אמיליה פוטר

בשל מספר רב של תגובות ולחץ רב, רציתי להעלות את הפרק לפני הורדת האתר, אך לרא הספקתי.
לכן, רק עכשיו אני מעלה.
מקווה שתאהבו, שני עמודים בוורד.

תגובות בבקשה.

זהו פרק מעבר בלבד, קצת ארוך בשביל פרק מעבר, אבל תהנו!!!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

פרק 3:

איימי עמדה כרגע בתחנת הרכבת קינגס קרוס ונפרדה מדארקו.

באמצע חופשת חג המולד גילה דארקו את סודה של איימי וקיבל זאת.

בפינה מוסתרת בקצה התחנה, עמדו איימי ודארקו, מתנשקים כמו חייהם תלויים בזאת.

איימי התנתקה מדארקו והשעינה את ראשה על חזהו אשר עלה וירד בקצב מסחרר.

"נתראה בחג האהבה, תבואי לבקר אותי בהוגסמיד?" שאל דארקו וליטף את שיערה הבלונדי של איימי בהיסח דעת.

"חג האהבה זה בעוד המון זמן..." רטנה איימי והידקה את חיבוקה סביב דארקו.

"זה רק, שש..שלושים ואחד..עשר..." חישב דארקו בקול, "ארבעים ושבעה ימים בדיוק עד היום שבו ניפגש."

"אני אספור את הימים.." לחשה איימי והתעגנה על תחושת שפתיו של דארקו על עור צאוורה.

"ואני אספור את השעות." הצהיר וניתק עצמו מן איימי.

נשמעה הצפירה הרועמת המודיעה על יציאה של הרכבת בעוד חמש דקות בדיוק.

"דארקו," גברת מאלפוי הגיחה מאחורי אחד העמודים, "מהר, שהרכבת לא תצא בלעדיך."

**********

איימי היקרה,

הגעגועים אלייך הורגים אותי לאט.

כל יום אני מנסה להתרכז בשיעורים ולהציק לגריפינדורים, אבל אני לא מצליח.

כל הזמן אני חושב עלייך ועל אחיך.

אני רואה אותו במסדרון, המוח שלי מעבד הערה עסיסית ופתאום אני נזכר שאני מאוהב באחותו הגדולה.

אני מנסה לשכוח ולהיות אני שוב, סלית'ריני טהור-דם שמציק לבוגדי-דם ובני-מוגלגים.

אני חושב שאנשים מתחילים לחשוד בכך שהשתניתי.

אני מחייך בבוקר, אתמול אפילו עזרתי לתלמיד שנה ראשונה לאסוף את הספרים שנפלו לו.

אני בן-אדם שונה לגמרי, אני אדם טוב יותר, בזכותך.

'האהבה מעוורת'.

מצחיק לחשוב כמה אנשים מאמינים במשפט הזה כאשר הוא בכלל לא נכון.

אני מאוהב, וברגע אחד עיניי נפתחו לדברים שלא ראיתי מעולם.

את ידעת שרון וויזלי מאוהב בהרמיוני גריינג'ר אבל הוא בעצם יוצא עם לבנדר בראון, אני יכול להתערב איתך שהוא רוצה לגרום לה לקנא.

זה לא ממש מצליח לו, או שכן, אני רק יודע שהיא ממש מעוצבנת.

זה ממש הישג שאני יודע את הרכילות בבית גריפינדור, במיוחד כאשר אלו לא שמועות שמגיעות מבנות שנה חמישית שמתות לקצת צומת-לב.

הרכילות על רון והרמיוני-זה עדיין מוזר לא לקרוא להם בשמות גנאי-היא כלום לעומת מה שעובר על אחיך.

אתמול ירדתי אל מגרש הקוודיץ' בכדי להתאמן על סיבובים בתעופה, וראיתי שגריפינדור תפסו את המגרש לאימון.

ישבתי ביציע של סלית'רין וחשבתי עלייך ועל מה שעברת בחייך.   

ואז מאמצע שום-מקום ראיתי איך אחיך נמרח כולו על ג'יני-רגליים מושלמות-וויזלי.

ואני מודיע לך מראש, הרגליים שלך הרבה יותר יפות וארוכות.

