הארייט פוטר

"תלמידים חדשים! תלמידים חדשים!" קרא האגריד.

הארייט חייכה לעברו את חיוכה הזדוני והוא הצטמרר.

"היי, איפה הפרופסור סקווידוויד?" שאל רון.

"לא, קוראים לו הפרופסור סקווירטל!" תיקנה אותו הארייט.

"אם אתם מתכוונים לאיש עם הטורבן שישב בתא שלכם, קוראים לו פרופסור קווירל בכלל." אמרה אפרו-שיניים בעליונות.

"הארייט! רוצה לשוט איתנו?" קרא לעברה דראקו מאלפוי. תלמידי השנה הראשונה היו אמורים לשוט את דרכם לטירת הוגוורטס, בזמן ששאר התלמידים רכבו להם להוגוורטס בכרכרות רתומות ליצורים מרתקים. (הארייט ראתה איך הורגים את הורים שלה כשהיא היתה בת שנה, בניגוד להארי המקורי שהמוות הראשון שהוא ראה היה מותו של סדריק דיגורי.)

"זאת פשוט אפליה!" רטנה הארייט.

"נכון, לכן אני מציע לך לשוט איתנו - גרגורי ווינסטנט יודעים לחתור נהדר בכוחות עצמם..." אמר דראקו מאלפוי והרים גבות פעמיים.

"הו..." אמרה הארייט ובחנה את חבריו הבריונים של דראקו מאלפוי. זה קצת העלה בה זכרונות מהתקופה שדאדלי וחבריו הבריונים היו עושים דברים בשבילה.

"אני מרגישה כמו בבית!" היא הכריזה כשישבה בסירת המשוטים שלהם.

"היי! איך הגעת לפה כל כך מהר?" שאל דראקו.

"בואו נברח לו!" היא הציעה לבריונים שלו בלחישה רועמת, אבל הם התעלמו ממנה וחיכו שדראקו ידדה פנימה בחשש, כמעט שהוא הפך את הסירה למים.

"זה היה הרבה יותר מהיר ופשוט אם ווינסטנט היה מרים אותך ונושא אותך כמו כלה לתוך הסירה." אמרה הארייט.

"סתמי!" רטן דראקו, ואז יישר את תלבושת הוגוורטס שלו.

"וואו!" אמרו כל הילדים כשטירת הוגוורטס התגלתה בפניהם.

"ותראו איזה תמנון חמוד!" צייצה אחת הבנות שלפני כן צווחה על הארייט שתחשוף את הצלקת המכוערת שלה. הארייט נשפה בבוז.

"אני מקווה שתהיי בסלית'רין, הארייט." אמר דראקו ברשמיות.

"עדיין לא הבנתי מה זה סלית'רין." אמרה הארייט. הסירה שלהם התהפכה.

וכך, דראקו מאלפוי עשה את צעדיו הראשונים בהוגוורטס רק אחרי שוינסטנט, שנשא אותו כמו כלה, הניח אותו על הרצפה.

"נדמה לי שתצטרך גם להנשים אותו." העיר מישהו ברקע, מה שגרם לדראקו לזנק לרגליו מיד. הצחוק של הארייט היה המתגלגל והרם מכולם.

"חכו פה." איזו חמורת סבר עם תסרוקת פקעת הדוקה על עורפה השאירה את תלמידי השנה הראשונה לרעוד מקור בבגדיהם הרטובים בחדר צדדי ומבודד בזמן ששאר תלמידי הוגוורטס חגגו להם באולם מלא כל טוב.

"זאת לגמרי אפליה!" רטנה הארייט.

"הם ימיינו אותנו לבתים עם איזה מבחן מפחיד!" אמר ילד הכדורגל, שכעת לבש את גלימת הוגוורטס שלו ולא נראה שונה משאר הילדים.

"כן! אחים שלי אמרו לי שצריך להאבק בטרול!" אמר רוני פצפוני, ושאר הילדים נראו חרדים בזמן שהארייט פלטה נחרת צחוק.

כולם הביטו בה בתדהמה.

"להיאבק בטרול? זה לא כזה קשה! אתם יודעים בכמה טרולים כבר נאבקתי בחיי?" שאלה הארייט ושקלה לספר להם על טוקבקים מוזרים למדי שנתקלה בהם באינטרנט, אבל האישה חמורת הסבר שבה לחדר.

