הסיפור שמספר את הכל

יומיים לאחר הטראומה של משפחת וויזלי טראומה נוספת באה.

רון ישב ושתה את הקפה הרגיל בבוקר, השמש זרחה והאירה את החדר.

הרמיוני נכנסה לחדר מובילה את ג'ורדן שהתכוננה ליום למחרת, יום הלימודים הראשון שלה בבית ספר הוגוורטס.

"את תמותי על בית הספר הזה" אמרה הרמיוני מנסה להרגיעה. ג'ורדן הלכה עם ראשה מורכן כלפי מטה והיא סוחבת תיק ירוק כאיזמרגד.

"את מוכנה למחר" שאלה רון בחיוך כשהם נכנסו למטבח. ג'ורדן שתקה והתיישבה על הכיסא מניחה את תיקה על הריצפה.

"חששות" אמרה הרמיוני בקיצור ונישקה את רון על הלחי. "אני מבין אותך" פנה רון לג'ורדן "גם אני מאוד חששתי, מה עם המורים ישנאו אותי, מה אם לא אצליח בלימודים, או מה עם לא יהיו לי חברים?"

ג'ורדן הרימה את ראשה למשמע דבריו ולחשה:"אבל מה אם כל הדברים האלה כן יקרו??" היא הביטה באביה בעיניים גדולות. רון התמעמע קצת ואז אמר:"יהיה מה שיהיה אבל תאמיני לי לכל דבר יש פתרון ואם תפתחי ותיהי חמודה ונחמדה ואדיבה כמו שאת יודעת להיות אין סיכוי שלא יהיו לך חברות ושהמורים ימותו עלייך" רון חייך וג'ורדן חייכה גם מסתכלת עליו בעינייה הגדולות שפתאום תקווה נצצה בהם.

הרמיוני חייכה חיוך גדול והוציאה גלידה מהמקרר. "טוב חגיגגה בסגנון קפוא" צחקה הרמיוני וחילקה לרון וג'ורדן גלידה. "אני מריחה גלידה" רוז יצאה מאחורי הקירעם תיקה הארוז חזרה לבית הספר.

"אל תדאגי אחות קטנה, אני אהיה שם בבית ספר שנה מעלייך כדי להציק לך" צחקה רוז והתיישבה מלקקת גלידה. "רוז, אני לא אסכים שתיתייחסי לג'ורדן ככה" התעצבנה הרמיוני ומשכה את אצבעה של רוז מהגלידה.

"תירגעי זה היה בצחוק" אמרה רוז והעיפה מבט באמה שעמדה מעליה אדומה מכעס. "אל תדברי אלי ככה, חצופה" צעקה הרמיוני. "בנות בואו נרגיע עיניינים" התערב רון, "רוז אל תדברי לאמא שלך ככה".

רוז העבירה את מבטה בין אמה לאביה, רקעה ברגלה בכעס ורצה לחדרה בוכה וצועקת. "אני אלך" אמר רון ונעמד על רגליו. רון חייך חיוך קטן שמיד נעלם נישק את הרמיוני והלך לחדר של רוז.

הרמיוני התיישבה במקומו של רון ונאנחה עמוקות. "אני מצטערת על האי נוחות" אמרה הרמיוני ויישרה את חולצתה השחורה הצמודה. "אל תטרחי" אמרה ג'ורדן וקמה ממקומה נאנחת.

הרמיוני נשארה לבדה במטבח משחקת עם צמידה המעוטר פרסות. היא ישבה עוד דקה ארוכה ולבסוף לקחה את מעילה ויצאה החוצה אל הדשאים הרחבים של השדרה.

"נראה לי שטיפלתי בעיניין" נכנס רון למטבח ומצא את עצמו לבדו. "הרמיוני" רון הסתכל על המושבים מסביב לשולחן. הוא עבר בין החדרים הרבים שבבית ולא מצא את אשתו שלפני שנייה עמדה לה במטבח.

רון הניח שיצאה לשאוף אוויר צח או סתם הלכה לבקר את את הפוטרים. הוא התיישב בסלון וצפה בטלוויזיה שעות רבות עד הערב. בערב קם רון מהספה והלך למטבח לבדוק עם הרמיוני חזרה. המטבח היה ריק, ורון התחיל להיבהל.

"רוז, ג'ורדן!" קרא רון והתקדם לכיוון חדרי השינה שלהן. "מה" רטנה רוז ויצאה מחדרה. "כן?" שאלה ג'ורדן ודילגה לה מחדרה כשבידה ברבי קטנה ורודה.

"ראיתם את אמא?" שאל רון והסתכל סביב בחוסר סבלנות. "לא" הם ענו פה אחד!

הפרק הקודם		הפרק הבא