חטיפה

רצתי אליו בהיסטריה. גררתי אותו אל מחוץ לחדר. בחנתי את הפגיעה. היא הייתה חמורה יותר משיכולתי לדמיין. היא עברה את הבטן שלו. הוצאתי את החנית מגופו. הוא סימן לי להתקרב אליו. התקרבתי. "אף פעם לא יכולתי להגיד לך את זה." לחש."אבל אני חושב שמגיע לך לדעת את זה ג'והאנה. אני אביך וג'ייסון שייכים לאגודה מיוחדת. מאז שאבי מת אביך מינה אותנו לסוכנות הזאת." אמר לי. הסתכלתי לו בעיניים. לא נותר עוד שמץ מהעיניים הזורחות שהיו לו. הן נעלמו. כשנדמה שהוא כמעט הולך למות הוא אחז בידי ולחש לי "אל תעזבי." נזכרתי ברגע שגיליתי שאמי מתה וג'ייסון חיבק אותי. לא רציתי שהוא יעזוב."לעולם לא." לחשתי לו. החזקתי בידו בחוזקה. כמה זמן עבר, חצי שעה? הוא סימן לי להתקרב אליו. "אני אוהב אותך." אמר לי. עיניו נעצמו. הוא מת. צעקתי. בכיתי. תלשתי כמה מהמרצפות בקזינו. לבסוף הכנסתי אותו לתוך החדר יחד איתי. בכול זאת רציתי בנוכחות איתי בחדר. לקחתי מקל שהיה מונח שם. התקדמתי לעבר החוטפים בזהירות. נראה שהם היו ישנוניים כי שמעתי נחירות. התקדמתי בשקט לעבר ג'ייסון ואבא הכבולים בחבלים ופרמתי את הקשר. ג'ייסון נפל אבל ייצבתי אותו. חיבקתי אותו בחוזקה. ראיתי את הצלקות שנגרמו לו. סימנתי לו שיהיה בשקט ואז שחררתי את אבא מהחבלים הכובלים אותו. הוא הסתכל עליי. מאז שאני נכנסתי לחדר ג'ייסון ואבא לא שמו לב שאני וקייטו נכנסנו לחדר. הם היו עם ראשים מורכנים. הובלתי אותם לכיוון היציאה ואז בדיוק החוטפים התעוררו. ג'ייסון היה מיומן מהם ובשתי מכות הפיל אותם ארצה וכבל אותם בשלשלאות שהיו זמינות. הובלתי אותם מחוץ לחדר, ואז נכנסתי להוציא את הגופה של קייטו. סיפרתי לג'ייסון את כל מה שקרה. אבא הקשיב טוב גם הוא. בסוף הסיפור ג'ייסון לא בכה. הוא רק מלמל משהו לא ברור והרכין ראשו. אבא חיבק אותי חזק. "אני הולך שנייה לשירותים." אמר לי אבא. נשארנו רק אני וג'ייסון. הוא התיישב לידי. "ניסיתי להגן עליו אבל החנית ננעצה לו ישר בבטן. לא יכולתי כבר להציל אותו." אמרתי לו בעיניים דומעות. ג'ייסון הרהר שנייה. ואז קרה משהו לא צפוי. הוא נישק אותי. למשך שנייה קצרצרה הרגשתי בשפתיו החמות, ולאחר השנייה, הוא רק הסתכל עליי בתהייה מה להגיד. אבא חזר בינתיים וסימן לנו לבוא למכונית. ג'ייסון סחב את גופתו של קייטו. נכנסנו למכונית ואני וג'ייסון נשארנו בשני המושבים האחוריים לבד. אבא נהג. ג'ייסון ניגש אליי וישבנו מחובקים כל הנסיעה בחזרה. בבית האזל כמובן בכתה הרבה, אבל לבסוף הבינה למה זה קרה. בהלוויה שלו ביקשו ממני להגיד דבר מה. "קייטו היה אדם הגון." התחלתי. "אני זוכרת שכול פעם שאני הבטתי בעיניים שלו, ראיתי את השובבות שלו. הוא היה חבר טוב, אח טוב לג'ייסון, ובן טוב להאזל." אני עוצרת לשנייה וממשיכה." לא היה אפשרי לא לאהוב אותו. אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן, הייתי משנה הכול. אבל אי אפשר לחזור אחורה בזמן וניאלץ להשלים עם העובדה הזאת. אהבתי אותו והוא היה יקר מאוד לליבי." ובזאת סיימתי את הנאום. התיישבתי על הכיסא שלי ליד ג'ייסון והוא נתן לי נשיקה קטנה. "זה היה מאוד יפה." אמר לי. הוא חיבק אותי בחוזקה, ולחשתי לו "אל תעזוב".

החלק השני בסדרה יגיע עוד מעט! תהנו בנתיים

הפרק הקודם