מה קורה לי???

.המראה היה עמום ולאט-לאט התבהר ונהיה מובן

.את קוסמת" האישה אמרה בפנים קורנות "אני?" אמילי שאלה "כן. את" האישה אמרה"

.לפתע היה אור חזק מישהו שקרא משהו שנשמע כמו אברא-קדברה ואמילי נפלה על הרצפה בכאב

.אמילי התעוררה בפחד וגילתה את עצמה על הרצפה

."?מה זה?" היא חשבה "מה היה האור הזה"

אבל אבא איך קוראים לדודים שלי? מקגונגל אמרה שאולי תרצה להגיד לי..." ג'וני  שאל בסקרנות  שגברה עוד יותר כאשר אביו המשיך להתנגד לספר לו - לא משנה כמה התעקש... לאחר כמה זמן שג'וני המשיך להתעקש סם התנשף בכעס "לאח שלי קראו קולין קריווי, הוא התאבן על  ידי נחש שנקרא בסיליסק כשהיה יכול לגרום לאנשים למות אם מסתכלים ישר בעיניו, אחי-קולין הסתכל בעיניו דרך עדשת מצלמה כך שהוא רק קפא כמו כל מי שהיה בשנה הזאת, אך בעבר ילדה נהרגה ממנו והיא מסתובבת כאחת מרוחות הרפאים בבית הספר." הוא דיבר מהר-כרוצה להפסיק את השיחה הזאת "קולין נהרג" עיניו נעצמו בכאב "הוא היה רק בן 16... הייתי בן 9, הוא תמיד היה כדוגמא בשבילי..." הוא אמר בעצב ונשם עמוק, "סליחה אבא.. אני לא ידעתי" ג'וני התנצל "זה בסדר, אבל אני לא אספר יותר, מצטער. אמא תספר לך על השאר - אם היא תרצה" סם אמר והתיישב על הספה החדשה בצבע שמנת, פניו של ג'וני נהפכו ללבנים מפחד: "אבא.." הוא התחיל בחשש  "אמא אמרה שיש שם בתים: גריפנדור-האמיצים, הפלפיף-טובי הלב, רייבונקלו-החכמים,  ו... סלית'רין-הנחושים" קולו רעד, באיזה בית אתה היית?" הוא שאל בפחד לשמוע את הגרוע מכל, סם הסתכל עליו משועשע

"אתה מתכוון ל-גריפינדור, הפלפאף, רייבנקלו וסלית'רין" הוא עצר לרגע וג'וני המשיך לבהות בו, "אני ואמך היינו שנינו ברייבנקלו ובבקשה תפסיק לשאול שאלות, ג'וני" הוא אמר כמגן על עצמו. .ג'וני התנשף בהקלה ושמח שאביו לא למד בסלית'רין

מישל ירדה במדרגות בשביל לחפש את ג'וני, היא בדקה בחצר אך הוא לא היה שם, היא בדקה בסלון וגם שם הוא לא היה, היא הלכה למטבח והתכוונה להיכנס מאחת הדלתות אך עצרה והתחבאה מאחוריה: "אמא, את ואבא למדתם ברייבנקלו, נכון?" ג'וני שאל את אימו כחצי שעה לאחר שדיבר עם אביו מכיוון שלא בטח בתשובתו המתגוננת "כן, אנחנו כן. אולי תלך לחדר שלך ג'וני, אתה מפריע לי" אמו ענתה במהירות בלי להסתכל בעיניו וחזרה לבישולים שלה, ג'וני נאנח

ויצא דרך הדלת השנייה, מישל נשארה מאחורי הדלת על מנת לראות את מה שקורה במטבח מכיוון שחשבה שאיימי לא אמרה את האמת לג'וני. סם נכנס דרך הדלת שג'וני יצא ממנה לאחר כמה שניות והתיישב על הכסא האדום שליד הבר

 ושתה כוס מים בנחת, "למה שיקרת לו?" איימי שאלה "למה אמרת לו שלמדנו ברייבנקלו? למה לא אמרת את האמת?" "מה רצית שאני אגיד לו? 'ג'וני תקשיב אני מצטער אבל אני ואמא שלך למדנו בסלית'רין' – בדיוק ההפך ממה שהוא רוצה לשמוע ובדיוק הסיבה שהוא היה מתאכזב... למרות שאין סיבה" סם ענה לה "כן... אין סיבה" איימי אמרה ונאנחה. מישל לא הבינה על מה מדובר והחליטה לדבר עם ג'וני ולספר לו שהיא ואמילי יודעות הכל. "השתגעת?" אמילי שאלה

