שוברי הלבבות בלק

שלוום!

הפרק הזה מוקדש ל: פרסבת פוראבר !! ,האריהרמיוני ,ג`יני פוטר ,הצלקת של הארי ,מטורפת על הארי פוטר!!!!!.

וחוץ מזה.. תודה למנויים ומי שמגיב שידע כמה זה משמח אותי:)

טוב, ועכשיו.. קריאה נעימה! ואל תשכחו להגיב..

**************

סריוס הרים את רגליו והניח אותם על מסעד הכיסא שממולו ברשלנות. הוא חייך חיוך משעושע לעבר החבורה המתלחששת שלידו, שכנראה רצו שיקשיב להם כי דיברו בקול רם וברור ולא הטילו מופליטו. הם ניסו למצוא דרך לשכנע את סריוס לחשוף את הסוד שלו, אבל הוא היה המוח היצירתי ביותר בחבורה, ורוב הסיכויים שלא יציחו למצוא תוכניות מספיק מרושעת שתשבור אותו.

"צריך להסביר לו-" אמר ג'יימס בהדגשה, "שמי ששומר סודות לבד, מת לבד!"

"למען האמת," תיקן אותו סריוס המשועמם, "זה- מי שאוכל לבד מת לבד."

"אבל זה לא קשור," תקף ג'יימס.

"טוב, זה בעיה שלך," אמר סריוס והרים ידיים כאות לנכנע. "אתה בחרת את הפתגם הזה, וזה אשמתך."

ג'יימס אולי היה ממשיך להתווכח אבל המשימה הייתה יותר חשובה.

"אז צריך להסביר לו," חזר רמוס בקול איטי, כאילו הוא מדבר לתלמיד מתקשה משנה ראשונה, "שסודות זה כמו אבן על הלב ושצריך לשתף אותם!"

סריוס נחר נחרת-צחוק. ברצינות, זה מה שהם חושבים יחלץ ממנו את הסוד? נו, מילא, כל זמן שהם מנסים ככה ולא בכוח זה בסדר מבחינתו.

"אני אומר-" אמר פיטר כשעינייו התרוצצו לכל הרף. "כלא. עד שיספר לנו."

ג'יימס פרע את שערו של פיטר עד שהפך למקורזל למדי. פיטר חילץ את עצמו בקושי רב, וניסה בלי הצלחה להחזיר את שערותיו למקומם.

"אתה נראה כמו ג'יימס עכשיו," חייך סריוס בעוקצנות.

"אוי לא!" פלט מייד פיטר. "כל כך גרוע?" שאל בבהלה מבוימת, וניסה לחמוק ממכה שג'יימס הכועס כיוון לעברו. הוא לא הצליח, כמובן, ג'יימס הוא שחקן הקווידיץ המפורסם עם הקונדירנאציה מבניהם.

"טוב," רמוס חזר לנושא. "אז כלא זה ממש לא לעניין-"

"-בטח שכן," התערב סריוס בחיוך. "בלי שיעורים לנצח? אני באמת בעד!"

"שקט, רך-כף," נזף ג'יימס. "אתה לא אמור להתערכ. מדברים על עונש בשבילך!"

הדלת נפתחה בחבטה. סריוס הישיר את עיניו לדמות הגבוהה והתמירה שעמדה שם, והאיסטיקטיים הפרלטטניים המולדיים שבו פלטו שריקה.

הנערה הסתכלה בו במבט מצמית. הוא כמעט התכווץ, ואז הזכיר לעצמו: אני סריוס בלק. אני לא נותן לבנות לפגוע בי. במיוחד לא ללילי, וזאת הייתה לילי. הוא חיפש הערה עקצנית להחזיר לה כדי שכבודו לא יפגע מצד אחד ומצד שני ג'יימס לא יסקול אותו שהקניט אותה והרס לו את הסיכויים איתה. הוא לא מצא שום דבר שעמד בסטנדרטים.

"לילי!" ג'יימס חייך לרווחה. "ידעתי שבסוף תסכימי ו-"

לילי הסתכלה גם בו במבט קוטל. "לא באתי לפה בשבילך," אמרה לבסוף אחרי שבחנה אותו במבטה המלגלג רגע ארוך.

"אז מה את-" ג'יימס לא סיים את השאלה.

"תיהיה בשקט," היא ירתה בעוינות.

"אוי, קרניים, אני חושב שהנוכחות של שנינו לא רצויה פה," הוא אמר והביט בלילי במבט רב משמעות. ג'יימס התנן במבט שיפסיק לפני שיגיד עוד משהו. לילי הסמיקה, אבל התעלמה ממנו.

"רמוס, צריך ללכת לקרון המדריכים," היא אמרה. "ואתם-" היא פנתה לסריוס וג'יימס. "עוד לא סיימתי איתכם. חכו-חכו," הזהירה- הבהירה.

"אה- אני לא קשור," צייץ פיטר, מבהיר את תקוותו הכמוסה מאז הפעם האחרונה שלילי כישפה אותו- לא להיות נגדה. לעולם.

לילי הביטה בו בשעשוע, ורמוס קם ויצא מהתא. הוא משך בעדינות את ידה של לילי, והם הסתלקו.

ג'יימס נאנח ושם את ראשו בין ידיו, מורכן. ג'יימס באמת אוהב את לילי.מכן, זה אמיתי. הוא לא חשב אי פעם שהוא באמת אוהב אותה.  הוא תמיד חשב ש... היא סתם מישהי והוא יתגבר עליה.

הוא יעזור לג'יימס, גם אם זה יהיה הדבר האחרון שיעשה.

הוא... הוא לא אוהב לחשוב על זה, אבל הוא הפיץ כל-כך הרבה לבבות שבורים בעולם, אז שלפחות יתקן זוג אחד.

כן, ג'יימס ולילי דווקא די מתאימים.

הפרק הקודם		הפרק הבא