שונה

"מיני אגואמנטי", לחשה אליזבת ורסס מים עדין יצא משרביטה. היא שלפה מטבע זהוב מכיסה, דרכמה. "רנסמיי קארלי קאלן, פורקס", היא אמרה וזרקה את הדרכמה לקשת הקטנה שנוצרה תוך שהיא ממלמלת בברכה לאיריס. תמונתה של רנסמיי הופיעה על המסך, כאשר ג'ייקוב יחד איתה מנשק אותה בלהט. "אהמ אהמ", פלטה אליזבת כדי שישימו לב לנוכחותה. "ליז!" קראה רנסמיי בשמחה, "הכל בסדר?", שאלה בדאגה וחייכה את חיוכה הזוהר. "אני צריכה ממך טובה, בעצם, ג'ייקוב זו יותר טובה ממך. אני צריכה שאתה תבוא לכאן, ותשחרר אותי לחודש מהוגוורטס, ואחרי כן אני אוכל לטוס למנהטן ולהשתתף בקרב על האולי- זאת אומרת אוכל להגיע למנהטן", אמרה אליזבת תוך שהיא משתדלת לא לפלוט פרט בר הלשנה. "בסדר, אני אבוא לקחת אותך, אבל דיר בלאק, אם את מתה, נסי תשנא אותי לכל החיים אחרי זה!", אמר ג'ייקוב וחייך חיוך שובב, רנסמיי מיהרה למרפק אותו, אבל לא גרמה לו לחוש כאב, (למרות שהוא העמיד פנים שכן כדי לשמח אותה). "תודה ג'ייק, תודיע לי שתגיע לקינגס קרוס, אני כבר אגיע", אמרה אליזבת וביטלה את לחש ה-"אגואמנטי", והשיחה נותקה.

***

אליזבת התגנבה במסדרונות בית הספר הריק, לכיוון חדר המנהל, "צפרדעי שוקולד", היא לחשה למפלץ הקטן ומיהרה להיכנס פנימה. היא נכנסה למשרד המנהל, חיכתה שנייה עד שעיניה יתרגלו לחושך, ולאחר מכן קפצה אל הארון בו אוחסנה ההגיגית, פתחה אותה, וחשפה את ההגיגית במלוא הדרתה. אליזבת הצמידה את שרביטה אל רקתה הימנית, ולאט הרחיקה אותו ממנה כאשר הוא מושך אחריו שובל כסוף של מחשבה, אליזבת הכניסה את המחשבה להגיגית, נגעה במחשבה עם שרביטה, ומיהרה לצלול לתוכה, ולהקשיב לשירת מצנפת המיון. בתחילה סיפרה המצנפת על הבתים, אליזבת בקושי הקשיבה, לאחר מכן התחיל החלק המעניין:

"אך השנה אוסיף מילה,/ הסכיתו לדברי:

תוהה אני על התפקיד/ אשר נגזר עלי.

חובה עלי לפלג/ לארבעה בתים.

אך מה אם המיון עצמו/ הוא שיוצר תככים?

דעו שיש פה סכנה,/ אזהיר בכל לשון:

כי הוגוורטס לאיום נתון/ מצד אויב חיצון.

כעת חובה להתלכד,/ או שניפול פרודים.

אמרתי את שלי, עכשיו/ ניגש לעניינים."

אליזבת הקשיבה לשני הבתים הללו שוב, ושוב, ושוב, עד שידעה אותם בעל פה. היא יצאה מהזיכרון, ומיהרה לצאת ממשרד המנהל, לא לפני שהשאירה על שולחן המנהל את הפתק שהכינה מבעוד מועד.

מר דמבלדור היקר, נאלצתי לעזוב את הוגוורטס לזמן מה בגלל מצב בעייתי במשפחתי, כשאחזור אשלים את כל החומר שאפסיד, אבל בינתיים ברצוני לבקש ממך, לא לנסות לגלות למה עזבתי, בתודה מראש, אליזבת קאלן.

אליזבת נכנסה בשקט למועדון של גריפינדור, ועלתה למעונות השינה של תלמידות שנה חמישית. "איפה היית?", שאלה הרמיוני את אליזבת. "סתם, ב..., במטבחים, הייתי רעבה", אמרה לבסוף. "בסדר", אמרה הרמיוני לא לגמרי מאמינה לגרסתה. אליזבת נשכבה על מיטתה ועוד לפני שהספיקה לאחל לעצמה חלומות פז, נרדמה ושקעה בסיוט. בחלומה היא ראתה את פרסי ג'קסון, זה שמצא את הברק של זאוס, נלחם נגד צבא של אף מפלצות, הוא היה כמעט לבד למעט כמה בני אפולו. הוא נלחם כמו משוגע, אבל היו יותר מדי מפלצות, לאחר מכן ראיתי את אנבת' מביתן אתנה נדקרת מפגיון מורעל, ונופלת ארצה, כך המשכתי לראות תמונות זוועה מהקרב על האולימפוס, קרב, שאנחנו הולכים להפסיד בו.

הפרק הקודם		הפרק הבא