הנהר והוורד

היי לכולם

סורי על העיכוב בפרק הנוסף פשוט אחי התחתן

והיה לי שבוע עמוס בטירוף,

אז גם לקראת שבת וכנראה שלקראת החג

הינה פרק חדש,

אז שבת שלום, שנה טובה, חג שמח

וקריאה מהנה!!!

*************************************

רוז הייתה מעט בלחץ כאשר היא ירד מהרכבת. קול נמוך וצרוד של גבר זקן נשמע מבעד לקולות התלמידים. קול זה קרא לכל התלמידים החדשים להתייצב לצידו.

"סליחה, אדוני." היא הלכה לכיוון האדם הזקן, אך החסון.

"כן, עלמתי?" הוא שאל במעט חוסר סבלנות.

"אני גם תלמידה חדשה, אך אני לא מתחילה את שנתי הראשונה, אלא את שנתי החמישית, מה עליי לעשות?" היא שאלה בחשש.

"אוו, המנהל דיפט שלח לי קלף עלייך. את צריכה לעלות על הכרכרות כמו כולם, המיון שלך יערך במשרד המנהל לפני הסעודה הגדולה." הוא אמר בטון יותר רך. היא הייתה נראית לו ילדה טובה, שלא עושה צרות.

"תודה רבה, אדוני!!" היא אמרה בהכרת הטוב ורצה לכיוון הכרכרות.

"איזה ילדה מנומסת.." הוא אמר לעצמו, והמשיך לקרוא לתלמידי השנה הראשונה.

רוז עלתה על אחת הכרכרות היותר ריקות, מלבד נער כבן גילה עם סיכת רייבנקלו בדש גלימתו.

"היי!" הוא אמר בחביבות.

"היי.." היא אמרה במעט לחץ.

"אני לא זוכר שראיתי אותך לפני כן בהוגוורטס, את חדשה כאן?" הוא שאל בסקרנות.

"כן.." היא אמרה מנסה לסלק מעליה את הלחץ.

"וואו, בהצלחה!"

"תודה..."

"אתה יודעת לאיזה בית את משובצת כבר?"

"לא, אני אתמיין לפני הסעודה הגדולה, במשרד המנהל." היא אמרה בחשש.

"או, אין לך מה לדאוג, המנהל דיפט הוא חביב מאוד." הוא אמר בעידוד.

"תודה.." היא אמרה במעט הקלה.

לאחר כמה דקות מועטות, הכרכרות עצרו בדלתות הכניסה האדירות של בית הספר.

"בהצלחה!" אמר לה הנער בחביבות. הוא קפץ מהכרכרה ונפף לה לשלום בעודו מתרחק מהכרכרה.

רוז נשמה עמוק יוצאת מהכרכרה.

"העלמה לאקילי?" שאל קול עמוק.

רוז הסתובבה וראתה אדם זקן, בעל זקן ושיער ארוכים אשר טמונים מתחת לחגורתו.

"אני פרופסור דמבלדור, ואני אוביל אותך אל המנהל דיפט." הוא אמר בחיוך מרגיע. היא הנהנה בלחץ והלכה איתו למשרד המנהל.

הם עלו במדרגות למשרד המנהל, ועם כל צעד וצעד שהיא עשתה, רגליה בגדו בה מרוב לחץ.

"יהיה בסדר." אמר פרופסור דמבלדור בחיוך מרגיע. הוא פתח את דלת המשרד, והמחזה שנגלה לעיני רוז היה מרהיב. מכשירים כסופים היו על השולחן הרחב, ודיוקנאות רבים איתרו את החדר.

"העלמה לאקילי, ברוכה הבאה להוגוורטס." אמר קול חביב וצרוד מהמרפסת הקטנה. רוז הסתכלה על המנהל מלמטה, והלחץ גבר.

"שבי." הציע לה פרופסור דמבלדור בחביבות. היא הנהנה בשקט, מתיישבת על הכיסא הנוח שהוא הציע לה. לאחר מכן הוא כיוון את השרביט על מצנפת המיון, שריחפה אליו בקלילות.

"המיון לא יערך זמן רב, אין לך מה לדאוג. וכבר אחרי המיון, תוכלי להצטרף לחברייך לספסל הלימודים." אמר דיפט בחיוך חביב, תוך כדי ירידה במדרגות.

היא הנהנה, ודמבלדור הניח על ראשה את המצנפת.

"הממ.. אני רואה פה המון גאווה ותושיה, גם לא חסר טוב לב.. אך מה שגובר על הכל ביחד, זה המוח החריף, והחשיבה החדה.. ולכן את תהיי.." המצנפת לחשה באוזנה. "רייבנקלו!" את שם הבית היא קראה בקול רם.

"ברוכה הבאה." אמר דיפט בחיוך, "מקומך ברייבנקלו, אני מקווה שתהני, תעלי ותצליחי." הוא אמר לוחץ את ידה ושולח אותה לאולם הגדול.

לאחר שיצאה ממשרד המנהל, היא הרגישה הקלה רבה. ואת הדרך לאולם הגדול, היא עשתה בריצה קלה.

__________________________________________________

תגובות יתקבלו בברכה!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא