקרן הירוקה פגעה בגרינדלוולד, הוא הועף אחורה. מת.

בקבוקון השיקוי פגע בקיר, נשמע רחש תסיסה קל וחלק גדול מהקיר נעלם.

נגמרה המערכה.

גרינדלוולד נהרג.

העולם ניצח.

למרבה הצער, הארי רידל מת כדי שזה יקרה.

שלושת ההארי מהיקומים האחרים- לסטריינג', אוואנס סנייפ ודרסלי חזרו עוד באותו ערב ליקומים שלהם דרך המכונה שבמרתף, שלמרבה המזל לא נהרסה בקרב.

כמה דקות אחרי שהם עזבו, אחת ושתיים השמידו את המכונה, כדי להיות בטוחים שאף אחד לא יוכל להשתמש בה.

וכך הסיור שלנו נגמר.

זה היה יקום שחרג ממסלולו, העולם נאלץ להתערב במה שקורה בו, וכתוצאה מכך היקום הזה חזר למסלול הראוי לו.

כאן ניפרד לשלום.

היה כיף להכיר אתכם.

אולי ניפגש בעתיד, אם תצטרפו אליי לסיור אחר, כי יש עוד הרבה יקומים שחרגו ממסלולם, ויום יבוא ואני אדריך סיור גם בהם.

להית.

אמנם הסיור ביקום הזה נגמר, אך זה לא אומר שהסיפור של היקום הזה נגמר גם הוא.

יש עוד הרבה שיכול לקרות בו לאחת ושתיים.

אתם מוזמנים להישאר לצפות במה שיקרה להם בפרק הבא- "אחת ושתיים: אחרי הניצחון" שיצא בעתיד הקרוב.

הפרק הקודם		הפרק הבא