חייהם של השוכנים בצללים

גיליתי שפשוט כף לי לכתוב פרקים לפאנפיק הזה, הוא לא דורש מחשבה מעמיקה אלה רק רגשות, אני הולכת ברחוב ומגלה נושא חדש לפרק חדש ונהנת לכתוב אותו, היום ההשראה שלי הייתה שני גורי החתולים שיש לי בגינה, הם דומים אחד לשני כמו שתי טיפות של מיים והיה כול כך כייף לראות אותם משחקים שפשוט חשבתי על התואומים וויזלי וזה מה שיצא, אני יודעת שהפרקים האלה קצרים אבל אני רושמת מהרגשות ולא סיפור בהמשכים, רוצים פרקים ארוכים תקראו את הדור הבא.

חברים פליז תגיבו, אני לא יודעת איך זה מתקבל מה שאני כותבת ויהיה נחמד להבין מה אתם חושבים על זה.

פרד מעולם לא היה בבודד, תמיד היה לו את ג'ורג', הוא נולד שני, כשג'ורג' כבר היה בידה המאושרת אך העייפה של אמא וכול מה שהוא היה צריך היה שיניחו אותו על היד השנייה.

גם בתור תינוק פרד סירב שיניחו אותו בעריסה שונה משל ג'ורג', הם ישנו יחד באותה העריסה עד שגדלו מספיק כדי לעבור למיטה גדולה יותר בה הם ישנו יחד, כול אחד מניח את הראש בצד אחר של המיטה והרגליים מעורבבות יחד, צ'רלי אהב לבוא בבוקר להעיר אותם לתפוס רגל שנחה בתוך הערבוביה ולגלות של מי היא, בעל הרגל שנתפסה קודם היה נאלץ להתעורר מדגדוגים.

בגיל שמונה הוריהם החליטו שהם נפרדים לשתי מיטות שונות, אבא שלהם הציב את המיטות בשני צידדי החדר, בלילה ההוא איש משניהם לא הצליח להירדם, ג'ורג' הציע שיגררו את המיטות לאמצע החדר ויחברו בניהם, פרד הסכים והם הצמידו את המיטות ונרדמו שלובי ידיים, כך עד גיל אחת עשרה.

בהוגוורטס ג'ורג' התמיין ראשון והוא נשלח לגריפינדור, לכן לפרד היה ברור שגם הוא הולך לשם, לא שמשהו התפלא לראות עוד ווזלי בגריפנדור.

פרד מעולם לא היה בודד, את כול ילדותו הוא בילה עם ג'ורג', הם שיחקו והיו ביחד, הם היו התאומים וויזלי, שני חלקים של שלם אחד. כשהגיעו לשנה רביעית והיה להם נשף אז כול אחד מהן מצא דייט, היה להם ברור שזה הולך להיות דאבל דייט.

הם נהנו מהחיים, יחד הם העלו רעיון להחליף את זונקו ביצור טריקים קסומים. יחד הם ניגשו לשישה מבחני בגרות, יחד הם עזבו את בית הספר והקימו חנות ליצור טריקים חדשים טובים יותר ומהנים הרבה יותר.

ואז ג'ורג' איבד אוזן, והם איבדו חלק מהשלם, זה כאב לשניהם באותה המידה, פיזית ונפשית.

פרד מעולם לא היה בודד אבל ג'ורג' כן, חצי מהשלם שנקרא התאומים וויזלי אבד באותו הלילה שחור. וג'ורג' נאלץ להמשיך לבדו, לבדו הוא הכיר אהבת גבר לאישה, לבדו הוא הקים בית, לבדו הוא נשא את הכאב שניקרא חצי מהתאומים וויזלי.

אפשהו עמוק בתוכו ג'ורג' לא רצה להיות בודד, הוא רצה למות שלם, כי חצי זה טוב ויפה אבל זה בכול זאת חצי.

הפרק הקודם		הפרק הבא