אהבה אמיתית

נקודת מבט של לונה

ראיתי את הארי הולך סחור וסחור. משהו הטריד אותו. "הארי מה קרה?" "זו הדוויג, שלחתי אותה והיא עדין לא חזרה." "ניסית לבדוק בינשופיה?" "כן היא לא שם!" "אל תדאג הארי נמצא אותה!" אמרתי ושמתי יד מעודדת על כתפו. "תודה שאת עוזרת לי, זה מעודד אותי שאת פה לצידי." לדעתי זה קרה רק בגלל שאני אוהבת אותו ואכפת לי ממה שהוא מרגיש. "נו נו נו את מי אני רואה?" זה היה מאלפוי "לונה מנג'נונה מה קורה? למה את מסתובבת עם הדביל שהוריו נרצחו?" "מאלפוי כדאי לך מאוד שאני לא אתעצבן כאן!!! למדתי אתמול חמש מאות קללות!" "אוקיי..." הוא הלך! "והקללות שלמדתי הן של מוגלגים!!!" ושוב הארי ואני צחקנו, הפעם מאלפוי עמד קפוא וברח משם. זה היה אחד הרגעים המצחיקים בחיי! טוב עכשיו לחשוב. אם הייתי תנשמת לאן הייתי הולכת ומתי? 

נקודת מבט של הארי

לונה מצחיקה אותי כל פעם מחדש! פעם אחת מהירידה על המורים ובפעם אחרת מירידה על דארקו. "הארי? ניסית לחפש ביער האסור? אפשר לבקש את עזרתו של האגריד!" "רעיון טוב! בואי נלך עכשיו!" "אבל עכשיו יש לנו לימודים! נפגש פה בשעה החופשית הבאה?" "כן!" לונה צודקת! עכשיו יש לי... שעה של התגוננות מפני כוחות האופל?! נו באמת! אין לי כוח לדולורס אמברידג'! היא קרפדית וחתולית כזאת!!! מעניין אותי איך שורדים אצלה... בטח יש כללים מאוד הדוקים! "בוקר טוב כיתה! מה זה הספרים האלו? הנה הספרים החדשים שלכם!" לפני ניצב ספר עליו מצויירים חתלתולים, "עכשיו, לעבודה! עמודים שבע עד עשרים! הפותר יתן לי לבדיקה!" וככה היה נראה השיעור הראשון שלנו: כתיבה ובדיקה ועוד ועוד! פתאום ג'ורג' ופרד הופיעו! הם ממש שפרו לכולם את המצב רוח! בחיי דולורס לא רצה ככה מימיה! איזה מבט! שעה חופשית הנה אני בא!

נקודת מבט של לונה

הנה הארי! " הארי אני פה! בוא האגריד בבקתה!" נקווה שהאגריד יעזור לנו! "שלום הארי! והיי לונה! מה שניכם עושים פה?" שאל האגריד. "ובכן, הארי לא מוצא את הדוויג מאתמול, היא לא בינשופיה. רצינו לדעת אם תוכל לבוא איתנו ליער האסור. הגיוני שהיא יצאה לצייד." "אני רק צריך להשיג אישור מדמבלדור ואצא לחפש אותה. היא תהיה בטוחה היא." "תודה!". למחרת הגיע אלי מכתב: לונה האגריד מצא אותה! בואי בשעה החופשית לבקתה! ובשעה החופשית ראיתי את הארי שמח עם הדוויג שצווחה צווחת שמחה כשבאתי. "לונה את פשוט לא תאמיני! הדוויג התגוררה בזמן הזה עם ת'סטראלים! זה פשוט מדהים לא?" "כן בהתחשב בעובדה שהיא לא ראתה מישהו מת!" שמחתי. "אמ... לונה? אפשר לשאול אותך שאלה?" שאל הארי בבישנות, "אני מחבב אותך מאוד מאז שנפגשנו ורציתי לדעת אם גם את... טוב... אוהבת אותי." "הארי אני מרגישה בדיוק כמוך!". אבל לא ידעתי לאיזו שרשת אירועים זה יוביל אותי.

___________________________________________________________________________________________________________________________________________________

הפרק הזה מיועד להרגעה של כולם! אנחנו נעבור את זה בשלום!

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא