רק אחת מהחבר'ה - בתרגום

פרק 4

פרגית או לא?

הרמיוני הצטרפה לקבוצה כשהם פנו אל חדר המועדון. היא שמה לב שפרד וג'ורג' הלכו אחרי כולם. הראשון מבניהם לא נראה מרוצה במיוחד. הם בטח מתכננים עוד מתיחה. היא התעלמה מהבגרות שבתעלולים שלהם לאחרונה, כל עוד התאומים לא ערבו תלמידי שנה ראשונה או שניה היא ניסתה להתעלם מהחוקים שהם שברו. סיבה ראשונה – היא ממש תיעבה את פרופסור אמבריג', סיבה שניה – היא ממש אהבה לראות את השמחה שמלאה את פניו של פרד כשהם הצליחו בתעלול יוצא דופן.

היא נמשכה ממחשבותיה כשהרגישה יד על מרפקה. היא הסיטה את מבטה בחדות שמאלה רק כדי למצוא את שיימוס מחייך אליה. הוא החווה בראשו הצידה ומשך קלות בזרועה. גבתה התקמטה בתהייה בשעה שהיא עקבה אחריו הרחק מחבריה. הוא לא אמר כלום עד שהם התרחקו מכולם מלבד מספר תלמידי שנה שניה. היא הביטה בו בסקרנות, לא היה לה מושג מה הוא רצה. אולי עזרה במשהו ולכן היה בסביבה יותר מהרגיל.

"הרמיוני," שיימוס התחיל והגניב מבט מאחורי כתפו. הוא לא רצה שישמעו אותו ככל הנראה. "איך את מרגישה?" מכל הדברים שהיא חשבה שיאמר, זה לא היה אחד מהם.

"המ... אני בסדר, תודה," היא היססה. "ואתה?"

"אני בסדר," היא שיחק עם הקצה של הגלימה שלו. "אני רק-" הוא החל לומר משהו אבל הפסיק.

"שיימוס, הכל בסדר?" היא הייתה מעט מודאגת. אפילו שהם מעולם לא היו חברים טובים, הם הסתדרו בניהם. "אתה צריך עזרה במשהו?" הראש שלו נורה מעלה והוא נראה מבולבל, אבל חייך לבסוף.

"כן. כן, תוכלי לעזור לי בשינויי צורה?"

"בטח, במה אתה צריך עזרה?"

פרד נכנס לחדר המועדון אחרי ג'ורג', שנעצר בפתאומיות. עוקב אחרי מבטו, הוא ראה את הרמיוני ושיימוס בפינה חשוכה של החדר הגדול. שיימוס עמד בגבו אליהם והוא הסתיר את פניה של הרמיוני. "קדימה," ג'ורג' דחף את תאומו אל המדרגות של המעונות שלהם.

פרד הלך אחרי ג'ורג' לחדר שלהם. ברגע שהיו שם, הוא פתח את פיו כדי לצרוח בעצבים על הנער הצעיר יותר כשעיניו התרחבו ופיו נשאר פתוח בהלם. ג'ורג' הופתע בגלל תגובתו של אחיו והסתובב רק כדי למצוא גוש גדול על מיטתו של לי. הוא זז טיפה כשרגליים וידיים יצאו ממנו. "אלוהים אדירים!" פרד לחש כשיצא מהטרנס. לי ואנג'לינה היו עסוקים אחד בשני ולא שמו לב לקהל שלהם. פרד חזר אל הדלת בשקט, פותח אותה ומושך אחריו את ג'ורג', שהיה עדיין בהלם, אחריו. "הם לא מבזבזים זמן, הא?" הוא עדיין לחש, מסיבה לא ברורה.

"ראית את מה שאני ראיתי?" עיניו של ג'ורג' נפערו שנית כשהביט על הדלת. אחרי נחירת צחוק מכיוונו של פרד, הוא מצמץ והסיט את מבטו. שניהם חזרו אל חדר המועדון, צוחקים חזק כל כך שהיו צריכים לאחוז אחד בשני לשם תמיכה. הם נפלו לתוך ספר ליד האח בשעה שכל הבית צפה בהם במתח. אם התאומים צחקו ככה, זה אף פעם לא היה סימן טוב. מישהו בטח נמתח. הספה שקעה ליד פרד, שעדיין לא הרים את מבטו. עיניו היו עדיין מטושטשות מדמעות צחוק.

