רוז?

שמונה שעות לאחר מכן הייתה רוז שכובה ליד עץ במדשאות, עייפה פצועה וחולמת בקיץ.

מאלפוי שבדיוק יצא לשחייה וריצה הלילית שלו,

שעליהם רוז לא ידעה ולכן הרשתה לעצמה להתרפק על עץ קרוב לאגם, ראה את רוז ורץ לכיוונה.

״היי, מה את עושה כאן?״ שאל אותה כשהגיע.

״יושבת״ ענתה לו בקרירות.

״אפשר להצטרף?״ שאל אותה והתיישב, לא באמת חיכה לתשובתה. והיא כצפוי לא ענתה לו.

״אז למה את כאן רוז?״ שאל אותה לאחר שהתיישב יותר מדי קרוב לטעמה.

״בגלל הכוכבים״ היא אמרה כחצי אמת.

״מה איתם?״ הוא שאל

״הם אינם אמורים להיות ככה״ היא אמרה בעודה בהתה בכוכבים כמפלטה האחרון.

״הם אמורים להיות גדולים וקרובים ומלאים אנשים אחרים אשר מסתכלים לשמיים ורואים אותנו.

הם לא אמורים להיות רחוקים וקרים, המסע אליהם לא אמור להיות מסוכן והשהות שמה גם היא.

כי אם הם כן? האם בעצם נועדנו לחיות בבידוד? רחוקים ומסוכנים להגעה. נראיים יפיפיים, אבל רק מרחוק?

מה כל זה אומר עלינו, על כל נפש שנמצאת כאן בעולם המבודד הזה. כל אחת שמחפשת מישהי שכנראה לעולם לא תמצא.״

״את יודעת וייזלי, בתור ילדה שלא שמה על כלום, המחשבות שלך די בודדות.

כשאת חושבת שכל המקום הזה ורק אנחנו כאן. שזה כמו לשים גרגיר חול אחד בתוך ים של כלום.

גרגיר חול בודד, חסר תקווה או מטרה זה נשמע כאילו תרצי שיהיה עוד גרגיר חול שיהיה לידך״

״וחוץ מזה, מאלפוי״ המשיכה כאילו לא שמעה אותו

״כל המקום הזה ורק אנחנו קיימים? זה חתיכת בזבוז מקום.״

הוא צחק, ללא שום סיבה.

כנראה מהניסיון העלוב של רוז להסוות את הפתיחות שלה בעזרת ציניות, להסוות את האמת שהיא כבר בחרה לשתף.

לאחר כמה זמן של שקט וצפייה בכוכבים שמעה רוז את מאלפוי

״רומיאו ויוליה לא מתו שבגלל שהם היו טיפשים.. הם היו מאוהבים״

״מאלפוי… האם אי פעם קראת או ראית את הסוף האמיתי?״

״לא ממש אבל אני יודע שהם התאבדו כדי להיות אחד עם השני״ הוא אמר בטון חולמני שלא היית מצפה מנער כמוהו.

״הם באמת היו מאוהבים, רומיאו ויוליה.

אבל המשפחות שלהם היו יריבות ולא היה להם שום סיכוי להיות ביחד.

ואז פעם אחת נכנסו רומיאו וחברו מרקוציו אל תוך מריבה שתוצאתה הייתה הריגת מרקוציו על ידי האויבים,

רומיאו נקם את נקמתו ברוצח אך הוגלה לאחר מכן מן העיר.

בינתיים יוליה עמדה להתחתן עם הרוזן, וכדי להתחמק מהחתונה היא זייפה את מותה בזכות תמיסת הצמחים של הכומר.

כאשר חזר רומיאו לעיר וראה את גופתה המתה הוא שתה רעל והרג את עצמו לידה,

כשהיא התעוררה נגלתה לידה גופת אהובה רומיאו אשר נטל את חייו בשבילה.

היא דקרה את עצמה בלב בתקווה להיות איתו אפילו במוות.

אז כן, הם באמת מתו בגלל שהם היו טיפשים״

״מאיפה כל הידע הזה, רוז?״ הוא שאל בטון די מופתע.

״העובדה שהם טיפשים״ היא אמרה בעודה נאנקת מכאב מפצעיה שהתחילו להיפתח

״לא הופכת את הסיפור לפחות טוב״ סיימה באנקת כאב גדולה.

סקורפיוס אשר הבחין בדימום שהתחיל בגבה היה נראה מופתע עד שהתעשת ושאל אותה מה קרה.

״לא כלום״ היא ענתה לו ״אני בסדר גמור״

״את לא, אני לוקח אותך למרפאה עכשיו״ הוא אמר ועזר לה לקום ונתן לה להישען עליו כל הדרך למרפאה, מכיוון שלא הסכימה שיסחוב אותה על ידיו,

הדבר האחרון שהיא צריכה זה שהוא יחשוב שהם באיזה סצנה רומנטית.

כשהם הגיעו למרפאה ראתה רוז את בני דודה אלבוס וג׳יימס, ואת חבריהם לקבוצה מארק וזאק.

״פצועי קווידיץ׳״ אמרה כאשר נכנסה עם סקורפיוס למרפאה.

הפרק הקודם		הפרק הבא