שי- נשף

"ביי אמא!" קראו גיא וקלי.

"רגע!!! מה, אתם כבר הולכים? מה אם תמונה? אתם צריכים תמונה להראות לנכדים! וגיא, למה אתה לוקח את הילקוט שלך איתך?! אתה הרי הולך לנשף!"

"אמרתי לך שאנחנו צריכים לזרוק אותו מהחלון..." לחשה קלי.

"נראה לך?! זה היה מקמט את השמלה שלי!!! " רטן גיא.

קלי נענעה בראשה.

"אמרתם משהו, חמודים?"

"לא, אמא, הכל בסדר. את יכולה לצלם."

"תגידו נשף!!!"

"אמא ממש חופרת לפעמים..." התלונן גיא כשהם היו בחוץ, אחרי שאמא שלהם צילמה אותם מכל הזוויות ובכל פוזה אפשרית, "אני בחיים לא אספיק להתארגן עכשיו!"

"אל תדאג... מקסימום נעשה איחור אופנתי!"

הם פנו אל סמטה בצידי הבית.

"תסתובבי!" פקד גיא, לפני שהחליף את החליפה היקרה שאמו התעקשה לקנות לו לשמלה המנצנצת שלו (כמובן שהשתנה קודם לשיזאו). הוא עדיין הצטער שלא תהייה לו הזדמנות ללבוש את החליפה... הוא נראה בה טוב כל כך! (לא שבשמלה הוא נראה פחות טוב..) וגם היה לו חבל על כל הכסף שאמו בזבזה על הבגד. הוא לא הצליח לשכנע אותה לקנות משהו זול (כמו שהיא אומרת- 'זה אירוע של פעם בחיים!' –למרות שיש עוד את נשף סיום התיכון, ו-  'ככה הנינים שלך יראו איך אמא שלך פינקה אותך!'). להגיד לה לא לקנות בכלל חליפה, הוא לא יכול היה, משום שאז יצטרך להסביר לה למה, אם הוא כן הולך לנשף... וזאת קצת בעיה להסביר.

"אני מוכנה!" הוא קרא בקול נשי, מייד לאחר מכן.

"יופי!" קלי הסתובבה, "ועכשיו- איפור!"

כשהשניים הגיעו אל אולם הספורט המקושט, הנשף כבר התחיל. לא קשה היה להבין את זה מהמוזיקה שבקעה ממנו.

'מעניין אם מאז כבר שם...' חשב גיא.

"מוכן?" שאלה קלי, כמעט בלחש, כדי לוודא שלא ישמעו.

"מוכן."

"ואת, שיזאו, מוכנה?" היא שאלה יותר חזק.

"מוכנה!" צחק גיא. אפילו אחרי כל הזמן הזה של לחימה בפשע בתור שיזאו, זה עדיין היה מוזר.

קלי גיחכה. "את חושבת שאיתן יאהב את איך שאני נראית?"

"בטח. את נראית מהמם! ומאז? את חושבת שהוא יאהב את איך שאני נראית?" תנוכי אוזניו של גיא נצבעו בוורדרד, שתאם את צבע השמלה.

"אני בטוחה ש... רגע! גיא, מה אכפת לך?!"

"לא אכפת לי." גיא ענה במהירות, הוא בעצמו לא הבין מדוע שאל. "סתם."

קלי הרימה גבה, כשגם לחייו של אחיה קיבלו צבע.

"גיא."

"שאלתי בצחוק!!!" קרא גיא בקולו הרגיל, "ואנחנו מאחרים גם ככה.  אז בואי ניכנס!" הוא חזר במהירות לקול הנשי, בדק שאף אחד לא שמע את המשפט הקודם שלו, ומיהר לעבר הכניסה.

"בהצלחה!" קלי צעקה אחריו, "הנה איתן, אז אני אלך אליו..." היא הצביעה לכיוון השביל שמולם.

"גם לך!" צעקה שיזאו ופנתה לכיוון המדרגות. אבל אז, גיא עצר. על יד דלת הכניסה הפתוחה, עמד הדייט שלו להיום בערב. גיא לא שם אליו ברגע הראשון, משום שהיה מוקף בקבוצת נערים ונערות, אבל את קולו זיהה ישר.

"אבל יש לי!" הוא שמע אותו קורא, "והיא תבוא. עוד מעט. וכשהיא תבוא כולכם תמותו מקנאה!"

"נכון," ג'ורדן, שעמד לידו, צחק, "כולנו נמות מקנאה כשנראה את החברה הדמיונית שלך!"

הקבוצה פרצה בצחוק.

"אני ממש לא דמיונית!" קרא גיא בכעס, מתקרב אל החבורה ונעמד מולם בשילוב ידיים. כל העיניים הופנו אל הנערה שטענה שהיא בת הזוג של הלוזר מאז.

"שיזאו!" מאז קרא כששמע את הקול של חברו, והתקדם כדי לפגוש את בת הזוג שלו. ו... "וואו!" המילים נעתקו גם מפיו, כשסוף סוף ראה אותה. היא הייתה פשוט יפיפייה!

"היי..." מלמל גיא, מובך מהמבט שנעץ בו חברו וטוב, גם האחרים, למרות שהם עניינו אותו פחות.

"וואו!" חזר מאז, כשלא מצא משהו טוב יותר להגיד.

גיא הסמיק.

"שי... שיזאו?" מלמל ג'סטין מאחור, "את באמת שיזאו?!"

"כן- האחת והיחידה!" ענה גיא, "וממש לא אהבתי את מה שאמרתם על החבר שלי!"

החבר שלי. צירוף המילים הזה גרם לתחושה מוזרה איפשהו במרכז בטנו של גיא, אבל הוא מיהר להרחיק את המחשבה המוזרה.

"מה את מוצאת בו, בכלל?!" התערבה אחת הבנות הבלונדיניות. גיא לא היה בטוח אפילו מה שמה. דיאנה? דניאלה? משהו בסגנון...

"במאז?!" גיא הרים גבה, "את באמת שואלת?!"

"אממ... כאילו- כן!" ענתה מיילין, ממשיכה ללעוס את המסטיק הענקי שלה.

"מאז פשוט מדהים!" גיא חייך אליה. כמה שהוא שנא את הפרה הזאת! היא כל כך הזכירה פרה, אפילו שהייתה רזה כמו מקל! "הוא מצחיק, חכם... והוא כזה מהמ..."

"הבנתי מה קורה פה!" ג'ורדן התפרץ, "זה פשוט עבודה חדשה שלה- לעזור ללוזרים! כל הכבוד שיזאו!"

הקבוצה צחקה בשנית.

"סליחה?!" גיא נראה כעוס, "אם הייתי פה כדי לעזור ללוזרים, אז הייתי צריכה להיות בת הזוג שלך!!!" ולפני שלג'ורדן, או לכל אחד אחר הייתה אפשרות להגיב, הוא לקח את ידו של מאז ומשך אותו אחריו לאולם.

"וואו, תודה גיא!" לחש מאז כשהם היו בפנים, הוא עדיין היה סמוק ומובך.

"היי, בשביל זה יש חברים!" ענה גיא, "וחוץ מזה- אני לא גיא, אני שיזאו!"

"האחת והיחידה..." צחק מאז.

גיא צחק גם הוא בתגובה, ושני הבנים פנו, במעין הסכמה אילמת, לעבר רחבת הריקודים, ממשיכים להחזיק ידיים.

הפרק הקודם		הפרק הבא