חי בספר

כמה ימים לאחר מכן,אור הסתובב אומלל בשטח הטירה. הוא לא באמת זכה בהדרכה,רק אמרו לו שאחיה של המלכה נעלם לפי שנים רבות ולא ידוע איך.

הוא נעץ מבט אטום בשמי הלילה שלאט לאט החלו להתבהר והכתימו מעט,מעידים על זריחה.

אור נגס בעגמומיות בכריך-ארוחת-בוקר-הרבה-יותר-מידי-מוקדמת שלו. רוח קפואה החלה לנשוב. אור שקשק מקור וחזר לפנים הטירה.

אור כבר הספיק לגלות עוד דברים בטירה,מלבד הגחליליות המרחפות והעובדה שהזכירה מאד נר בוער.היה מבוך חדרים שבסופו של דבר הוביל לחדר שממנו התחלת.

והדלתות האמיתיות שהובילו למקומות הנכונים,תמיד זרחו כפנסים צבעוניים כשנגעת בהן.

אור ניכנס לחדר שקיבל. הוא בהה משועמם בתיקרה. הוא צנח עייף על המיטה,עם המעיל והמגפיים והכל. הסדינים היו עבים וצחים,אבל גם לאחר שהתכרבל בתוכם קפא.

אורות הגחליליות המרחפות גם  לא חיממו דבר.

הוא יצא מהמיטה,והחל לשוטט בטירה.תנועה אמורה לחמם. הוא בדק כמה מהחדרים בטירה.

כשנכנס לחדר של המלכה,הדבר הראשון שחשב היה ''וואו''.

החדר היה גדול בהרבה מחדרו של אור,(שלא היה קטן במיוחד). הקירות השעוותים היו מכוסים צמחים מטפסים מטופחים,שעיטרו את הקירות ואף את התיקרה כמן טפט משונה.

במרכז היתה מזרקת אבן מרשימה בגודלה.אל האבן היו חרוטים כל מיני סמלים עתיקים שאור לא הכיר. ממראת זכוכית ממוסגרת אבני ספיר נוצצות,נשקפה אליו בבואתו.

אך בחדר היה משהו שמעט טרד את מנוחתו של אור- תמונה נטולת מסגרת, שנזרקה מקומטת על שידה מוזהבת. חצי מהתמונה היתה קרועה לגזרים,ובחצי השני היו פנים מטושטשות.

משום מה הפנים נראו מוכרות לאור.

הוא יצא מהחדר,מלא תהיות. הוא נכנס לחדר הבא בשורת החדרים.החדר של מגדת העתידות.

הוא גם כן היה מאד גדול. הקירות שלו לא היו מכוסים צמחים מטפסים.הם היו עשויים צמחים. היו שם כמה עצי אלון גדולים,וכשאור נגע בהם גילה שהם אמיתיים.

המיטה הגדולה של מגדת העתידות,הוסתרה,בניגוד למיטות בחדרים האחרים,מאחורי ווילון גדול וכחול. במרכז החדר ניצב על כן קריסטל כדור בדולח גדול.

אור יצא מהחדר,שכן בחדר ההואהיה יותר קר מבחדרו או בחדרה של המלכה.הוא פנה לאחור,ועמד ללכת לחדרו ולבדוק עם יש שם חימום,כשהבחין במשהו בזווית עינו.

הוא הסתובב.מתוך ארון הבגדים של האישה זלג משהו אדום,מצחין ומטריד.

דם.

הפרק הקודם		הפרק הבא