סיריוס בלק

זה הספר שאני כותבת על בלק,או יותר נכון הפרולוג...
אז תגידו לי אם להמשיך:
 

סיריוס בלק היה חבר נאמן.
בפעם הראשונה שראה אותה זה היה במיון לבתים.סיריוס בלק לא הקשיב למיון,עד בפתאום צעקב רעמה של מצנפת המיון צעקה,גריפינדור.שיערה של הילדה היה אדום כמו השקיע,והעיניה היו ירוקות ועמוקות,סיריוס הרגיש משהו בבטן,כמו קילקול קיבה אחרי שהוא אוכל יותר מדי שוקולד(מה שקרה הרבה),אך יותר נעים...
'זה בגלל ההתרגשות'חשב סיריוס,ולא הוריד את עינו מהנערה אשר רצה להתיישב בשולחן גריפינדור.
"סיריוס בלק!"צעק קול,וסיריוס עלה לבמה בחן,כמו שאימו לימדה אותו מאז שהיה קטן,והתיישב על הכיסא מעץ;
הדבר האחרון שסיריוס ראה היה עיניים חומות של ילד ממושקף מסתכלות על שלו.
'עוד בן בלק'אמר הכובע בראשו וסיריוס גיחך בשקט,ברור שעוד בן בלק,הרי משפחתו טהורת דם,
'אתה מתאים לסלית'רין בזה אין שום ספק'אמרה הצנפת והוסיפה,'בדיוק כמו בני משפחתך'.
שהמצנפת אמרה שהוא היה בסלית'רין,ישר עלה לראשו תמונה של הילדה האדמונית,אשר התמיינה לגריפינדור.
'בבקשה,בבקשה'התחנן בתוך ראשו למצנפת 'תמיין אותי לגריפינדור'אם הוא היה בסלית'רין,אפילו לא היה לו סיכוי להכיר אותה,לדעת את שמה של אותה ילדה.'הכול בגלל ילדה'נאנחה המצנפת וצעקה בקול רעם,"גריפינדור!".
שסיריוס הוריד את המצנפת שעל ראשו, רק אז,הבין את הטעות שעשה,כול האנשים באולם(רובם)נראו בהלם,ושסיריוס הלך להתיישב בשולחן גריפינדור,במקום להיות מנומסים ולומר לו שהם שמחים שהוא התמיין לגריפינדור(הרי מתי בן בלק התמיין לגריפינדור?)או לפחות ומר לו היי,המדריך הראשי מלמל,"בן בלק התמיין לגריפינדור,בן בלק התמיין ...".
סיריוס עיקם את פניו והתיישב במרחק מה מהילדה האדמונית."גריפינדור!" צעקה שוב מצנפת המיין והילד הממושקף התיישב ליד סיריוס.כשהוא התיישב לידו,הרגיש סיריוס צורך להסתכל אליו יותר טוב,שיערו היה שחור ונראה כאילו לא סירקו אותו אף פעם,המשקפיים שלו היו שבורות ותלויות על קצה אפו,ועינו נראו חמימות ומזמינות."שלום,ג'יימס פוטר"הציג את עצמו הילד וסיריוס עיקם את אפו שנזכר מאיפה פוטר מוכר לו.
'הפוטרים האלו'צעקה פעם אימו'בוגדי דם עלובים,מתחברים על-' המשיכה אימו אך שראתה שסיריוס מצוטט לה הוציא אותו מהר מהחדר.
"סיריוס,סיריוס בלק"הציג את עצמו,וחייך ליל-ג'יימס את החיוך הכי חם שהצליח לשדר,מה שלא הלך לו כול כך.
"אז איך זה שאתה התמיינת לגריפינדור?"ג'יימס הולך ישר לעיניין,זה מצא חן בעיני סיריוס.
"כי בקשתי!"שאמר את המשפט חייך חיוך גדול ולקח עוד ביס מהעוגה שלו,מה שלא עשה לו כול כך טוב כי היא הייתה משוקולד."למה?למה לא סלית'רין?"ג'יימס לקח ביס מהעוף שהיה על הצלחת שלו לפני שאמר את המשפט,כך שדיבר אם אוכל בפה."כי רציתי!"אמר סיריוס,והוציא חתיכת אוכל לעוס משערו המושלם,"למה רצית?"שאל ג'יימס ובא לקח עוד ביס מהעוף שלו,אך סיריוס עצר אותו,אם כול הכבוד על ג'יימס,סיריוס העדיף ששערו המושלם,ישאר מושלם."כי רציתי!"אמר סיריוס את אותה תשובה כמו מקודם."אאוץ'"אמר ילד מאחורי סיריוס,שטעות הוא פגע בו אם העוף החצי האכול של ג'יימס."סליחה!"מיהר סיריוס לומר,והילד,זהוב השיער ובעיניים עיקם את פניו ולקח מפית לנקות את גלימתו."זה בסדר,אני רמוס"הציג את עצמו בנער והתיישב מול סיריוס,ליד הילדה האדמונית אשר הייתה עסוקה במיון יותר מבאוכל."נעים מאוד רמוס,ג'יימס"אמר ג'יימס וחייך אל רמוס חיוך מתנצל,"סיריוס"הציג את עצמו סיריוס אשר נער שמנמן עלה לבמה,ותוך כדאי זה נפל,כול יושבי האולם צחקו,כולל סיריוס וג'יימס,והיחידים שלא צחקו היו הנערה האדמונית ורמוס(וכמובן המורים,אבל סיריוס היה יכול להישבע שראה את החדר המורים מנסה שלא לצחוק גם).
הנער מיהר לקום ולהתיישב על הכיסא,אשר הכובע מיהר לומר גריפינדור.
הנער רץ להתיישב בשולחן,לבד.
סיריוס היסתכל על הילד,ונאנח,הוא קם על עבר הילד,ושהתקרב,ראה שהילד יכל להיות נאה(לא יפה,נאה)אם היה משקיע בעצמו,היה לו שיער בלונדיני,ועיניים כחולות."היי ילד איך קוראים לך?"שאל סיריוס.
"אתה מדבר אלי?"שאל הנער והצביע על עצמו,סיריוס נאנח ואמר בצניות,"לא אני מדבר על עצמי!"ומיהר להוסיף "כן אני מדבר אלייך"שהבין שהילד לקח ברצינות את דבריו."פיטר,פיטר פיטגרו"מלמל בעצב הילד,וסיריוס החליט שאם לא יעשה משהו רע בזמן שיהיה בגריפינדור,ימות."נעים מאוד,סיריוס בלק,בא לך לשבת איתנו?"שאל והצביע אל רמוס וג'יימס שהסתכלו אליו בהלם.פיטר קם במהירות והתיישב על יד רמוס,מול ג'יימס.

