בית הספר למפלצות ספרים

בית קרברוס = הכלב עם שלושת הראשים מהמיתולוגיה היוונית ששומר על הפתח לשאול (המקום שהולכים אליו אחרי המוות)= הבית של מפלצות הספרים שאוהבות ספרי מתח ו\או אקשן.

הי, כאן לולה (למרות שאתם יודעים את זה) והיום אני הולכת לספר על קרברוס!

אזהרה: מי שיודעים שהם מפחדים בקלות - לא לקרוא! תעברו לפרק הבא או משהו...

בתור מישהי שאוהבת לקרוא ספרים, יש לי סטנדרט אחד, לא אכפת לי אם זה מדע בדיוני\פנטזיה\היסטוריה\אחר, העיקר שיהיה שם משהו מעניין, קצת מתח!

למשל, אני אוהבת מאוד את המחזמר המילטון (מה שנכון נכון) בגלל שיש שם כל כך הרבה דברים מעניינים (וגם כי יש שם שירים) כמו: הוא בגד באישתו, החבר הכי טוב שלו מת, הבן שלו מת, הוא עצמו מת באותו המקום שבו מת הבן שלו, ועוד כל כך הרבה! באותו הזמן, אני אעשה פרסומת קצרה, תראו המילטון!

בואו נחזור לנושא, בשנה הראשונה הדברים עוברים בערך ככה, תזכרו, בכל שיעור\נושא מתמקדים חודש.

אה, והמורה של השיעור הזה הוא פרופסור לונקי.

1. הרצאה ארוכההההה (נשבעת, כל כך ארוכה שהיא נמשכת חודש!) על קרברוס ועל הבית עצמו.

2. אימוני לחימה, הרי כל הקטע בבית קרברוס זה אקשן, מה יהיה האקשן אם לא נדע להלחם? מלמדים אותנו להפוך לדמות סיפורית.

3. זה חודש ממש מעייף, עוברים איתנו על קטעים שנשמעים דרמתיים וחוזרים עליהם שעות! לפעמים איחרתי לשיעורים האחרים שלי בגלל זה, והמורים האחרים לא היו מרוצים מזה... מלמדים אותך מה להגיד, מתי להגיד אותו ואיך להגיד אותו.

4. מובילים אותנו ליער מלא בסכנות ונותנים לנו למצוא דרך להגיע לקצה השני. מי שעובד עם תלמידים אחרים יוצא מהקורס של קרברוס (אם זה הקורס היחיד שלו... מוצאים לו משהו אחר) ומי שלא יוצא מהיער... גורלו נחרץ, הייתם כבר אמורים להבין שמי שלא אמיץ לא מתאים לקרברוס... לי קרה שאחרי חודש של אימונים כאלה נשארנו קבוצה של 7 ילדים, ובהתחלה היינו 39!

5. נותנים לנו לראות בסרטים (פנים שמחות!) אבל לא כפרס (פנים קודרות) נותנים לנו לראות בדברים נוראיים כדי נדע לצפות להכל, קרה ל3 ילדים (לא אני) מתוך השבע שנותרנו שהם קיבלו טראומה, אני יודעת שזאת מחשבה נוראית אבל אני מופתעת שרק 3 קיבלו טראומה...

6. נותנים לנו נינטנדו סוויטץ' קסום (פנים שמחות!) אבל לא כדי לשחק (פנים קודרות) אנחנו בעצם הדמות עצמה, אם אנחנו במריו קארט אנחנו באמת יכולים להתחרות, ולהפגע... צ'ארלי, ילד מהקבוצה, שבר את היד במהלך המשחק. ונגיד, אם אנחנו בזלדה אנחנו לומדים איך לרכב על היצורים המורים האלה ולהציל עלמות במצוקה (רק שתדעו שזלדה היא לא עלמה במצוקה! היא הגנה על לינק מפני בריון למרות שהיא קטנה ממנו - לכל אוהבי זלדה)

7. נותנים מתחלקים לזוגות ומתכננים הצגה, ההצגה צריכה להיות אמינה ומוחשית, אם בסיפור שקיבלנו אני דוקרת את היריב ויוצרת חתך עמוק - אנחנו צריכים לעשות את זה. אנחנו בעיקר ריכים להתאמן על הבעות פנים, על איך לצרוח מכאב בקול מעורר רחמים, בקיצור - שפת גוף. אם נכשלנו (ציון עובר זה ציון 90) אנחנו ממשיכים עם הקבוצה עד סוף שנה, מי שלא עברו נשארים עוד שנה ועוברים הכל שוב.

8. כל שבוע - למזלנו - לוקחים אותנו לראות כמה דם יכולים להקיז לנו לפני שנראה סימן של חולשה (זה בית מפחיד מאודדדד) לא נותנים לכם חומר הרדמה, כלום... אני הצלחתי לעמוד בסטנדרט שלהם (אין לי מושג מהו) אבל אני יודעת שצ'ארלי לא עמד בסטנדרט שלהם (הוא היה אמור להתרגל לזוועות של קרברוס!) ויום אחרי זה הוא פשוט נעלם, כששאלנו את פרופ' לונקי הוא אמר לא לשאול שאלות.

9. זה קורה כל שבוע, כשלא תורנו מעירים אותנו מוקדם בשביל לצפות באחרים - ביום הראשון זה הכי מבלבל, אני התעוררתי חטופה באמצע המדבר והייתי צריכה למצוא אוכל, מים ומקלט מהשמש. כמובן שריתקתי את החוטף שלי... בהתחלה חשבתי שאני לבד, אבל אני לא, יש מצלמות (אין לי מושג איפה) ואולי לא יבואו להציל אותי אבל כן יתנו לי פרסים על העבודה הטובה.

10. כל יום מבחן על משהו אחר (במשך חודש!) בסוף החודש בודקים את הממוצע, אם הממוצע מעל 77 (פרופ' לונקי מחובר לוולדי) אז אנחנו ממשיכים לשנה הבאה אם לא... נשארים עוד שנה\נעלמים, תלוי מה הממוצע.

זהו להיום, אני הייתי לולה, אני אנסה שלא יהיו זוועות כאלה בהמשך, בי!

הפרק הקודם		הפרק הבא