"פרד? ג'ורג'? מה עשיתם?" הרמיוני נשמעה לחוצה. פרד הרים את מבטו והסתכל על פניה. שפתיה היו מהודקות וגבותיה מורמות. היא הביטה בעיניו וחיכתה.

"הרמיוני, בכנות, הפעם לא עשינו כלום." פרד אמר, עיניו נוצצות בשמחה. נשמתה נעתקה והיא ליקקה את שפתיה שהתייבשו לפתע. עיניו נפלו עליהן לרגע ואז עלו שוב אל עיניה. משהו היה חדש ברגע הזה. הרמיוני, בכל מקרה, לא ידעה מהו.

מישהו כחכך בגרונו מאחוריהם ושבר את הקסם. שניהם הסיטו את מבטם במבוכה. הרמיוני הביטה לאחור וראתה את שיימוס מתיישב על הכורסא לידה. הוא היה זה ששבר את החיבור.

"אז מה לגבי מחר בערב, הרמיוני?" שיימוס הניח יד על כתפה. היא לא הרגישה בנוח עם המגע אז היא נעמדה ולקחה את התיק שלה. היא חיפשה משהו בפנים ופספסה את המבטים שהוחלפו בין שיימוס לתאומים. היא משכה את התוכניות שלה ובדקה.

"בטח, מחר יהיה בסדר גמור." היא התיישבה שוב ליד פרד, מעט קרוב יותר אליו. היא הרגישה גל חום שעבר בה כשהירך שלה נגעה בשלו. "המ.. מה לגבי מחר?" היא הרימה את מבטה אל שיימוס שמיד מחק את הבעת הקנאה והחליף אותה בחיוך.

"כן, נהדר. נתראה." הוא ליטף את כתפה שוב לפני שהצטרף אל דין ופרוואטי שישבו בקרבת מקום.

"ובכן, זה היה מוזר," מלמלה.

על מה זה היה?" הארי שאל בגבות מורמות. לעומתה, הוא לא פספס את המבטים שהוחלפו בין התאומים לשיימוס. היה ברור שאחד בהם חיבב אותה, השאלה היה מי מהם.

"הו, כלום. הוא רק צריך עזרה בשינויי צורה. אמרתי לו שאני אעזור לו עד שהוא ידביק את הפער." פרד נחר בלעג יחד עם ג'ורג'. "מה?"

"כלום, הרמיוני." ג'ורג' מיהר לענות. פרד ליטף את ברכה, מה שגרם לבטנה לפרפר. "באמת, את פרגית מאוד נחמדה."

"אני לא פרגית, ג'ורג'."

"הצלחת לעבוד עליי," הוא חייך בשכנוע.

היא התנשפה. "באמת," היא גלגלה את עיניה בתגובה. למרות שבחיים לא היתה מודה בכך, זה גרם לה להרגיש מעט מרוצה. אם הוא התייחס אליה כך, זה אומר שהוא רואה אותה כבחורה, ויש סיכוי שגם פרד. זה היה סיכוי קלוש, אבל זה עדיין גרם לה להרגיש טוב יותר. היא הסתכלה על הארי שהביט על התאומים כאילו בפעם הראשונה. הוא הפנה את עיני האזמרגד שלו אליה כשהבעה מוזרה על פניו. "מה, הארי?" היא הרגישה נבוכה. אחד התאומים כישף אותה או משהו?

"למען האמת, כלום. רק שמתי לב שג'ורג' צדק." לחייו נצבעו באדום אבל הוא משך בכתפיו בכל זאת.

"הו," עכשיו הרמיוני באמת חשה אי נוחות. היא נשכה את שפתה וניסתה לא להסתכל על פרד. היא חששה שהוא יביט בשניים האחרים כאילו אינו מבין על מה הם מדברים. היא חזרה להביט בתוכניות שלה, רושמת הערות ומתאימה אותה לצרכיה.

הפרק הקודם		הפרק הבא