"?אותה בכעס לאחר שהיא סיפרה לה על מה שרצתה לעשות "למה את רוצה לספר לו? את יודעת שהוא מספר לאמא ולאבא כל דבר שקורה! את בטוח זוכרת את מה שהוא עשה לך

פלאשבק 

אני שונאת אותך! הלוואי שלא היית קיים!" היא אמרה לג'וני ודחפה אותו בוכה מרוב כעס "אתה תמיד עושה לי בכוונה" מישל אמרה וצבטה אותו בחוזק "איך הוא לא מתעצבן אף פעם? איך הוא כזה שליו כשצורחים עליו?, איך הוא לא מתעצבן,צורח, זורק, צובט ומרביץ למה אני לא ככה? למה הוא לא כמוני? אוף נמאס לי כבר! בא לי למות... כבר אמרתי את זה לאמא והיא נבהלה מאוד, וצעקה עליי... החלטתי לא להגיד לה יותר את זה" היא נתנה לו מכה חזקה בידו      "בסוף אני לא יצליח לעצור את עצמי.. שתפסיק, אני עוד שנייה יצרח עליה, מה היא חושבת את עצמה? היא רק בת 6! מה כבר עשיתי לה?! רק התווכחתי איתה והתגריתי בה, מי ישמע? למה היא מתעצבנת כל-כך מהר?? אני יספר את זה לאמא... שתשלח אותה לסדנת עצבים או משהו." "אחחח!!"  "היא נתנה לי מכה בפנים עם המרפק!! טיפשה, סתומה, מטומטמת! אני דוחף אותה בחוזק מהחדר" "עופי מכאן מפגרת!!!" ג'וני צרח בכעס מול פניה "אני טורק את הדלת בפנים שלה..." הוא חושב "מה עשית לה?" אמילי הקטנה שהספיקה להיכנס בזמן שחשב שאלה אותו "היא בוכה בגללך!" "אני עשיתי לה???!!!!" הוא צורח כשפניו אדומים מכעס "היא עשתה לי!!!" הוא המשיך "אז למה היא בוכה ואתה כועס? אלה בדיוק התגובות לזה שעשית לה משהו!" אמילי שאלה בחכמה כאשר עיניה נוקבות בו מבטים נוקשים "אוף נמאס לי! אף אחד לא מבין אותי! אף פעם!" הוא חושב, היא נענעה בראשה כמאוכזבת והלכה לחדר של מישל.ג'וני הרגיש.  כאב חד בעיניו והרגיש טיפות מים על לחייו, "יורד גשם?" הוא שאל את עצמו "זה לא הגיוני... אני בתוך הבית. אז... אני בוכה?" הוא שאל את עצמו בהפתעה "אסור לי לבכות... אסור.."  "הוא מנגב את דמעותיו במהירות,לפני שמישהו

 יראה "אני הולך לספר לאמא.. זה ישפר את ההרגשה שלי..." "אני באמת לא התכוונתי!, אני רציתי להשתחרר מהאחיזה שלו אז ניסיתי לתת לו מכה חלשה בכתף אבל בטעות עשיתי בפנים וחזק מדי... כנראה מרוב כעס..." מישל חשבה כמה שניות אחרי שג'וני סילק אותה מהחדר, עדיין עם ידיה על הפנים, מפוחדת ומבוהלת... ובוכה... "את בסדר??" אמילי שאלה אותה בפחד "ג'וני נורא כועס..."  "כן, אני בסדר..." היא ענתה לה כשקולה רועד, "מה קרה שם?" אמילי בהתעניינות אבל בפחד "הוא עיצבן אותי והתגרה בי ואז צעקתי עליו שהלוואי שהוא לא היה קיים..." מישל אומרת בבכי "והרבצתי לו וצבטתי אותו" היא מגמגמת כאשר דמעות לא מפסיקות לרדת מעיניה

