כשהסתכלתי עלייך מהצד....

תקשיבו זה חשוב לי בטירוף שאתם מגיבים. זה עושה לי חשק לכתוב יותר 

-נקודת מבט הרמיוני-

לא רציתי להתנתק מהנשיקה אפילו לא כדי לנשום, זה הרגיש לי כמו חלום מדהים.

"אני אוהב אותך כמו שבחיים שלי לא אהבתי מישהי"

"אני כזאת מטומטמת, האהבה הכי גודלה שלי עמדה לי מול העיניים ואני רק מסתכלת על רון ומתרגשת ממנו!"

והארי , פשוט מושלם. כשבאתי עליו אז קורנת משמחה שאני הולכת עם רון לנשף הוא אפילו לא חשב על עצמו, הוא שמח בשבילי ותמך בי למרות שבתוכו הוא בטוח כעס. 

הוא הגן עליי מול החבר הכי טוב שלו בשבילי כשרון החולה רוח הזה הרים עלי יד.

"את באמת רוצה לחשוב עליו עכשיו?" הוא אחז בעדינות בשתי ידיו בפניי ועיניו הירוקות המדהימות תלו בי מבט מעריץ.

חיבקתי אותו חיבוק חזק, והחיבוק הזה נתן לי הרבה כוח. 

-נקודת מבט רון-

לא לא לא. זה לא יכול להיות. בחיים לא הייתי מרים יד על אישה. 

בטח של על הרמיוני. 

אני לא מבין! איך זה קרה! 

איך השתגעתי בכלל?!

אני אוהב אותה בכל ליבי ואני לא אוותר עליה! 

אוקיי...

רון תחשוב שנייה, ממתי נהיית עצבני? 

לפי מה שאני זוכר זה התחיל מלפני שבועיים שרציתי לשאול את דראקו על המשחק שלנו נגד סלית'רין (ואני אפילו לא זוכר למה עשיתי את המעשה המטופש הזה) 

איכשהו הגענו לשיחה? והוא נתן לי לשתות כוס מים. 

שעתיים אחרי שהלכתי משם כאב לי נורא הראש וגם קצת הבטן. 

הלכתי למרפאה והם אמרו לי שזה כנראה בגלל העומס של מבחני הסיוןם וזה קורה לכולם. 

ואז.. התחלתי להיות חסר סבלנות. 

ו... השתגעתי. 

הרגשתי כאילו מישהו שולט עליי. 

ניסיתי להחזיק את היד שלי ולא הצלחתי! 

אני עוד אראה לדראקו הפוץ הזה! 

הפרק הקודם		הפרק הבא