הטהור והחצויה

(לפני כיומיים)

זו היתה שעת ערב.

אמה נהגה לשבת על שפת האגם הגדול כשלא הצליחה להרדם.

"אמה?" היא שמעה את קולו של אלבוס "אוכל להתיישב כאן?" הוא שאל.

"כן" היא אמרה בשמחה על כך שמישהו , ובמיוחד אלבוס , יארח לה חברה.

"חשבתי - חשבתי שאולי תרצי לבוא איתי לנשף ?"

אמה חשבה שהיא מדמיינת , שהיא לא שומעת טוב , אבל קולו של אלבוס היה ברור על רקע הדממה.

"אני אשמח" היא השיבה.

                                                                                                            ***** 

(יום לפני הנשף)

אמה ישבה על שפת האגם בשעה הפנויה שהיתה לה בין שיעור תורת הצמחים לבין שיעור שיקויים.

היא השלימה חיבור על גיליון קלף כשלפתע אלבוס וסקופיו עברו לידה.

"אני תיכף אבוא" היא שמעה את אלבוס אומר לסקרופיו.

אלבוס התיישב לידה בדממה בזמן שסקרופיו התרחק לעבר הטירה.

"אני ממש מצטערת , אתה יודע על כל העניין הזה של הנשף" היא אמרה.

"זה , זה בסדר" הוא השיב "אבל , אבל חשבתי שאולי , כאילו אולי סידרת את העניינים עם רוז ו-ואולי תרצי ללכת איתי בכל מקרה לנשף".

"אני אני ממש אשמח" השיבה אמה.

היא ידעה שלרוז לא תהיה שום בעיה , מאחר שדאגה לציין זאת בכל דקה נתונה , מאז אתמול.

"אז אל תבריזי לי" הוא קרץ.

"אל דאגה" היא השיבה בחיוך.

הם הסתכלו האחד לשנייה בעיניים ,  הם קירבו את ראשיהם והצמידו את שפתיהם , 

אך לפתע הבחינו בהבזק אור מסנוור מאחוריהם

ווהדבר שחששו לו מכל קרה - צילום .

הם הסתובבו ומאחוריהם מתגלגלים מצחוק , היו ג'יימס וחבריו.

"יא חתיכת -" אלבוס אמר והחל במרדף אחר אחיו ומצלמתו.

                                                                                                               *****

השנה הנשף נערך במדשאות בחוץ.

המורים הקימו רחבת ריקודים מבריקה ואורות מרצדים עופפו מעל הרחבה .

בצדדי הרחבה הוקמו שולחנות עמוסי כל טוב.

זוגות רבים רקדו כבר ברחבה.

סקרופיו , לבוש בגלימת נשף מהודרת ורוז לבושה בשמלה יפיפייה שהרמיוני אמה שלחה לה , פסעו לרחבת הריקודים יד ביד.

"אוכל להזמין את גברתי לרקוד?" שאל סקרופיו.

"ברור" השיבה רוז .

הם עלו לרחבת הריקודים כשידיה על כתפיו וידיו על מותניה .

בדרך קסם , החלה להתנגן ברקע מנגינה שקטה.

רוז הבחינה מזווית עיניה באמה ואלבוס הרוקדים יחדיו וחייכה.

סקרופיו הסתכל בעיניה של רוז , והיא ידעה ישר מה עובר בראשו.

היא מעולם לא התנשקה קודם .

היא קיוותה שפניה לא האדימו יתר על המידה , כאשר סקרופיו קירב את פניו לפניה.

היא הסיטה את פניה , "אני מצטערת" היא אמרה.

"זה בסדר" סקרופיו השיב "לפחות חיבוק?" הוא הוסיף.

"תמיד" היא השיבה , וסקרופיו חיבק אותה.

היא הרגישה כאילו הזמן נעצר וכל החששות שלה התפוגגו.

הם המשיכו לרקוד מחובקים , ולא הרגישו כלל שהזמן עובר.

לבסוף הרחבה החלה להתרוקן , ואלבוס ואמה , סקרופיו ורוז עלו למגדל גריפינדור.

רוז עלתה למעונות הבנות והכניסה את הדברים האחרונים לתיקה , מתכוננת לחופשת חג מולד בביתה .

אך לפרט אחד היא לא שמה לב.

על שידתה חיכתה לה קופסא קטנה.

                                                                                                          ~~~~~~~~~

לא לשכוח להגיב ולבקר D; 

הפרק הקודם		הפרק הבא