בסוף הארוחה,קמו והלכו לחדרים.
במסדרון,סיריוס בהה בשיער האדמוני של הנערה אששר צעדה מלפניו.
"כמה מדרגות יש פה?"התלונן פיטר אשר כבר גרר רגלים ,סיריוס גילגל עיניים,הוא הסתובב והלך אחורה כדאי להסתכל על חבריו,הוא הלך ככה זמן מה עד שפתאום התנגש במישהו,הוא יותר נכון מישהי,זאת הייתה הילדה.
"סליחה!"מיהר סיריוס לומר.
"זה בסדר,אני לילי,ואתה סיריוס בלק,נכון?שאלה לילי וחייכה אליו חיוך יפייפה,"כן בלק"לילי הסתובבה במהירות ורצה משם שהבינה שהיא מפגרת מאחור;סיריוס רק בהה בגבה.
"סיריוס אנחנו באותו חדר!!!"צעק פתאום ג'יימס לתוך אוזנו של סיריוס,הוא קפץ אחורה והתנגש ברמוס שהתנגש פיטר."מה עובר אלייך משוגע?!"צעק אליו חזרה סיריוס,מעסה את אוזנו הכואבת.
"אומר לך שאנחנו באותו חדר"חייך ג'יימס ועזר להם לקום,"הבנתי את זה אבל למה לצעוק?!"
"כי אני אוהב לצעוק,ואתה כועס רק כי אני צועק חזק יותר"צרח ג'יימס,מחייך
"לא ולא ולא ולא נכון"צווח סיריוס בקולי קולות,בהגו פגוע.
"כן וכן וכן"
"לא ולא ולא"
בין הצעקות שמע סיריוס את רמוס נאנח ואמור:
"זאת תהיה שנה ארוכה"

הפרק הקודם		הפרק הבא