אפילו בעולם הקסמים

דבר ראשון, תודה רבה לכל מי שנרשם, אתם מדהימים וזה נותן לי מוטיבציה, אז תודה ל: this is my world ,mmaya ,The Black Mask, סיר ניקולס, פרופסור מקונגול, PinkFluffyUnicor, כוחתולamit potter is awesome , Artemis901610, אן ידועוני, ג'ורג'ית בדם, האריהרמיוני, noam pinkis, תק2004, שקי פוטר וlove hp.

דבר שני, בתחילת הפאנפיק אני תכננתי להעלות כל שבוע פרק, אבל זה לא עובד כמו שאתם בטח רואים. אז כנראה הולך לקחת לי הרבה זמן בין פרק לפרק באופן קבוע, מקווה שאתם סולחים לי.
דבר שלישי, בפרקים הבאים הולכים להיות תיאורים יותר מפורטים של דברים, יכול להיות שאני אפילו אעלה את הדירוג של הפאנפיק, אני לא אזהיר לפני אז רק שתדעו.
קריאה מהנה!

טונקס התעוררה באותו חדר חשוך, וגופה כאב. הכאב הכי חד היה בראש, כאילו שהרביצו לה שם מיליון פעמים חזק, זה היה מהכאבים שממש חודרים, ופשוט אי אפשר לסבול אותם. היא הרגישה משהו נוזל לה על הראש, מהמצח במורד הלחי, והיא קיוותה שזה לא דם, היא ניסתה לגעת שם, אבל נזכרה שהידיים שלה קשורות. לפתע היא שמעה צעדים מתקרבים, כשדלת החדר נפתחה לפתע. היא מיהרה לעשות כאילו שהיא לא ערה. היא שמעה מישהו נכנס ומשהוא שנשמע כמו גרירה של עצם כבד. היא שמעה גרירה של כיסא ועוד כמה צלילים שהיא לא פיענחה. היא שמעה את הבן אדם יוצא וסוגר את הדלת, ורק אז היא פקחה את עיניה. היא ראתה את סוורוס סנייפ יושב קשור לכיסא, מעולף כנראה. "סוורוס!" היא אמרה, ולא קיבלה תגובה. היא ניסתה שוב:"סוורוס!" ואז נפתחו עיניו. בהתחלה הבעתו הייתה מבולבלת, אך במהרה נהפכה להבעת אימה. "טונקס," הוא שאל:"מה קורה פה?", היא ענתה:" אין לי מושג, אני יודעת רק שהם מנסים לגרום לי לעזור להם, הם לא מוכנים להסביר לי במה, והם מענים אותי כל הזמן, אני חושבת שהם קשורים לחזרה שלנו לחיים.""מתי הם לקחו אותך הנה?""מיד כשיצאתי מהקבר, לא הספקתי להבין מה קורה וכבר מצאתי את עצמי כאן." לפתע נפתחה הדלת בצליל חריקה ולחדר נכנס בן אדם. הוא היה גבוה והברדס שלו הסתיר את פניו. הוא החזיק שרביט בידו, והוא לא הפסיק להתהלך על פני החדר. לפתע הוא החל לדבר, קולו קר וצלול:" אני מקווה שאתה מרוצה מהכנסת האורחים שלי, סוורוס. אנחנו צריכים את עזרתה של טונקס, לכן הבאנו אותך לכאן. מקווה שהספקתם להתעדכן, בגלל שאני עכשיו עובר לעניין הבא. טונקס, את מוכנה לעזור לנו?""לא!" היא אמרה. האיש חזר לדבר:" אני מבין" ואמר:"ככה חשבתי. קרושיו!" ובאותו הרגע כיוון את שרביטו לכיוון סנייפ. סנייפ הרגיש את הכאב החזק עובר בגופו והחל לצרוח. פתאום האיש הפסיק וחזר לדבר:" טונקס, את מוכנה לעזור לנו?" סנייפ צעק:" אל תסכימי, לא משנה מה הוא עושה לי אל תסכימי!" וטונקס אמרה:" אני לעולם לא אעזור לכם!"אם ככה," האיש אמר:" אני נאלץ להפריד בינכם עכשיו." הוא כיוון את שרביטו לכיוון סנייפ, והכיסא שעליו ישב החל לרחף האיש יצא מהחדר והכיסא של סנייפ ריחף אחריו. הדלת נסגרה בטריקה, וטונקס נשארה לבד בחושך.

הפרק הקודם