להתגבר

להתגבר - פרק 3

אמילי וסימון נפגשו והתחילו ללכת לכיוון הוגסמיד.
היה זה יום נעים וחמים. הציפורים צייצו בעליזות, הניפו את כנפיהן וזכו לקבל "אמבטיית שמש".
"אז... מה שלומך?" שאלה אמילי את סימון במבוכה קלה.
"הכל טוב," ענה, מבוייש במקצת. "מה תרצי שנעשה?"
"נוכל ללכת לשלושת המטאטאים ואז להסתובב בין החנויות." ענתה והתחילה ללכת לכיוון שלושת המטאטים.
הפונדק היה עמוס בכל מיני תלמידים שנהיו "לפתע" רעבים לאיזו ברצפת.
כמובן שמדאם רוזמרטה לא התלוננה.
הם תפסו להם שולחן פינתי, קרוב לשירותים.
לפתע השניים ראו את  סוזן. סוזן היתה חברתו לשעבר של סימון. "אני עוד אתנקם בך," היא מלמלה בשקט. היא פלטה יפחה חנוקה, ואז רצה אל השירותים, אף כי הם היו רחוקים ממנה במטרים ספורים.
"אל תשימי לב אליה. היא עוד לא התגברה," אמר סימון.
מדאם רוזמרטה שירכה רגליה אליהם."מה תזמינו?" שאלה בחיוך.
"אני רוצה ברצפת ועוגת תותים," ענתה אמילי.
"אני אקח לי... אממ..." עיניו הכחולות של סימון טיילו על פני התפריט. "מיץ דלעת ועוגת גבינה."
האוכל הגיע בתוך כמה דקות והשניים החלו לאכול. אמילי נהנתה מהטעם המתקתק שהתפשט על לשונה.
כאשר סיימו לאכול סימון שילם והם יצאו החוצה.
הם טיילו בהוגסמיד, ואז סימון אמר, "יודעת מה?" הוא חיכה שהיא תתלה את מבטה בו ואז המשיך לדבר. "אני רוצה להראות לך מקום מאוד מיוחד, שרק אני מכיר. תעצמי עיניים."
אמילי עצמה את עיניה. "אתה תוביל אותי אליו?" קולה נשמע מהוסס וחסר ביטחון.
"ברור," סימון חייך, הניח את ידיו על עיניה והתחיל להוביל אותה אל מקום לא ידוע.
כאשר הוא הסיט את ידיו מעיניה, הדבר היחיד שאמילי הצליחה לפלוט היה "וואו!" אחד גדול.

דריה!!!! שוב תודה!!

הפרק הקודם		הפרק הבא