"אמא... אמא!!" ג'וני קורא לאמו "אני במטבח, ג'וני" איימי ענתה לו בנחת, ג'וני הלך אליה מיד והתחיל- "אמא..." "מה, חמוד?" היא שאלה "התווכחתי עם מישל והיא התחילה לצעוק שהלוואי שלא הייתי קיים והרביצה לי וצבטה אותי..." הוא מיד הראה לה סימן צביטה כחול בידו "אוי לא!" איימי אמרה, הפסיקה את הבישולים שלה והלכה למחסן. כעבור דקה חזרה כשבידה קופסא אדומה, היא הניחה אותה על הבר ופתחה אותה ומיד הוציאה יוד, חיטאה את הפצעים הפתוחים ושמה פלסטר וטיפלה בכל הפצעים של ג'וני, לפתע ג'וני אמר "אמא?" "כן?" היא שאלה "מה זה הריח הזה?" הוא שאל בלחץ "אוי לא!!" היא צעקה "שכחתי לכבות את האש!!" "אמא'לה,  יש כל כך הרבה עשן... אני לא יכול לנשום, אני משתעל, אמא מנסה לשפוך מים אבל זה לא עוזר.. הלוואי שהאש הייתה נכבית, אני לא יכול לנשום..." לפתע, בזמן שאיימי מילאה מים בדלי האש נכבתה-נשאר עשן אבל לא היה אש, נהיה שקט, איימי באה לבנה בן ה-9, הרימה אותו בידיה ולקחה אותו במהירות החוצה, מצווה עליו שיישאר שם, היא רצה פנימה, למישל ולאמילי, מחזיקה אותן בעודן משתעלות ובוכות, אומרת להן להפסיק לנשום לרגע, בשביל שלא יחנקו, מוציאה אותן בשיא המהירות החוצה, רצה פנימה ולוקחת את המים מהדלי שמילתה ומביאה לבניה, שיישתו. בזמן שהם שותים ובוכים היא ממלמלת לעצמה "איזה בלגן, איזה בלגן" לוקחת את הטלפון שלה מהכיס ומתקשרת למכבי האש-קוראת להם בדחיפות ולאחר מכן מתקשר לבעלה ואומרת לו שיקנה רהיטים חדשים וכלים חדשים, מדווחת לו על הכל ולא מפסיק לומר שהיא מצטערת הוא אמר לה שהוא סולח לה ולא נורא ורק המטבח והסלון נהרסו והתלכלכו ואין הרבה דברים, "מזל שהטלוויזיה החדשה לא הגיעה עדיין והישנה נהרסה" הוא אמר על-מנת לעודד אותה אך ללא הצלחה... היא התחילה לבכות והוא אמר שהוא ידבר איתה אחר כך ושהכל יהיה בסדר. כמה דקות לאחר שהתקשרה אליהם, מכבי האש הגיעו ואיש אחד בא ודיבר איתה, היא הסבירה שהאש כבויה אבל שיש הרבה עשן וצריך לטהר את הבית ממנו, כמה חובשים ניגשו אליה ולילדיה שהיו מכוסים פיח, ג'וני ואיימי נפגעו הכי קשה מכיוון שהיו הכי קרובים לאש ונשמו אותה מקרוב והיו להם גם כוויות, ומישל ואמילי נשמו את העשן שעלה אליהן למעלה,כולם השתעלו בקול וג'וני, מישל ואמילי בכו בכאב, משהו לא בסדר עם ג'וני... הוא נשם הרבה עשן לריאות ונכווה קשה, איימי נכוותה בינוני, לפתע ג'וני התמוטט... הייתה מהומה רבה מסביבו... אמילי ומישל צעקו בפחד וחבורה של חובשים הרימה את ג'וני במהירות בזמן שאמו צועקת באיימה- מנסה להתקרב אליו ללא הצלחה, לוקחים את ג'וני, איימי, מישל ואמילי לבית החולים באמבולנס במהירות רבה... מתקשרים לסם ומזעיקים אותו לבית החולים.

סם יוצא מיד מהעבודה ונוסע במהירות גבוהה מאוד לבית החולים הקרוב לביתם, מפחד על משפחתו... 

אוקיי... זה הפרק הכי מפחיד והכי מלחיץ עד עכשיו... אני מלחיצה את עצמי!!! חח

אבל יצא מעולה... נכון? אני מקווה

יש לי הרגשה שזה הפרק הכי טוב עד עכשיו.... 5 תגובות כי הוא יצא ממש טוב 

הפרק הקודם