נ.מ פרסי: אנבת' ואני ישבנו והיא הסבירה לי את הפירוש של הנבואה , כי בביתן המכרזי לא הצלחתי להתרכז "טוב,"אנבת' התחילה "זה ברור שאתה צריך לצאת למסע לבד ולקחת את כובע העילמות שלך, ששאלתי את כירון: הוא אמר שהאלים לא בקו הבריאות וזה מסביר את כל הדברים המוזרים שקרו לאחרונה אז אתה צריך למצוא את התרופה, אתה תפגוש קהילה שלא אוהבת את האלים וכנראה יהיו שני אויבים שתצטרך להפוך לחברים,.. את שני המשפטים הבאים באמת שאני לא יודעת וכבר אמרתי לך את זה וחיפשתי עוד פעם ואני לא מצאתי אף סיפור על עלי הנצח והרקולס", הסתכלתי על הדף ורטנתי "יופי אז אחרי שאני ההפוך אותם לחברים הם יגלו שאני חצוי וינסו להרוג אותי,איזה כיף..." "היי," אמרה אנבת' "זה יכול להיות כמו בנבואה הגדולה הראשונה..שחשבת שאתה עומד למות ובסוף זה בכלל היה לוק" שהיא אמרה 'לוק' הקול שלה נשבר מיהרתי לחבק אותה והיא נשענה עלי בחזרה אחרי שנרגע חזרנו לשורה האחרונה "וזה קל,כי כמו כל מסע חיפושים תמיד יש זמן מוקצב רק שהפעם הוא ארוך" אמרתי וראיתי את אנבת' מהנהנת ...
אחרי זה סיפרתי לאנבת' את כל מה שקרה עד להצעה ,אחרי זה היא הלכה לפייפר, אני ממש מקווה שהיא הלכה להגיד לה כמה השמלה יפה ולא לכעוס שעבדה עליה. בנתיים ,אני יצאתי וטיילתי לי. פתאום מישהו נכנס למחנה ,אני רואה מי זה.. "טייסון?" "פרסיייייייייי" קרא טייסון ובא לחבק אותי "טייסון ,אתה חונק אותי" אמרתי בקול חסר נשימה הוא עזב וטפח לי על הגב "גם אני התגעגתי אליך,קטנצ'יק" אמרתי לו שהצלחתי לנשום שוב מאחוריו הגיעה אלה "היי אלה,מה קורה?" "מה קורה מתוך עיתון 'מה המצב' עמוד 3 'מה קורה אתכם אנשים'? על ידי אוליבטה בורניש" אלה דקלמה תוך כדי שהיא מהנהנת בחיוך. ואז אנבת' חזרה, בהתחלה שראיתי אותה בלי פייפר חששתי, אבל ראיתי שאין לה מבט רצחני על הפנים אז כנראה פייפר בסדר. אנבת' קיבלה חיבוק מוחץ מטייסון "טוב לראות גם אותך" אמרה אחרי שהשתחררה ואז טייסון התרחק, מבטו היה מהורהר כאילו נזכר במשהו: "יש נבואות" אמר "כן אנחנו יודעים,:בן הים יצא למסע לבדו, את כובע העילמות החדש יקח איתו, יצטרך הוא להחזיר את האלים לשפיותם, ילך למצוא תרופה כדי שלא יחרב העולם, בדרך יפגוש קהילה אחרת שאת האלים לא מחבבת, חבר וחבר אויבים בנפשם,יחבר אותם יחדיו וימשיך איתם,התרופה מוחבאת בין עלי הנצח,כמו שהרקולס למד צריך לנצח,יגלו מי הוא ואותו ינסו להרוג, ביום אמצע הקיץ תוקף התרופה יפוג." סיימתי "שניה," התחילה אנבת' "אמרת נבואות!,יש עוד נבואה?" טייסון הנהן ואלה התחילה לדקלם הילד שבא מהמשפחה הנודעה הוא מבשר ההודעה יתגלה במסע כקרוב משפחה המלחמה הבאה תהיה הבריחה כל... "מה ההמשך?" שאלתי "קרוע" אלה ענתה בעצב הסתכלתי על אנבת' היה לה את המבט הזה בפנים שהיא פותרת חידה "מישהו גנב את הדף" אמרה ואחרי שראתה את מבטי הסבירה "הרי כל ספרי הסיבולות נשרפו אני משערת שלפני שנשרפו מישהו קרע את הדף ושמר אותו אצלו" הנהתי "אבל איך זה אמור לעזור לי במסע?"שאלתי מקווה שאנבת' תגיד שזה בכלל לא קשור למסע שלי אך כמו בערך כל דבר אחר שקיוויתי לו זה לא היה כך "אני לא יודעת"אמרה אנבת' וראו שהיא מתוסכלת "אבל אני בטוחה ב99% שזה קשור למסע שלך,אולי אתה צריך לנסות למצוא את הדפים?" "באמת שאין לי שמץ" אמרתי בתשובה למרות שאני די בטוח שזאת היתה שאלה רטורית בהמשך היום בילית עם כל חבריי באיזה שהוא שלב אלה וטייסון עזבו ובערב הייתי עם אנבת'; כדי שהפרידה תהיה כמו שצריך ,עשיתי לנו פיקניק על החוף ופשוט דיברנו ,בנדן שלה היה הפגיון החדש שננתי לה והיא היתה שמחה, וזה עשה אותי שמח לאחר כמה שעות של דיבורים ותיכנונים אחרונים למסע והבטחה שאתקשר (באיריס נט, כמובן) כל יום (למרות שזה כנראה לא יקרה בשל גורמים מפריעים אהמ.. אהמ.. מפלצות) הלכנו לישון בביתן פוסידון...
________________
אשמח לקבל תגובות
|