"עכשיו תכנסו לאולם הגדול ותעמדו בטור לפי סדר אלפבי"תי." היא אמרה.

"אנחנו אמורים לדעת איך קוראים לכולנו?" שאל אחד מחבריו של ילד הכדורגל בחשש.

"מה, לא עשיתם משחקי היכרות בזמן הזה? סתם, אל תדאגו, אני אקריא את השמות שלכם. תעמדו איך שבא לכם." היא אמרה.

הארייט הצליחה לגרום לילדים להסתדר בצורת קשר קלטי שהיא נמצאת במרכזו. הרעיון שמצא חן בעיניה בהתחלה הפך לתפל כשהילדים נקראו בזה אחר זה ורק היא נשארה לעמוד במרכז.

הבתים היו, למעשה, ארבעה שולחנות ארוכים בהם ישבו תלמידים. לכל שולחן היתה עניבה בצבע אחר, והסמל של הוגוורטס כלל את כל ארבעת הצבעים, כשלכל צבע יש חיה מתאימה. היה שולחן נוסף, חמישי, בו ישבו חברי הסגל של הוגוורטס.

תהליך המיון בוצע ע"י סמרטוט מדבר שהונח על ראשי התלמידים והכריע לאיזה בית כל אחד מהם ישתייך.

אפרו-שיניים נקראה הרמיוני גריינג'ר, והיא מויינה לגריפינדור. כך גם נוויל לונגבוטום.

"מאלפוי, דראקו!" קראה המורה. דראקו הזחוח הניח את הסמרטוט על ראשו אחר כבוד.

"מממ.. אני רואה הרבה רגשות חמים שוצפים בדמך... נקמה חמומה שלא מתוכננת דיה נרקמת בראשך..." אמרה המצנפת.

"לא נכון! אני קר, מחושב, ערמומי ובעל תושייה! אני טהור דם וצאצא לבית מאלפוי האצילי ועתיק היומין! שבצי אותי לסלית'רין מיד!" פקד עליה דראקו במחשבותיו.

"הו, כמה שאתה טועה... בטוחני שבית גריפינדור יקדם אותך לגדולות..." אמרה המצנפת.

"לא ולא! סלית'רין, בבקשה!" סינן דראקו, חרש.

"אינך מתאים לסלית'רין כלל. אם תתעקש שלא להשתבץ בגריפינדור בטוחני שהפלפאף תקבל אותך לחיקה באהבה..." אמרה המצנפת.

"לא! רק לא הפלפאף!" דראקו חרק בשיניו.

"אם כך, גריפינדור!" קראה המצנפת בקול.

התמיינו לגריפינדור גם חברו של ילד הכדורגל, שיימוס פיניגן. לבנות הצווחניות קראו לבנדר בראון והתאומות פאטיל. לבנדר ואחת מהתאומות מויינו לגריפינדור, בזמן שהתאומה השניה מויינה לרייבנקלו.

"פוטר, הארייט!" הקריאה המורה, והאולם נמלא הסתודדויות. כל העיניים נישאו להארייט, והיא הלכה לאט ככל יכולתה כדי למשוך את הרגע.

"את יודעת, בית סלית'רין יקדם אותך לגדולות." אמר הסמרטוט להארייט.

"אוקיי." אמרה הארייט.

"סלית'רין!" הכריז הסמרטוט, ובית סלית'רין הריעו. הארייט התיישבה במקום טוב לא הרחק מבריוניו של דראקו, ליד ילדה בשם פנסי פרקינסון, בת גילה. היא רצתה להתחיל לאכול כבר, אבל הצלחות היו ריקות.

"האוכל יגיע רק לאחר שיסתיים טקס המיון." נהם לעברה רוח של איש מגואל בדם כסוף.

"הו, כמובן." אמרה הארייט, והמתינה בחוסר סבלנות בזמן שילד הכדורגל תומאס, דין התמיין לגריפינדור, יחד עם וויזלי, רונלד עד שלבסוף סופסוף זאביני, בלייז הצטרף לבית סלית'רין והתיישב לצידה.

"איפה האוכל?" שאל בלייז מיד.

"קשקושים, בלבוש, קוקו, שפיץ!" הכריז דמבלדור המסתורי, ומיד האוכל הופיע על השולחנות וכולם מיהרו לטרפו לחיקם.