היא חיקתה את מקלאגן ואז הוא צחק וראיתי את הניצוץ בעיניו כשהוא הסתכל עלייה.

יש לו את הניצוץ הזה שיש לי בכל פעם שאת נכנסת לחדר.

ואוו, נהייתי ממש קיטשי שזה לא יאמן.

אני מניח שכל מי שמחורמן על החברה שלו שנמצאת אלפי קילומטרים רחוק ממנו נהיה קיטשי ברמות.

אני אוהב אותך ולא יכול לחכות יותר עד לפגישתינו בעוד עשרים וארבעה ימים (אני סופר..).

אני מבטיח לך שברגע שאראה אותך לא אוריד את הידיים שלי ממך אפילו ולו לרגע אחד.

באהבה,

דארקו מאלפוי-החבר שלך.

נ.ב. זה כל כך כיף לומר את זה.

נ.ב.2 זאת אומרת, לכתוב את זה.

**********

דארקו יקירי,

שמחתי לשמוע על המתרחש בין קירות טירת הוגוורטס, אבל לדעת מה אחי מרגיש זה הדבר האחרון שאני רוצה לדעת.

הוא אפילו לא מי אני, הוא לא יודע שאני קיימת, או שיש לו איזשהו קרוב משפחה נורמאלי.

אני רוצה לדעת מה מתרחש בחייך, לא בחיי הגריפינדורים שעד לפני חודש שנאת.

אני נשמעת אגרסיבית-עד כמה שאפשר להישמע אגרסיבי דרך מכתב-, אני מצטערת.

אמך ואני ישבנו שלשום בבית קפה נחמד בסמטת דיאגון והנושא (ה-נ-ו-ש-א) עלה בשיחה.

כן, כן, אמך חושבת על חתונה.

אנחנו רק בני שש-עשרה והיא כבר הציעה לי ללכת למדידות אצל תופרת, היא אפילו נתנה לי כתובת של תופרת מודרנית שהיא חושבת שאוהב.

עוד לא פיתחנו את הקשר ביננו, אני יודעת שזה ברור שאנחנו מאוהבים, אבל ברצינות, חתונה?.

(אפילו לא קיימנו יחסי-מין)

יכול להיות שאמך הייתה בתולה לפני חתונתם של הוריך?

בכל מקרה, איכשהו הנושא ירד מהפרק, אבל תתכונן לבחירת טבעת אירוסין בקרוב.

בהמשך היום יצאנו לקניות.

אתה לא תאמין איך אמך נראת בשמלת סטרפלס שחורה, אם הייתי גבר, לגמרי הייתי עושה אותה.

(אבל רק לפרוטוקול, אני לא גבר, ברור?)

אמך ממש מתגעגעת אלייך, אתה זוכר שיש לה יום הולדת בשבוע הבא, נכון?

אתה בוודאי שואל את עצמך מהיכן אני יודעת.

אז ככה,

ינשוף נחת אתמול בבוקר בחלון ביתי ומסר לידי את אילן היוחסין של משפחת מאלפוי, אשר כוללת תאריכי יום הולדת, תאריכי חתונה, שמות מלאים ועוד קובץ מסמכים עבה במיוחד.

בנוסף לאילן היוחסין העשיר (במיוחד), צורף פתק מאביך בו הוא מבקש ממני למוד את הנ"ל בעל-פה.

בוודאי! עוד משהו? יהיה גם בחינה?

ובחזרה לנושא, תשלח לה ברכה או איזושהי מתנה, שתדע שאתה זוכר וחושב עלייה.

רוקי ביקרה אותי לפני מספר שעות, היא העבירה לי את זר הפרחים שביקשת ממנה לקנות למעני.

אהבתי אותם מאוד, מי סיפר לך כי אני אוהבת צבעוניים אדומים?

בכל מקרה, נשארו רק עוד חמש-עשרה ימים עד לפגישתנו, ואני מקווה למען ביטחונך שתקיים את הבטחתך ולא תוריד את ידייך ממני אפילו ולו לרגע אחד.

שלך לנצח,

איימי-החברה שלך.

נ.ב. זה באמת כיף לרשום את זה.

נ.ב.2 ניפגש בפונדק שלושת המטאטאים?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הפרק הקודם