מטרפומאגוסית

הארי, רון, הרמיוני וג'ני אכלו ממגוון המאכלים שעל השולחן, תוך שהם מפטפטים וצוחקים על סנייפ.
"אני עדיין לא מאמין שאת אמרת לו את זה!!!" אמר הארי. "אני חושב שהוא בכל זאת הולך לתת לך עונש."
"מה פתאום!!!" אמר רון. "דמבלדור לא ייתן לו. זה ממש הצחיק אותו."
לאחר שאכלו ושבעו, הם עלו אל חדר המועדון.
"סיסמא?" שאלה האישה השמנה.
"מטרפומאגוסית" ענתה הרמיוני. ג'ני הסמיקה. הם עברו דרך הפורטרט, ועלו אל חדרי השינה. כולם פרקו את מזוודותיהם, לבשו פיג'מות ונכנסו למיטותיהם.
ג'ני התקשתה להירדם. היא לא ישנה היטב בלילות כבר שלוש שנים. היא ניגשה אל החלון, וקרן אור ירח כסופה נפלה על פניה. היא ידעה שזה סימן מבשר טובות, אבל היא בכל זאת הרגישה רע. היא ניגשה אל מזוודתה, ופתחה אותה. לאחר מכן, היא נטלה את שרביטה ומילמלה דבר מה אל צדודית המזוודה. תא נסתר נפתח שם, והיא הביטה לתוכו, אל הסוד השמור ביותר והנורא ביותר שלה. היא ידעה שאם תיקח את זה לכאן, מישהו יגלה. אבל היא פחדה יותר להשאיר את זה בבית, היכן שהוריה או חבריה יוכלו למצוא את זה. מאז, אם היא נרדמה בלילות, היו לה סיוטים נוראיים. זה אחד הדברים המביכים שקרו לה מעולם. הסיוט הזה. יותר מאשר שפחדה שיגלו את סודה, היא פחדה שתאלץ לעבור את החוויה הזו שוב. את החוויה הנוראה שעברה בשנתה השלישית.
מה לכל הרוחות היא תעשה עם זה?!

למחרת, היא העירה את הרמיוני, ושתיהן התלבשו, הצטרפו אל הבנים, ויחדיו הם ירדו לארוחת הבוקר. תוך שהם אכלו ופטפטו, הם שמעו צעקה מהשולחן של סלית'רין.
"למנטה!!!" קרא מאלפוי. "אני רואה שכל אדם מפורסם שבא להוגוורטס, מיד מתחיל להסתובב עם בוגדי דם ובוצדמים. האין זה כך?"
רון כמעט קם מהשולחן בכוונה מלאה למלוק למאלפוי את הראש, אבל הרמיוני הניחה יד מרגיעה על זרועו.
ג'ני צחקקה, מפני שהארי, רון והרמיוני כבר סיפרו לה על מאלפוי, ולכן היא לא התרגשה. "גם אם אני אתחבר עם טרולים, זו עדיין תהיה חברה יותר אינטיליגנטית ממך, האין זה כך?"
רוב הגריפינדורים פרצו בשאגות צחוק. מאלפוי החמיץ את פניו, סימן לקראב וגויל, ושלושתם יצאו מהאולם הגדול.
"כנראה שהמנהל טעה. אולי את לא כזאת חכמה. בוצדמית מטונפת!" הוא קרא תוך כדי הליכה. רוב שולחן גריפינדור הביט במאלפוי בזעם.
"כן! בוצדמית, וגאה בזה!!!" אמרה ג'ני. היא הוציאה את שרביטה, וניפנפה בו מתחת לשולחן. קליפת בננה הופיעה מול מאלפוי, והוא החליק עליה ונפל. עכשיו גם השולחנות של רייבנקלו והפלפאף צחקו על מאלפוי.
"אולי החבטה תסדר לך קצת את הראש מאלפוי!" קראה ג'ני.
מאלפוי נמלט מהאולם בכעס, תוך שהוא צועק מאחוריו "את עוד תתחרטי שהתעסקת איתי, למנטה!!"
"את באמת ילידת מוגלגים?" שאל הארי.
"כן. ואני מאוד שמחה, כי ככה יש לי נקודת מבט משני העולמות: עולם הקוסמים, ועולם המוגלגים." אמרה ג'ני. "זה עוזר לי מאוד בחיים."
הם אכלו עוד קצת, ואז יצאו מהאולם, אל השיעור הראשון שלהם באותו יום, שיקויים.

הפרק הקודם