עכביש

הנה הוא, החלק השני של לידתו של אחד מאויביו הנוראים ביותר של ספיידרמן, קורט "הלטאה" קונורס!!!

______________________________________

חזרתי למעלה עם התיק של אבא "דודה מיי, למה אבא שלי אמר לך לשמור על זה?" שאלתי אותה, מראה לה את התיק.

"האמת יקירי, אני לא יודעת, הוא רק אמר לשמור על זה." היא אמרה.

עליתי עם התיק לחדר שלי והתחלתי לחטט בו.

מצאתי מחקר על החזרת איברים, מחקר שהוא עשה עם ד"ר קורט קונורס, המדען המרכזי של אוסקורפ תעשיות.

ניגשתי למחשב וחיפשתי יותר על המחקר, ועל קונורס.

הסתכלתי על כל המחקרים עד שמצאתי כתבה בעיתון שקשורה לאבא וקונורס, ועל המוות של הורי.

הסתכלתי בכתבה, עד שראיתי מה השעה וירדתי לאכול ארוחת ערב, שאחריה הלכתי לישון.

למחרת התעוררתי ונזכרתי בדייט שיהיה לי היום עם גוון, אוווו גוון...

הלכתי לביה"ס באוטבוס, ושהגעתי לשם, חיפשתי את גוון במהירות.

מצאתי אותה "היי פיט." היא אמרה לי בחיוך "היי גוון, את מכירה מדען בשם קורט קונורס?" שאלתי אותה, היא הנהנה "הוא המרצה שלי באוסקורפ תעשיות." היא אמרה "את יכולה אולי היום אחרי הלימודים להפגיש לי אותו, אני ממש רוצה לפגוש אותו." בקשתי ממנה, כמובן שהיא הסכימה "ואולי אחרי זה אפשר ללכת לדייט שלנו." היא אמרה בחיוך קטן, הנהנתי החיוך גדול.

חיכיתי בציפייה לסיום הלימודים, ואז הלכתי עם גוון אל אוסקורפ לפגוש את קונורס.

מצאנו אותו, וגוון הציגה אותי, ונתנה לנו זמן לבד "ד"ר קונורס, אני הבן של העמית שלך לשעבר, ריצ'רד פארקר." אמרתי לו "ושמעתי על המחקר שלכם ביחד ותהיתי אם תוכל לספר לי עליו עוד." הוספתי.

הוא סיפר לי יותר על המחקר, ואני הקשבתי בהתעניינות.

"אני חושב שאני יכול לעזור במחקר." אמרתי וכתבתי על דף משהו, והבאתי אותו לקונורס "זה יכול לעבוד." הוא אמר ועשה כמה בדיקות, שהתקבלו כהצלחה.

הכנו נוסחה וניסינו אותה על עכבר בעל שלוש רגליים, מסתבר שהרגל שלו צמחה בהצלחה.

הוא ביקש ממני מתישהו לבוא שנמשיך עם זה, הסכמתי ולכתי עם גוון לדייט שלנו.

הלכנו לארוחה בביתה, שבו נוצר וויכוח מולי נגד אבא של גוון, שאחרי זה הלכתי עם גוון לנשום אוויר בגלל מה שקרה "גוון, אני צריך לספר לך משהו." מלמלתי "מה זה פיט?" היא שאלה.

לא יכולתי להוציא מילים מהפה, היא הסתובבה מאוכזבת.

יריתי קור לגבה, משכתיח אותה אלי ונשקתי אותה "אתה-אתה-אתה ספיידרמן?" היא שאלה בהלם.

הנהנתי באיטיות, היא רק חייכה ונשקה אותי "להיות חברה של גיבור על, זה רעיון טוב." היא אמרה, חוזרת לנשק אותי.

אחרי כמה זמן שעמנו כמה ניידות מתחת לבניין, אבא של גוון נקרא לצאת לשטח "אני צריך ללכת לשם." אמרתי לה, ונעלמתי לגג אחר, שם החלפתי לחליפה ויצאתי לכיוון גשר מנהטן, שם מסתבר שיש יצור ענקי דמוי דינוזאור, שהסתבר כלטאה ענקית ועצבנית שהעיפה רכבים לכל הרוחות.

יריתי קור על כל רכב שנפל, והדבקתי אותם לגשר.

אחרי כמה זמן מישהו צעק הצילו "מה קרה?" שאלתי אותו, הוא הצביע על הרכב שלו "הבן שלי שם, אתה חייב להציל אותו!" הוא אמר.

קפצתי לרכב ההוא, וראיתי שם ילד צורח לאבא שלו, הסתכלתי מסביב וראית יתיק שכתוב על ג'ק "היי, קוראים לך ג'ק נכון? אבא שלך צריך שאני אציל אותך." אמרתי לו, הוא הביט בי בפחד "תראה אני רק בנאדם כמוך." אמרתי והורדתי את המסיכה, מביא לו אותה "תלבש אותה היא תביא לך כוח." אמרתי לא, הוא לבש אותו והתחיל לטפס, רק שהרכב התחיל לבעור, והוא נפל.

יריתי קור במהירות והרמתי אותו אלי, עולה חזרה למעלה.

הבאתי את ג'ק לאביו, וחפשתי ללטאה הענקית ההיא, היא לא היתה שם.

לבסוף חזרתי הביתה, לישון.

למחרת יצאתי לכיוון הביוב, כיוון שנשמעו קריאות שהוא שם, והגעתי לאזור בו יש 10 כניסות שונות.

יריתי 10 קורים לכל כניסה, ככה שהקורים התחבר למרכז, וחיכיתי עד שאשמע משהו.

אחרי כמה דקות זה קרה, והלטאה ההיא קפצה עלי עצבנית, פוצעת אותי בטפריה.

ברחתי החוצה מהביוב והלכתי ליחידה שידעתי שאוכל לסמוך עליה, גוון.

היא עזרה לי לחטא את הפצעים "מסתבר שהיצור ההוא גר בביוב." אמרתי לה בגיחוך.

למחרת הלכתי לביה"ס איתה, וכמובן שהלטאה מצאה אותי.

כל התלמידים ברחו, ואני נלחמתי בלטאה עד שהבנתי שזהו קונורס.

קונורס ברח, וככה נולד לו אויב מרושע, ואהבה חדשה.

הפרק הקודם