גם יום חלום יכול להסתיים באסון. דראקו היה נרגש כל כך לקראת בואו להוגוורטס, והיה סמוך ובטוח כל כך שיתמיין לסלית'רין, שפשוט לא ידע איך לעכל את הבשורה המרה שהוא בגריפינדור. זה לא היה עניין של מה בכך, לא עם המסורת המשפחתית שלו. אצלו, כל מי שהתמיין לגריפינדור אי פעם הידרדר לתרבות רעה. הוא הצטמרר רק מעצם המחשבה, ושלח מבט עורג לשולחן סלית'רין שמולו. לא נראה שהם שם חשים בחסרונו, הוא הבין. ולפתע הפנים שכעת הוא יהיה יריבם של הילדים איתם גדל, של חבריו מאז ומעולם, עימם תכנן דברים רבים וזדוניים כל כך. אולי הם אפילו יישמו עליו חלק מתוכניותיו הזדוניות שלו, שהציע לפגיעה בגריפינדורים.

"הם הרי חמי מזג וחמומי מוח שכאלה, ברור שהם יגיבו כך וכך..." הוא היה אומר בזמן שתכנן את כל התוכניות, וכעת חש עלבון מר על כך שכל הדברים האלה שעלב בגריפנדור, כל אלה - הם הוא!

"אתה לא אוכל?" שאל אותו וויזלי בפה מלא.

וויזלי! גרוע יותר מלא להיות עם הסלית'רינים, זה להיות עם הגריפינדורים! הוא היה מוקף בגריפינדורים! גריפינדורים צוהלים, חסרי דעת ומכאוב! הוא חש מחנק.

בינתיים חילקו להם את מערכת השעות שלהם, ודראקו הזדעזע לראות שהוא חולק עם בית סלית'רין שני שיעורים במערכת. הוא באמת לא ידע כיצד יוכל להסתכל לחבריו בעיניים, עכשיו. הוא לרגע לא חשב על הצורך להתמודד עם הגריפינדורים להם התנכל לאורך הדרך כולה, ברכבת.

"מגיע לו, לדראקו." אמר ווינסטנט.

"למה אתה מתכוון?" שאלה הארייט.

"דווקא אתגעגע אליו." אמר גרגורי.

"אבל, תראו! יש לנו שני שיערים עם גריפינדור במערכת! כן תראו אותו!" אמרה הארייט.

"את לא מבינה, לא גדלת בסביבה של קוסמים." אמר בלייז. הארייט פנתה אליו בכעס, אבל הבינה שהוא לא מנסה להתנשא עליה, הוא פשוט עצר באמצע משפט כדי לבלוע את תכולת פיו המפוצץ מזון רב.

"ללמוד בגריפינדור אף פעם לא נגמר טוב. אנשים מתדרדרים שם." הוא אמר.

"במיוחד כאלה ממשפחת בלק. אמא של דראקו היא בלק." הוסיפה פנסי מצידה השני של הארייט.

"יש לו דודה שהתחתנה עם בוצדם," המשיך בלייז,

"ובן דוד שקיים יחסים עם איש זאב." סיכמה פנסי.

"איכס!" קראה הארייט בחלחלה.

"לגמרי איכס." הנהן בלייז.

"דווקא הקטע עם האיש זאב נשמע מעניין..." מלמלה פנסי, מהורהרת.

"דיברתי על הבוצדם." אמר בלייז.

"כמובן, הרי אתה, בלייז, הצעת שאנשים את דראקו. איכס!" אמר וינסטנט בגועל.

"אבל חשבתי שאתם חברים שלו!" התפלאה הארייט.

"מה חברים? הוא בגריפינדור!" וינסטנט אינפף.

גרגורי משך בכתפיו, ובאמת נראה שהוא מצטער לאבד את דראקו אבל גם לא נראה שהוא ינסה לשמור איתו על קשר למרות שהם לומדים באותו בית ספר.

"תלמידים חדשים, אחרי!" הכריז המדריך שלהם, ובלייז רטן משהו על שהוא לא הספיק לאכול הכל. הארייט אמנם היתה רעבה בהתחלה, אבל הבטן שלה התמלאה די מהר, לכן היא דווקא לא הסכימה איתו.

הפרק הקודם