שומרת הערים האסורות.

סופי נאנחה, היא ידעה שלא תוכל להסתיר את העסקה שלה עם מרקוס, כמו 

שחשבה קודם לכן אבל הייתה עוד בעיה, היא לא טובה בלשקר.

"אמרתי שאני חולה," אמרה סופי וידעה שזה חלק מהאמת. בריאן הרים גבה וסגר

לרגע את ספרו, משאיר את אצבעו כסמנייה.

"ומר סוויני נתן לך לצאת? אני לא עד כדי כך תמים." אמר לה והיא ידעה שזה נכון, "הוא

לא יתן לאף אחד לצאת חוץ ממני ומ.." קולו דעך וסופי קיוותה שהוא לא מגלה

את האמת.

"מרקוס עזר לך לצאת?" שאל וסופי שמע קצת כעס בקולו. "הוא הגיע לבית שלנו וששאלתי

אותו למה הוא לא בטיול, הוא אמר שעזר לאופי לצאת ממנו והוא יצא בדרך, ממש לא ציפיתי 

שאופי היא את.

מה עשית בשבילו?"

סופי מעולם לא שמעה אותו אומר משפט כלכך ארוך שאינו קשור לספרים או על חבריהם לכיתה.

סופי שתקה וידעה שתיהיה חייבת לשקר, לא משנה כמה שהיא גרועה בזה.

"מר סוויני באמת נתן לי לצאת," שיקרה וקיוותה שהוא לא רואה את זה, "ויש לנו אופי אחת, היא 

לא רצתה ללכת לטיול ומרקוס עזר לה, זה כל מה שקרה."

היא החזירה את ראשה לספר כאילו אין למה שקרה חשיבות והוא עשה זאת אחריה כמה שניות אחרי שהסתכל עליה.

הזמן זז כל כך לאט שאינה יכלה להתרכז בספר שלה והיא תקעה את ידייה בשיערה.

"קרה משהו?" שאל בריאן שראה את הבעתה המיואשת, "קראת משהו שמטופש שדמות הראשית עשתה?"

היא חייכה וניענעה את ראשה בשלילה. "לא הפעם." ענתה, "הפעם הדמות הראשית לא עשתה כלום."

הוא הציץ בספרה ואז הביט בה, "סופי," אמר לאט, "הספר שלך הפוך," 

היא מהירה להפוך אותו ומיד הביטה בשעונה שעל ידה בזריזות, עוד ארבעה שעות פלוס.

"ממהרת?" שאל והיא מיד הנידה את ראשה לשלילה. "מה קורה היום, סופי? קוראת ספר הפוך, מביטה

בשעון שלך כל חמש שניות, אני יודע שאת משקרת לי על איך יצאת מהטיול."

היא ניענעה את ראשה לשלילה וקיוותה שהוא מאמין.

הזמן הלך לאט ממה שציפתה שקראה לפחות כחצי מהספר ועד שחזרה הביתה ואז בלילה מחבקת את אלה

היא הבינה למה הסכימה, היא הסכימה להיות בת זוגות למסיבה, מסיבה שהוא עורך, מסיבה שסביר

לההניח היו הרבה אנשים.

הפרק הקודם